[יא, א]
ותשא אותי -
וכבר נשאה אותי והביאה אותי אל שער בית ה' הקדמוני למעלה זכר זה: ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית ושנה אותו הנה להודיע כי באותם כ"ה אלה היו משרי העם.

[יא, ב]
ויאמר, והיועצים -
לפי שהיו שרים וגדולי העיר אמר זה בהם, כי בהם תלוים עצת העיר עצת דבר רע.

[יא, ג]
האומרים לא בקרוב בנות בתים -
לא בקרוב תהיה הגזרה שמתנבא הנביא עלינו, לפיכך לא נחוש לדבריו ונבנה בתים כי ירושלם - היא הסיר ואנחנו הבשר, כמו שהבשר לא יוציאוהו מתוך הקדרה עד שיתבשל, כן אנחנו לא נצא מירושלים ולא נגלה ממנה עד שיגיע זמנינו למות ונמות בה.

בנות -
מקור כמו ביום עשות אלהים.

[יא, ה]
ותפול, כן אמרתם -
אמת אמרתם במשל הזה אשר אתם מושלים, אבל לא כדבריכם על עצמכם ולא כאשר חשבתם, כי מחשבותיכם אני ידעתים ידעתי שאתם חושבים באמרכם המשל הזה שלא תגלו מתוך ירושלם, אלא המשל יהיה כמו שאומר כי חלליכם שהרביתם הם בשר והיא הסיר, כי בתוך העיר שפכתם דם נקי ושמתם החללים בתוכה כבשר בתוך קלחת, אבל לעצמיכם לא יהיה המשל כמו שחשבתם.

ומעלות רוחכם אני ידעתיה -
המחשבה העולה על רוחכם ונקראת מעלה ולרבות מעלות.
ופירוש ידעתיה - כל אחת ואחת מהמעלות.

[יא, ו]
הרביתם -
והנה הולך ומפרש המשל.

[יא, ז]
לכן, הוציא מתוכה -
מקור במקום אוציא, כלומר גזרתי להוציא אתכם מתוכה, לא כאשר חשבתם שתהיו בתוכה עד מותכם ולא תגלו ממנה:

[יא, ח]
חרב יראתם -
בצרי מן ולא ירא אלהים.
והם יראו חרב מלך בבל ושלחו למצרים לעזרה, כמו שכתוב בצדקיהו ומרד בו לשלח מלאכיו מצרים, לתת לו סוסים ועם רב.

וחרב אביא עליכם -
אותו חרב שיראתם ממנו, אותו אביא עליכם ולא יציל אתכם מלך מצרים.

[יא, ט]
והוצאתי אתכם מתוכה -
לא כאשר חשבתם שתהיו בתוכה עד יום מותכם.

[יא, י]
בחרב תפולו -
על גבול ישראל עם צדקיהו והוא ברבלתה בארץ חמת, כמו שאמר: וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה וחמת גבול ישראל, כמו שאמר: מלבוא חמת ועד נחל מצרים.

[יא, יא]
היא לא תהיה לכם לסיר -
כמו שחשבתם שלא תצאו מתוכה.

ואתם תהיו בתוכה לבשר -
אבל לא בתוכה ממש כי אל גבול ישראל אשפוט אתכם ותהיו כבשר שמבשלים אותו והוא נמק בתוכו, כמו שאמר: וכבשר בתוך קלחת ושם בגבול ישראל יגיע זמן בשולכם.

וכן תרגם יונתן:

היא לא תהא לכון כדודא ברם אתון תהון בגוה כבשרא דבשיל בגו דודא.

[יא, יב]
וידעתם -
אז בהגיע משפטכם תדעו כי אני ה', כי כמו שגזרתי עליכם כן יגיע אליכם.

וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם -
לעבוד אלוהים אחרים כמו שהם עובדים ולשפוך דם נקי כמו שהם שופכים.

[יא, יג]
ויהי כהנבאי -
בכ"ף, כאשר הייתי מתנבא ראיתי שמת פלטיהו בן בניהו.

כלה אתה עושה -
דרך שאלה ואעפ"י שאין בו ה"א השאלה כמו ארדוף אחרי הגדוד הזה, אתה זה בני עשו והדומים להם ומה שצעק על מיתתו שראה והוא היה רשע, לפי שראה מיתתו פתאום והוא היה מראשי העם חרד למיתתו, אמר כי אולי יעשה תשובה והאל לא ענה לצעקתו דבר.

[יא, טו]
בן אדם אחיך אחיך אנשי גאולתך -
אמר שלוש פעמים לגלות בני גד ובני ראובן ולגלות שמרון ולגלות יהויכין וחזר וכללם.

וכל בית ישראל כלה -
וסמך עניין זה למה שהיה אומר בנות בתים, הוא הסיר ואנחנו הבשר שהיו חושבים שיהיו לעולם בתוכה והיו חושבים ואומר לנגד אותם שגלו.

רחקו מעל ה' -
אותם שגליתם רחקו מעל ה', כלומר מעל אדמת ה' שהיא אדמת הקדש, כי לנו היא נתנה הארץ למורשה לא לכם שגליתם ממנה.

רחקו -
צווי פ"א הפעל פתוחה כמו: ושחטו הפסח.
ואמר היא ואחר כן אמר הארץ, הכנוי קודם הידיעה, כמו: ותראהו את הילד והדומים לו.

[יא, טז]
לכן, כי הרחקתים בגוים -
ואף על פי כן לא עזבתים אלא הייתי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם, כלומר אם רחקו ממקדש ה' שהוא מקדש גדול שם בארצו, אני אהיה להם למקדש מעט, כלומר בבתי כנסיות שהם נועדים שם להתפלל אלי אני עמהם ושומע קולם ומצילם מיד אויביהם, שלא יעשה בהם כלה.
ועוד אני עתיד לקבץ אותם, כמו שאמר בסמוך וקבצתי אתכם.

למקדש מעט -
פתח כי הוא סמוך למלת מעט כי מעט איננו תאר אלא שם, כן מצאתיהו בקצת ספרים מדויקים ובקצת מצאתי קמץ, אם כן מעט יהיה תאר.

ויונתן תרגם:

ויהבית להן בתי כנישתא וגו' כבעמוד.

[יא, יז]
לכן -
אמר כנגד עשרת השבטים שגלו תחילה.

וקבצתי אתכם -
על גלות השבטים אמר זאת הנבואה לא על גלות בבל, כי לאותן שהיו מבזים יושבי ירושלם בישר קבוץ גלותם.
ועוד שאמר מן העמים מן הארצות.
ועוד שאמר ונתתי להם לב חדש ורוח חדשה ולא היה כן לעולי בבל.

[יא, יח]
ובאו שמה -
נחלקה המלה בטרחא, וכן ויצא נח ואינון עשרה בטעמא.

את כל שקוציה -
השקוצים והתועבות שעשו בה הגוים והם שקוצי עכו"ם, כי בידם תהיה בבא הגאולה וימצאו השקוצים בה והיא נשחתת, כי עליו נאמר גם כן: ולתת שקוץ שמם.

[יא, יט]
ונתתי להם לב אחד -
שיהיה להם לב אחד ליראה את ה' לא יהיה עוד לבם פונה אל התועבות, אלא לבם יהיה מיוחד לאל לבדו.

ויונתן תרגם:

לב דחיל.

לב האבן -
חזק כאבן מלקבל תוכחות מוסר.

לב בשר -
כי הבשר הוא רך ויהיה לבם רך לקבל המוסר.

ותרגם יונתן:

ואתבר לבא דרשיעיא דהוה תקיף כאבנא וגו' כבעמוד:

[יא, כ]
למען -
מבואר הוא.

[יא, כא]
ואל לב שקוציהם -
ואל אשר הם בירושלים, עתה שהולך לבם ללב שקוציהם ותועבותיהם.

דרכם בראשם נתתי -
כלומר אשיב גמולם בראשם.
ופירוש לב שקוציהם, כאילו לבם חלוק לשני לבבות כמו שאמר אליהו לעובדי הבעל: עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים והנה לבם חלוק והולך הרצון אחר שקוציהם יותר.

[יא, כב]
וישאו -
כבר פירשנו הענין.

[יא, כג]
ויעל -
כי משער בית ה' נסע אל תוך העיר ואם לא נזכרו מעל תוך העיר עלה ועמד על ההר אשר מקדם לעיר והנה הוא מסלק מן העיר ושב לו אל מקומו השמים.

ופירוש מעל, תוך כי למעלה מהארץ ראה אותו כמו שאמר וירומו מן הארץ לעיני וההר הזה הוא הר הזתים שהוא למזרח העיר.

וכן תרגם יונתן:

ושרא על טור זיתא.

[יא, כד]
ורוח נשאתני, במראה ברוח אלוהים -
להודיע כי ההליכה לירושלם והשיבה לבבל לא היה ממש, אלא במראה ברוח אלוהים נראה לו כן.

ויעל מעלי המראה אשר ראיתי -
אז עלתה מעלי רוח הנבואה ונתן לי רשות לדבר, זהו שאמר למעלה: ובדברי אותך אפתח את פיך וגומר.

[יא, כה]
ואדבר, אשר הראני -
בסגול הה"א וליתא כותיה.
ומה שאמר את כל דבר ה' –
דבר המגלה ובאו אל הגולה תל אביב ושבתו שם משמים וצאתו אל הבקעה וקחתו לבנה ושכיבתו על צדו ודבר העבותים ודבר חטין ושעורים וחרב חדה ודברי התוכחה ובואו לירושלם ושובו לבבל - הכל אמר להם זהו את כל דברי ה' אשר הראני.