מצודות דוד, יחזקאל פרק ח



פסוק א
בשנה הששית. לגלות יהויכין
בששי.
בחודש הששי
וזקני יהודה.
אותם שגלו לבבל
ותפל.
חנתה עלי שם כח חוזק הנבואה:

פסוק ב
והנה דמות. והנה לפני צורה כמראה אש וחוזר ומפרש ממראה מתניו ולמטה כעין אש
כעין החשמלה.
הוא הזך והנקי מן האש אשר מעט ישיגנו הראות וירמז על הסבה הראשונה שאין להשיגו וגם חשמלה היא מלה מורכבת חש מלה ר"ל שתוק ובלום פיך מן המלול בו:

פסוק ג
וישלח. הדמות שראה הושיט תבנית יד ולקח אותי בשער הראש
ותשא.
הרוח הרימו באויר והביאו לירושלים
במראות אלהים.
ר"ל לא הביאו באמת רק נראה לו במראה הנבואה כאלו הביאו
שער הפנימית.
הוא שער העזרה שהיא פנימית להר הבית
הפונה צפונה.
כי ד' שערים היו לעזרה אחד לכל רוח
סמל הקנאה המקנה.
פסל הקנאה ולתוספת ביאור אמר המקנה ר"ל המקניט ומכעיס למקום להיות במשכן ביתו:

פסוק ד
והנה שם. בבואי אל הפתח ההוא ראיתי שם כבוד ה' כמו המראה שראיתי בבקעה ושם נאמר ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר (לעיל ג):

פסוק ה
דרך צפונה. לרוח צפון
מצפון לשער המזבח.
שער הצפוני קרוי שער המזבח לפי שהיה מכוון מול המזבח ומצפון השער חוצה לו בחלל הר הבית היה מושב סמל הקנאה הזה
בבאה.
בבוא אדם ליכנס בעזרה מצאו בדרך כניסתו:

פסוק ו
הרואה. הוא בה"א השאלה כי שאל אותו אם הוא רואה מה הם עושים
תועבות גדולות וגו'.
ר"ל התועבות הגדולות אשר המה עושים פה מעמידת הסמל תוכן כוונתם הוא למען הרחיק אותי מעל מקדשי כי לא אשרה שכינתי במקום הסמל
ועוד וגו'.
ומלבד זה תשוב לראות תועבות גדולות מזה:

פסוק ז
אל פתח. בחלל הפתח כי מתחלה הביאו אל הפתח מבחוץ ועתה הביאו בחלל הפתח
בקיר.
באחד מכותלי העזרה היה בו חור :

פסוק ח
חתר נא בקיר. עתה חפור בקיר במקום החור להרחיב את החור
והנה פתח אחד.
ר"ל מצאתי שם פתח אחד פתוחה ללשכה אחת:

פסוק ט
בא. דרך הפתח וראה וגו':

פסוק י
כל תבנית. רצה לומר כל מין תבנית רמש וגו'
וכל גלולי.
וכל שאר הגלולים של בית ישראל אשר יעבדו להם
מחוקה.
כל אחת מהן היתה חקוקה על הקיר מהלשכה ההיא בכל סביבה :

פסוק יא
ויאזניהו. הוא היה הראש על כולם
עומדים.
היו עומדים לפני הצורות ההם וכל איש היה בידו המחתה שמקטיר בה ומרבית עשן הקטורת עולה למעלה:

פסוק יב
הראית. אם ראית כאומר עוד יותר היית מתפלא אם היית רואה מה שהמה עושים בחשך ר"ל בהסתר במקום מוצנע כל אחד בחדרי משכיתו כי על שהמה מעשים מגונים מאד יסתירו עצמם מבני אדם בעת עשותם ומה' לא יראו כי אומרים אין ה' רואה מעשה הבריות כי עזב את הארץ ביד מערכת השמים ולא ישגיח בה:

פסוק יג
תועבות גדולות. ממה שראית:

פסוק יד
שער בית ה'. זה שער ההיכל וחוזר ומפרש אשר אל הצפונה ר"ל אל הפשפש הצפוני כי שני פשפשים היה לו להשער הגדול אחד בצפונו ואחד בדרומו
מבכות את התמוז.
שם הצלם שהיו הנשים מסיקות אותו מבפנים ועיניו היו עשויות מעופרת והיו נתוכין מחום ההיסק והיה נראה להרואים כאלו בוכה ומוריד דמעות והיו אומרות שהוא שואל תקרובות:

פסוק טו
הראית. בה"א השאלה כי שאלו אם השגיח לראות
מאלה.
אשר כבר ראית:

פסוק טז
אל חצר בית ה' הפנימית. ר"ל חצר הפנימית של בית ה' והוא עזרת כהנים
פתח היכל ה'.
ר"ל מול פתח ההיכל בחלל העזרה בין האולם ובין המזבח
כעשרים.
ר"ל עמדו כעשרים וחמשה איש
משתחויתם.
היא מלה מורכבת מהשחתה ומהשתחויה ור"ל היו משחיתים ההיכל לבזותו כי פרעו אחוריהם למולו והתריזו והיו משתחוים לשמש:

פסוק יז
הראית. בה"א השאלה
הנקל.
ר"ל אשר נקל לבית יהודה המעשים שעשו מאז מבלי עשות את התועבות האלה אשר עשו פה כאומר וכי לא די להם במה שעשו מאז
וישובו להכעיסני.
בתועבות האלה
והנם שולחים.
והנה עתה הם שולחים אל אפם ריח הרע בזמר הרוח היוצא מפי הטבעת בעת יתריזו והוא תקון סופרים והראוי אל אפי:

פסוק יח
וגם אני וגו'. ר"ל כמו שהם עושים שלא כהוגן כן גם אני אעשה בחמה שלא כהוגן כי לא תחוס וגו'
וקראו באזני.
בעת בוא עליהם משפט הגמול:

הפרק הבא    הפרק הקודם