פסוק ב
על הר שעיר. היא ארץ אדום היושבת בדרומה של א"י אולם הנבואה ההיא נאמרה על כל אדום בכללה ולפי שתולדותיהם מהר שעיר ומשם נפרדו לכן אמר על הר שעיר :

פסוק ג
הנני אליך. הנה אני אלחם עמך
ונטיתי ידי. להכות בך:

פסוק ד
ואתה. ר"ל כל הארץ בכללה
כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול:

פסוק ה
יען. בעבור שהיה לך על ישראל שנאה שמורה מימות עולם והזלת דמי ישראל על ידי חרב בעת בוא עליהם אידם בחורבן הבית השני בעת בוא העון הממלא את הסאה ומשלים את הקץ:

פסוק ו
לדם אעשך. אעשה ארצך מלאה דמי הרוגים
ודם. אנשי שופכי דם ירדפוך
אם לא דם שנאת. וכי לא שנאת שופכי דם ומאד נשמרת מהם והנה עתה שופכי דם ירדפוך וישיגוך:

פסוק ז
את הר שעיר. ר"ל הארצות שתולדותיהם מהר שעיר ומשם נפרדו
לשממה ושממה. כפל המלה יורה על מרבית השממון:

פסוק ח
את הריו. כי ינוסו על ההרים ושם ישיגם האויב ויהרגם:

פסוק ט
שממות עולם. עד עולם תהיה שממה ועריך לא תשובנה לקדמתן
כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול:

פסוק י
יען. בעבור שאמרת את שני הגוים וגו' הם יהודה וישראל וארצותם הנה מעתה תהיינה לי ואנחנו נירש אותן עד עולם
וה' שם היה. כאומר אבל לא כן יהיה כי ה' היה שם ר"ל מקום מקדש והיה שם ואיך אם כן יעזבנו בידך:

פסוק יא
ועשיתי. אעשה לך כפי אפך וקנאתך אשר עשית להם מרוב השנאה שיש לך עליהם ר"ל אעשה עמך בערך שעשית עמו
ונודעתי בם. אהיה נודע וניכר בין בני ישראל למשגיח כאשר אשפטך מה שעשית לו:

פסוק יב
וידעת. אז תדע ששמעתי את כל דברי בזיונך שאמרת על הרי ישראל הנה שממו כי אנשיהם נתנו לנו לאכלה ולא נשאר שם מי מהם:

פסוק יג
ותגדילו. ואשר הגדלתם עלי בפיכם לדבר גדולות ודברי גאוה ואשר הרביתים עלי דבריכם בדברי חרוף הנה אני שמעתי את הכל ואין דבר נעלם ממני :

פסוק יד
כשמוח. בעת שתהיה שמחה בכל הארץ ואז אעשה אותך שממה וזהו בימות המשיח שיגולה מלכות שמים ותתרבה אז השמחה בעולם כמ"ש ה' מלך תגל הארץ וגו' (תהלים צו) :

פסוק טו
כשמחתך. כערך השמחה שהיה לך על נחלת בית ישראל על אשר נעשית שממה בערך הזה אעשה שמחה על שממותך
וכל אדום כלה. הבאים מהר שעיר ונפרצו על פני האדמה
כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול: