[כז, ג]
ויהי, ואתה בן אדם, ואמרת, על מבואות ים -
על מקומות שנכנסים אליהם דרך ים והוא הנמל שנכנסים שם הספינות.

רוכלת העמים -
סוחרת את אמרת אני כלילת יופי את שבחת עצמך והיית אומרת אני שלמה מכל יופי וכל טוב והולך ומספר טובה ויופיה.

[כז, ד]
בלב ימים גבוליך -
כי מכל צד היה לה ים.

בוניך -
האומנים הבונים חומותיך ומגדלותיך ובתיך.

כללו יפיך -
הם השלימו יפיך, כי בנו אותה בטוב שבבנינים וביפה שבהם.

[כז, ה]
ברושים משניר -
כי בהר שניר היו גדלים הברושים היפים.

את כל לחתים -
לפי שכל טוב צור היה דרך הים בספינות באות אליה ויוצאות ממנה שבח, עניין הספינות שהיו בה ואמר כי לחות הספינות היו עושים מברושים וזה לגדולה וליופי.

ואמר לחתים – לשון רבוי ובלשון שנים, רוצה לומר כי הרבוי עשוי בתכונת שנים.
או לפי שהספינה עשויה שני צדדים כי שני ראשיה חדים.

והחכם ר' אברהם א"ע פירש:

כי הטעם שיש ספינות שעושים אותם משני לוחות.

ויונתן תרגם:

ית כל גשרך,

רוצה לומר גשר שיעברו עליו מספינה לספינה.

לעשות תורן עליך -
התורן הוא עץ הגבוה הנצב בספינה שמשימין בראשו הנס.

עליך -
רוצה לומר על ספינותיך.

[כז, ו]
אלונים -
הם הערמונים.

וכן תרגם יונתן:

בלוטין.

משוטיך -
מן כל תופשי משוט, אלא שהוא משקל אחר כי מן משוט יאמר משוטיך בשוא המ"ם ובלא דגש השי"ן כמו מן מקום מקומיך.
ומשוטיך - בחירק המ"ם ודגש השי"ן והמשוטים הם העצים הארוכים שמנהיגים בהם, כמו אני שיט.

משוטיך -
רוצה לומר משוטי ספינותיך.

קרשך עשו שן -
קרש ספינתך והוא דרך כלל כי לא יהיה קרש אחד לבד, כי הוא אומר על קרשי המגדל שעושין בראש הספינה ועושין אותו המגדל בשאר הספינות מקרשי עץ טובים ויפים, ובספינות צור היו עושים מקרשי שן לגדולה ולפאר.

בת אשורים -
עדת אשורים עשו לך קרשי שן שהביאו אותו השן מאיי כתיים כי שם הפילים מצויין שעושים מעצם שלהם קרשים וכלים ולכך נקרא העצם ההוא בכלל שן, כי משיני הפיל עושים המלאכה היפה.

ויונתן תרגם:
בת אשורים מלה אחת מן תדהר ותאשור,
שתרגם:

דפין דאשכרועין,

וכן תרגם:

ותאשור – ואשכרעין,

וכן תרגם:

תרומי תרעך דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאא לאתיטרון ממדינת אפיליא,

ולא הבנתי מלת לאתיטרון.

ובקצת נוסחאות:

לאתר נטרון ואשכרוע הוא הנקרא בושו"ת בלע"ז.

כתים -
ביו"ד אחד כתיב וקרי בשני יודי"ן ביו"ד היחס וביו"ד הרבוי כתיים, כמו אלהי העבריים.

[כז, ז]
שש ברקמה ממצרים -
יריעות פשתים עשויות ממעשה רוקם מביאים לך ממצרים כי משם מביאים כלי פשתן ואותו השש היה מפרשך.

להיות לך לנס -
והוא הוילון שפורשין על התורן, כמו שאומר בל יחזקי.

כן תרגם:

בל - פרשו נס,

ואומר כי דרך גדולה היו עושים בצור וילוני הספינות מיריעות שש נאות עשויות מעשה רוקם.

תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך -
בגדים צבועים בתכלת וארגמן שמביאים מאיי אלישה.

היה מכסך -
מלבושך או היה מכסה אהל הספינה לכסות על בני הספינה מזרם וממטר ומחורב, והיה האהל או המכסה ההוא עשוי מיריעות צבועות בתכלת וארגמן לנוי.

מאיי אלישה -
תרגם יונתן:

ממדינת איטליא.

[כז, ח]
יושבי צדון וארוד היו שטים לך -
הם היו מלחים לצורכיהם. שטים אוחזי המשוטים מנהיגי הספינה.

ויונתן פירש:
היו שטים - בעבורך להביא סחורה אליך,

הוו שייטין ומיתין סחורה לגויך.

חכמיך צור היו בך -
צור הוא לשון קריאה, כלומר את צור חכמיך היו בך לא היית צריכה להביא לך חכמים מעיר אחרת יודעי הים להנהיג הספינה בחכמה, כי בך היו.

המה חובליך -
חובל יקרא מושך חבלי הוילון במשפט וצריך למשכם בחכמה לקבל הרוח במשפט ואחד הוא, הרב פרנס הספינה המלמד שאר החובלים, למשוך כפי מה שיראה והוא האוחז הקברניט הנקרא טימו"ן בלעז וכן מנהיג הספינה להדריכם הדרך אשר יראה וכל זה בחכמה.

