פסוק א
חרב חדה. וחזר ופירש שתער הגלבים יקח שהיא חריפה מאוד ואותה תעביר על ראשך וגו' לגלח שער הראש והזקן
מאזני משקל. מאזנים העשוי לשקול בהם
וחלקתם. בהם תחלק את השער לחלקים שווים:

פסוק ב
שלישית. חלק שליש תדליק באור בתוך העיר החקוקה על הלבנה בעת ישלמו ימי המצור שהם ת"ל יום והוא לסימן ששלישית העם ימותו במצור בתוך העיר ברעב ובדבר
את השלישית. החלק השליש השני תקח ותכה אותה בחרב סביבות העיר החקוקה והוא לסימן ששלישית העם ימותו בחרב האויב מחוץ לעיר בעת המלחמה
תזרה לרוח. תפזר לפני הרוח לשיהא הרוח מפזרם במקומות רבות והוא לסימן על ההולכים בגולה הפזורים בכנפות הארץ
וחרב אריק אחריהם. אשלוף חרבי מתערה לרדוף אחריהם להכותם במקום אשר ינוחו והוא לסימן שהמקום יגרה בהם האויב במקום גלותם לשפוך דמם כמים:

פסוק ג
ולקחת משם. מאלה הפזורים לרוח תקח מעט אשר יהיה מהאפשר לספרם ותקשור אותם בכנפי בגדיך והוא לסימן שאותם שגלו לבבל שהמה מתי מספר בערך הגולים לשאר הארצות שהם יהיו שמורים לבוא לירושלים בבנין בית השני:

פסוק ד
ומהם. מהקשורים בכנפיך תקח עוד ותשליכם אל תוך האש אשר בתוך העיר החקוקה ושם תשרפם והוא לסימן שרבים מיושבי ירושלים ימותו ברעב ובדבר בעת יצור עליה טיטוס והרומיים הקדמונים
ממני תצא אש. מלהבת האש הזה תלהט אל כל בית ישראל ר"ל מגלות בית שני יתפזרו בכל הארצות במקום יושבי אנשי הגולה הראשונה ובעון אנשי גולה השניה ילקו גם המה בחרב וברעב ובדבר:

פסוק ה
בתוך הגוים. שמתי אותה באמצע היישוב במקום המובחר וארצות הגוים המה סביבותיה:

פסוק ו
ותמר. והיא לא שלמה כגמולי כי החליפה את משפטי לרשעה ר"ל אני נתתי לה משפטים ישרים והיא הרשיעה לעשות יותר מן העמים ואת חוקותי החליפה לרשעה יותר מן הארצות וגו' והוא כפל ענין במ"ש
בהם. בדרך חוקותי:

פסוק ז
יען המנכם. בעבור היותכם המון רב יותר מן העמים וגו' לכן מרוב הטובה בעטתם בי ולא הלכתם בחוקותי וגו' וכענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט (דברים לב)
וכמשפטי הגוים וגו'. כי הם לא המירו אלהיהם וישראל המירו כבודו בלא יועיל:

פסוק ח
הנני עליך. הנה אני אלחם בך
גם אני. ר"ל כמו שבגדתם בי כן גם אני אבגוד בכם
משפטים. משפט פורעניות:

פסוק ט
את אשר לא עשיתי. דבר אשר לא עשיתי מעולם ולא אעשה עוד כמוהו כל ימי הארץ
יען. בעבור כל תועבותיך אשר מאד גדלו:

פסוק י
לכן. בעבור תועבותיך האבות יאכלו את הבנים בתוכך ירושלים כי יהיה בך עקת רעבון
ועשיתי. אח"ז אעשה עוד בך משפט פורעניות כי השארית ממך אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולם:

פסוק יא
לכן. בעבור תועבותיך הריני נשבע חי אני וגו' וכפל השבועה לומר אם לא בעבור שטמאת את מקדשי בכל שקוציך כי מנשה שם בבית פסל האשרה וגם טמאת ביתר תועבותיך שעשית שם
וגם אני אגרע. כמו שגרעת את כבודי בשומך פסל האשרה בפני כן גם אני אגרע לחסר אותך ולא תחוס עיני עליך
וגם אני לא אחמול. כמו שלא חמלת על בניך ושחטתם לעבודת כוכבים כן גם אני לא אחמול עליך :

פסוק יב
שלישיתיך. שליש עמך ימותו בדבר וברעב בתוכך ירושלים
יפלו סביבותיך. בעת המלחמה
לכל רוח אזרה. אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולם ואשלוף החרב מתערה לרדוף אחריהם להכותם במקום גלותם:

פסוק יג
וכלה אפי. אשלים חרון אפי עליהם ואניח חמתי בם ואז אתנחם על הכעס שהכעיסו אותי
וידעו וגו'. ר"ל בעת אשלים בם חמתי אז ידעו שאני ה' דברתי בקנאתי שרעה תבוא עליהם ולא הנביא בדא הדבר מלבו:

פסוק יד
לחרבה. להיות חרבה ולהיות לחרפה בגוים כי כולם יחרפו אותך בפני כל העובר דרך עליהם:

פסוק טו
והיתה. ירושלים תהיה לחרפה ובזיון
מוסר. ייסרו זה את זה עם ירושלים כי יאמרו במוסרם אל תעשו את הרע שלא יבוא עליכם כדרך שבא על ירושלים
ומשמה. תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה
לגוים וגו'. מוסב על כולם חרפה וגדופה וגו'
בעשותי. בעת אעשה בך משפט פורעניות אז תהיה חרפה גדופה וגו'
ובתוכחות חמה. בגמול עונש אביא חמה ולא על חנם
אני ה' דברתי. בידי לקיים:

פסוק טז
בשלחי. מוסב למעלה לומר שיהיה חרפה וגדופה וגו' לגוים בעת אשלח בהם את חצי ר"ל מכאובי הרעב הרעים אשר היו פעם למשחית לגוים שפעמים בא חצי הרעב בהם והשחיתם וכעין חצי הרעב האלה בעצמם יהיו חצי הרעב אשר אשלח אותם לשחת את ישראל, ועוד אוסף עליכם רעב במדה מרובה יותר מהבא על העכו"ם ואשבור לכם משען לחם מכל וכל בעבור זה ירבו לחרף ולגדף בראותם שבא עליהם חצי הרעב כמו שבא על העכו"ם ועוד יותר:

פסוק יז
ושכלוך. החיות ישכלו וימיתו אותך
ודם. הנשפך מן ההרוגים
וחרב וגו'. הוא כפל ענין במ"ש
אני ה' דברתי. ובידי לקיים: