[י, א]
ואראה והנה אל הרקיע -
כמו על הרקיע, וכן אל ההרים לא אכל והדומים להם רבים.

אשר על ראש הכרובים -
הוא מה שאמר במראה הנבואה הראשונה וממעל לרקיע אשר על ראשם, כי החיות שזכר במראה ההיא הם הכרובים שזוכר במראה הזאת, כמו שאומר למטה: ואדע כי כרובים המה.

[י, ב]
ויאמר אל האיש לבוש הבדים -
גם זה בשוא כמשפט הסמוכים.

אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב -
למ"ד לגלגל במקום ה"א הידיעה וכן לכרוב כמו הכרוב, וכן מבינות לכרובים כמו הכרובים וכמוהם אשר למלך נשען על ידו עד לשמים הגיע שיר למעלות.

לגלגל -
על דרך כלל, כאילו אמר לגלגלים וכן אמר לאופנים להם קורא הגלגל באזני, וכן לכרוב על דרך כלל וכן אמר מבינות לגלגל מבינות לכרובים.

אל תחת -
כמו בינות, ובאמרו: תחת, רמז בו כי הגלגל תחת הכרוב במעלה.

גחלי אש מבינות לכרובים -
כמו מתחת לכרובים זהו שאמר למעלה במרכבה ראשונה, היא מתהלכת בין החיות ושם בארנו הענין.

ויבא לעיני -
בא אל בינות לגלגל כאשר צוהו ואני ראיתי בואו ולא גמר מה עשה והפסיק בענין הכרובים ואמר -

[י, ג]
והכרובים עומדים מימין לבית בבאו האיש -
הראה האל לנביא הכרובים מימין לבית, לפי שהראהו התועבות שהיו עושים לצפון הבית לטעם שכתבנו הראהו הכרובים בהפכם.

בבאו האיש -
כמו ותראהו את הילד והאיש הוא לבוש הבדים.

ופירוש בבאו –
כאשר בא אל בינות לגלגל.

והענן מלא את החצר הפנימית -
היא העזרה והחצר החיצונה היא הר הבית וכבר פירשנו דבר הענן במרכבה הראשונה בנסתר ובהיות הכבוד בבית, הענן היה בחצר ובצאת הכבוד מן הבית לחצר נתמלא הבית מן הענן.

והחצר מלאה את נוגה כבוד ה' -
כי דרך החצר יצא הכבוד.

[י, ד]
וירם -
מבואר הוא:

[י, ה]
וקול כנפי הכרובים -
מבואר הוא במרכבה הראשונה.

[י, ו]
ויהי בצותו -
חזר להשלים עניין ויבא לעיני שאמר –

ויעמוד אצל האופן -
הוא הגלגל שזכר ואצל כמו בינות שזכר.
או נאמר כי אצל אינו כמו בינות ושנה המצוה בזה כמו ששנה בלקיחת האש מבינות הכרובי, שלא לקחה הוא אלא הכרוב וטעם זה לא לשנות המצוה אלא כאדם הירא להיכנס למקום יותר גבוה ונקדש ממנו ועמד אצל האופן לראות מה יהיה, והנה לקח הכרוב האש מבינות לכרובים ונתנם אל חפניו והכרוב הזה הוא אחד מן הכרובים אשר האופנים אצלם, לפיכך אמר: מבינות לכרובים.

[י, ז]
וישלח, ויקח ויצא -
יצא לגמור מצוות האל יתברך והוא לזרוק האש על העיר.

ובדרש:

גבריאל שהוא לבוש הבדים בקש מן הכרוב לתתם לו כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד ותקל הגזרה.
ועוד היו בחפניו שש שנים, כדי שיהיו הגחלים עוממות בידו להקל עוד הגזרה שהרי נבואה זו הייתה בשנה הששית ולא חרבה העיר עד שנת אחת עשרה.

[י, ח]
וירא -
מה שאמר וירא ואמר תבנית, להראות כי לא היה הכל אלא במראה הנבואה, לא שיש לכרובים ידים ורגלים וכנפים כמשמעם, ואמר באחד מהם להורות על האחרים.

[י, ט]
ואראה -
מבואר הוא במרכבה הראשונה בנסתר.

[י, י]
ומראיהם -
גם זה מבואר.

[י, יא]
בלכתם -
כי המקום אשר יפנה הראש הוא הכרוב והאופן הולך אחר הכרוב, כי רוח החיה באופנים.

ויונתן תרגם:

הראש קדמאה.

