מצודות דוד, יחזקאל פרק מח



פסוק א
ואלה שמות השבטים. אשר יחלק להם נחלת א"י
מקצה צפונה.
מסוף הצפון אצל מקום דרך ההולך לחתלון משם בא הגבול לחמת ומשם עד חצר עינן העומדת אצל גבול דמשק כלפי הדרום
צפונה.
כל מיצר הצפון אצל מקום חמת וה"ה שאר המקומות אשר יכנסו אז בגבול א"י
והיו לו.
הגבולים ההם יהיו אל השבט מפאת קדים עד פאת הים כי חלקי השבטים יהיו זה אצל זה וכל חלק יהיה מקצה הגבול עד קצהו ממזרח למערב
דן א'.
ר"ל לשבט דן יהיה לחלק א':

פסוק ב
ועל גבול דן. סמוך לגבול דן לדרומו יהיה החלק מפאת קדים וגו' ולשבט אשר יהיה לחלק א' וכן כל השבטים ילקחו זה בדרומו של זה:

פסוק ח
מפאת קדים. החלק מפאת קדים וגו' תהיה התרומה וגו' היא האמורה למעלה תרימו תרומה לה' וגו' עד ולנשיא מזה ומזה וגו' (לעיל מה)
רוחב.
מצפון לדרום
כאחד החלקים.
שחלקו השבטים ולתוספת ביאור אמר מפאת קדימה וגו'
בתוכו.
בתוך התרומה ההיא כמו שמפורש והולך :

פסוק ט
התרומה וגו'. זהו חלק הכהנים שיקחו בפאת הצפוני מהחלק הזה
ארך.
ממזרח למערב תהיה באמצעות אורך החלק
ורחב.
מצפון לדרום:

פסוק י
ולאלה. ובאלה כ"ה אלף על עשרת אלפים תהיה להכהנים בפאת צפון כ"ה אלף אורך ובפאת מערב רחב עשרת אלפים וגו' ובנין המקדש יהיה באמצעית הרצועה ההיא בין באורך בין ברוחב:

פסוק יא
לכהנים, המקודש. זה יותן לכהנים המקודשים המשמשים במזבח והם מבני צדוק כ"ג אשר שמרו משמרת ה' ולא זזו ממנה ולתוספת ביאור אמר אשר לא תעו מה' לעבוד עבודת הפסילים בזמן שתעו בני ישראל כאשר תעו שאר הכהנים בני לוי שעשו עבודת העם לפני הפסילים וכמ"ש למעלה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו וגו' (לעיל מד):

פסוק יב
והיתה להם. לכהנים ההם יהיה התרומה מתרומת הארץ כי כל הרצועה ההיא באורך כל א"י וברוחב חמשה ועשרים אלף קנים תקרא תרומת הארץ וחלק הכהנים תקרא תרומה מן התרומה והיא קדש קדשים מול תרומת הארץ
אל גבול הלוים.
החלק הזה תהיה אצל גבול הלוים:

פסוק יג
והלוים. ר"ל וחלק הלוים תהיה נגד גבול הכהנים ושוה לו אורך כ"ה אלף ורוחב עשרת אלפים
כל אורך וגו'.
ר"ל ללוים תהיה כל השטח הזה אורך כ"ה אלף וגו' ולפי שאל הכהנים לא יהיה כל השטח כי בו יהיה מקום המקדש לזה אמר ללוים יהיה כל האורך ולא יפסיק דבר:

פסוק יד
ולא ימכרו ממנו. חוזר הוא על הכהנים ועל הלוים שלא ימכר מי מאחוזתו
ולא ימר.
לא יחליף ממנו בקרקע אחרת ולא יעבור ממנו שם ראשית הארץ כי כמו שנקראת תרומה נקראת ראשית כי התרומה נקראת ראשית כמ"ש ראשית דגנך (דברים יח) ועל התרומה יאמר שמפריש אותה ראשונה קודם המעשר
כי קדש לה'.
כי אחוזת הכהנים והלוים המה קדש ואין מהראוי להוציאם לחולין להיות ביד זרים:

פסוק טו
הנותר ברוחב. כי כל הרצועה בכללה תהיה כ"ה אלף רוחב הוצא מהם י' אלפים חלק הכהנים וכנגדן ללוים א"כ נשאר עוד מהרוחב חמשת אלפים
על פני.
ר"ל באורך כ"ה אלף
חול הוא.
אל מול קדושת אחוזת הכהנים והלוים תחשב לחולין
לעיר למושב.
ר"ל הרצועה ההיא תהיה לצורך מושב העיר לשדות ולכרמים לכלכל יושבי העיר
ולמגרש.
סביב העיר תהיה מגרש והוא מקום פנוי מבלי זריעה ונטיעה והוא נוי לעיר
בתוכו.
באמצעית החלק הזה:

פסוק טז
ואלה מדותיה. של העיר:

פסוק יז
והיה מגרש לעיר. מדת המגרש אשר לעיר
צפונה.
בפאת צפון יהיה חמשים ומאתים קנים וגו':

פסוק יח
והנותר בארך. כי ברחב לא נשאר כלום כי העיר תהיה ד' אלפים ות"ק קנים ומגרש מזה ומגרש מזה כ"א ר"ן קנים הרי ה' אלפים קנים וימלאו כל הרחב אבל באורך נשאר עשרת אלפים מזה ומזה לכן אמר והנותר באורך עד מול כלות תרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים והם עשרת אלפים למזרח ועשרת אלפים למערב וזה יהיה מול תרומת הקדש ושוה לו כמדתו
והיתה תבואתו.
התבואה הגדילה בשטח הזה תהיה למאכל לעובדי העיר הם יושבי העיר העוסקים בעבודת העיר ותקונה :

פסוק יט
והעובד העיר. ר"ל כ"א מעובדי העיר יעבדו אותו מכל שבטי ישראל ר"ל מכל שבטי ישראל חייבים לעבוד את עובדי העיר להזמין את כל הצריך להם כי הם יושבים בעיר במקום כל ישראל ועוסקים בעבורם בעבודת העיר לכן לעומת זה יתעסקו המה בעבודתם:

פסוק כ
כל התרומה. כלול בה חלק הכהנים והלוים ואחוזת העיר
רביעית.
שטח מרובעת תרימו את תרומת הקדש היא חלק הכהנים והלוים
אל אחוזת העיר.
עם אחוזת העיר תהיה מרובעת :

פסוק כא
והנותר לנשיא מזה ומזה וגו'. ר"ל לנשיא תהיה הנותר מהתרומה ההיא מהעבר מזה ומהעבר מזה לתרומת הקדש הוא חלק הכהנים והלוים, ולאחוזת העיר
אל פני.
לפני כ"ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המזרח וכן במערב לפני כ"ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המערב מול חלקי השבטים ושוה להם זה יהיה לנשיא
תרומת הקדש.
על חלק הכהנים יאמר
ומקדש הבית.
כפל המלה בשמות נרדפים וכן נגב תימנה (לעיל מז)
בתוכו.
באמצעית אורך חלק הנשיא:

פסוק כב
ומאחוזת הלוים. ר"ל ובין אחוזת הלוים (גם על הכהנים יאמר שהם מבני לוי) בין אחוזת העיר יהיה באמצעית אורך החלק אשר לנשיא
בין גבול יהודה.
כי חלק יהודה יהיה מצפון חלק הנשיא וחלק בנימין יהיה מדרום וכפל הדבר פעמים רבות לתוספת ביאור:

פסוק כג
ויתר השבטים. ר"ל וכן יחולק ליתר השבטים
מפאת קדימה.
ר"ל החלק יהיה מפאת קדימה וגו' ולשבט בנימן יהיה לחלק אחד:

פסוק כד
ועל גבול בנימין. סמוך לגבול בנימין לדרומו יהיה החלק מפאת קדימה וגו' ולשבט שמעון יהיה לחלק אחד וכן יתר השבטים:

פסוק כח
ועל גבול גד. ר"ל סמוך לגבול גד שלקח בפאת הדרומי יהיה הגבול מתמר עד מי מריבת קדש ומשם בא הגבול לנחל מצרים ומשם אל הים הגדול:

פסוק כט
אשר תפילו מנחלה. רצה לומר אשר תורישו מן הנחלה ההיא אל שבטי ישראל
ואלה מחלקותם.
כן יהיה החלוקה שביניהם:

פסוק ל
ואלה תוצאות. זה מספר פתחי העיר אשר יצאו בהן
מפאת צפון.
ר"ל השערים שיהיו בפאת צפון אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים מדה ומספר השערים יפרש במקרא שלאחריו
מדה.
ר"ל קנה המדה:

פסוק לא
על שמות שבטי ישראל. ר"ל יקראו על שמות השבטים וזהו לאות שיהיה לכל השבטים חלק בעיר זה כזה
צפונה.
יהיו בפאת צפון
שער ראובן אחד.
ר"ל אחד יהיה נקרא שער ראובן וכן כולם:

פסוק לב
חמש מאות. ר"ל אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים ומספר השערים יהיו שלשה:

פסוק לד
שעריהם. ר"ל השערים שיעמדו במשך חמש מאות וארבעת אלפים של רוחב העיר מספרם יהיו שלשה :

פסוק לה
סביב. ההיקף בארבעת הרוחות יהיה שמנה עשר אלף
ושם העיר מיום ה' שמה.
מיום ההוא והלאה יהיה שם העיר ה' שמה ר"ל עד עולם לא תסיר עוד שכינתו מן העיר אבל תהיה שמה ותקרא כן שם העיר הזאת בב"א ב.ה.נ.ל.כ.

הפרק הבא    הפרק הקודם