[י, יב]
וכל בשרם -
יש להתבונן למה זכרו לאופנים בשר ולא לכרובים ומבואר הוא בנסתר.

וגבהם -
חסר יו"ד הרבוי מהמכתב.

וידיהם -
תרגם יונתן:

ואשדתהון,

ענין אשדות הפסגה שהוא מקום מדרון.

לארבעתם אופניהם -
זה תוספת באור כמו להם לבני ישראל ועמהם הימן וידותון חצוצרות והדומים להם ובקצתם היה מספיק באחד, שהרי זכר הדבר בסמוך והיה מספיק אם היה אומר לארבעתם לבד, אלא שנהגו תוספת באור במקומות וכנוי אופניהם על עצמם, כמו שנהגו בכנוי המספר, כמו: צאו שלשתכם, ויפלו שבעתם.

לארבעתם -
תרגם יונתן:

לארבעתהון דגלגליא.

[י, יג]
לאופנים להם קורא הגלגל באזני -
לא אמר כי לאופנים יקראו גלגלים, כי ידוע הוא זה לכל בעלי הלשון כי אופן וגלגל שם אחד במלות שונות כמו בגד ושמלה ואמר ואופן ועגלה ואמר והמם גלגל עגלתו והענין אחד.

ומה בא ללמד הנביא?
כי שמע כי לאופנים בא קול שקרא להם קול הגלגל והוא עניין קריאה, כמו הדור אתם ראו דבר ה' כי כל המעשה שזכר לאופנים במצותו וברצונו היה וכאילו קורא לו המצוות עשה כך ועשה כך ומצוות האופן הוא הכרוב.

קורא -
משלא נזכר שם פעלו מהדגוש והפועל הוא הכרוב הקורא תמיד ואין קריאתו בקול ובכלי הדבור, אלא שהשמיע האל את הנביא בנבואת קול להבינו הענין.
וכן: וקרא זה אל זה ואמר:

[י, יד]
וארבעה פנים לאחד -
לכל אחד מהכרובים.

פני האחד פני הכרוב -
פירוש פני אחד מהפנים וכן השני והשלישי והרביעי על הפנים שהיו ארבעה אמר.

ומה שאמר פני הכרוב –
במקום שזכר במראה הנבואה הראשונה פני שור, ידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל:
אמרו:
יחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב.

אמר לפניו: רבונו של עולם, אין קטיגור נעשה סניגור! ופירוש כרוב כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא והקשו פני האחד פני כרוב ופני השני פני אדם אדם וכרוב חד הוא ותרצו אפי רברבי ואפי זוטרי.

ואנחנו פירשנו עניין זה בנסתר:

[י, טו]
וירמו הכרובים -
לשון הרמה שנאמר בזו המראה היא לשון התנשאות, שנאמר במראה הראשונה והענין אחד, כי רוממות ונשיאות אחד ושם פירשנו הענין בנסתר.

ומלת וירמו –
מבנין נפעל או התפעל מפעלי הכפל.

[י, יז]
בעמדם -
מבואר הוא במראה הראשונה בנסתר.

וברומם -
בחולם.

[י, יח]
ויצא -
מבואר הוא:

[י, יט]
וישאו הכרובים -
בצאתם, מן הבית כי מתחלה ראה אותם לימין הבית.

ויעמוד -
על דרך הכלל.

הכרובים -
כאילו אמר ויעמדו, אלא אמר דרך כלל כי כאחד עמדו.

פתח שער בית ה' הקדמוני -
בצאתם ממפתן הבית עמדו פתח שער הבית מבחוץ ולא שעמדו בארץ, אלא התרוממו מעל הארץ בעמדם והעמידם שם מפני האנשים שהיו שם, שהיו אחוריהם אל ההיכל וכאילו הם דחקו הכבוד לצאת ולהרים מעל הארץ.

עליהם -
על הכרובים ומה שאמר מלמעלה אחר שאמר עליהם, לפי שהכבוד ראה על הרקיע שעל ראשי החיות הנקראים כרובים.

[י, כ]
היא החיה -
מבואר הוא.

[י, כא]
ארבעה ארבעה פנים לאחד -
לכל אחד כרוב מהכרובים ארבעה פנים וארבע כנפים.

ודמות ידי אדם -
ולכל אחד ידי אדם מתחת כנפיהם ומבואר הוא.

[י, כב]
ודמות פניהם, מראיהם ואותם -
ועצמם כמו ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע, כלומר עצם הפנים ומראיהם היה כפנים אשר ראיתי בנהר כבר.