[כז, ט]
זקני גבל וחכמיה -
בנאים היו.
וכן אמר בבנין שלמה והגבלים והם היו באים לצור להחזיק בדק העיר בחומותיה ובניניה.

כל אניות הים ומלחיהם -
כתרגומו:

כל נחתי ימא וספניהון הוו שייטין ומייתן סחורה לגויך,

חופשי המשוטות נקראים מלחים.

לערב מערבך -
ענין סחורה וכן כל אשר בפרשה זו מזה השרש ונקראה הסחורה מערב והסוחרים עורבין, לפי שהסוחרין עורבים זה לזה בסחורתם במקחם וממכרם.

[כז, י]
פרס ולוד ופוט -
היו יודעי מלחמה והיו באים לצור כשהיתה צריכה לעשות מלחמה עם אחרים.

מגן וכובע תלו בך -
נראה כי הם היו מביאים מארצם כלי מלחמה שהיו טובים, לפיכך אמר הנה המה נתנו הדרך, כי היו מיפים ומהדרין העיר בכלי מלחמה טובים ויפים, ודרך בני אדם לתלות המגינים והכובעים בראשי המגדלים ועל החומות.
וכן אמר: אלף המגן תלוי עליו.

תלו -
מבנין פועל הדגוש.

[כז, יא]
בני ארוד וחילך -
בני ארוד הם ג"כ בני מלחמה והם היו עם חילך, כמו פרס ולוד שזכר ויחדו היו על חומותיך סביב כשבאו אויבים להלחם עליך.

וגמדים במגדלותיך -
היו אנשים ננסים אנשי מדה קטנה מן גמד ארכה.

ויונתן תרגם:

קפוטקאי.

שלטיהם -
מגיניהם, כמו: כל שלטי הגבורים.

תלו על חומותיך -
גם זה מן הדגוש.

[כז, יב]
תרשיש סחרתך -
מביאה סחורה אליך כי היא על הים.

ויונתן תרגם:

תרשיש מן ימא.

מרוב כל הון -
מרוב כל הון שמביאה אליך נקראת סוחרתך ובמה היא סוחרתך.

בכסף ברזל בדיל -
בחסרון וי"ו השמוש, כמו: שמש ירח, ראובן שמעון.
עזבוניך. סחורתך.

ויונתן תרגם:

יהבו בבית גנזך.

[כז, יג]
יון תובל, בנפש אדם -
שמביאים עבדים ושפחות למכור וכלי נחושת מביאים משם, כמו כן וכל המקומות שזוכר כל אחד לפי הכריו הנמצאים שם, שמביאים אותם למקום אחד למכור ואמר כי מכל המקומות היו מביאים לצור מרוב סחורתה.

[כז, יד]
מבית תוגרמה סוסים ופרשים -
תרגם יונתן:

ממדינת גרממיא.

ויש מפרשים:

ופרשים - מן סוסים טובים וקלים ויקראו אותם פרשים, כנגד הסוסים האחרים כמו שאנשים הפרשים יש להם מעלה על שאר בני אדם במלחמה.

ויש לפרשו כמשמעו בני אדם פרשים, כי באותן המקומות שמוכרין בני אדם כמו שמוכרין היום הכושים לעבדים, יש מהם שראוים להיות עבדים ויש מהם ראוים לפרשים רוכבי סוסים, ומיון תובל ומשך יביאו אותם שהם ראוים לעבדים, לפיכך אמר בנפש אדם ומבית תוגרמה היו מביאים אותם שהם ראוים להיות פרשים.

נתנו עזבוניך -
זה תרגם יונתן:

מייתן סחורה לגויך.

[כז, טו]
בני דדן, סחורת ידך -
איים רבים מפאת בני דדן, היו סוחרים על ידך.

קרנות שן והבנים -
דמה שיני הפיל לקרנות לפי שהם דומים להם ומהם עושים מלאכה.

מדעת יונתן:
קרנות שן - הם שני דברים ור"ל קרנות ושן וחסר וי"ו החבור, כמו: שמש ירח והדומים להם והנסמך לקרנות חסר.

וכן תרגם יונתן:

בקרנין דיעלין ושן דפיל.

והבנים -
פירש בו העץ הנקרא בערבי אבנוס.

ויונתן תרגם:

טווסין הוא העוף שקורין בלע"ז פ"אוון.

השיבו אשכרך -
השיבו מנחתך כמו והשיב למלך ישראל והוא הבאת המנחה פעם אחר פעם.

אשכרך -
מנחתך כמו: אשכר יקריבו:

[כז, טז]
ארם, מרוב מעשיך -
מרוב מעשים ומלאכות יקרות שהיו בך, היו מביאים לך ארם בסחורה אבנים יקרות ובגדי רקמה.

ויונתן תרגם:

בנפך ארגמן בתכריכין דארגון,

ותמהתי מתרגומו, כי נפך הוא שם אבן יקרה הנזכרת בתורה.

בעזבוניך -
תרגם יונתן:

בבית גנזך.

[כז, יז]
יהודה, בחיטי מנית -
שם מקום בארץ ישראל שהחיטים שם יפות ומצאנו עד בואך מינית וכן פנג שם מקום.

ויונתן תרגם:

בחיטי ריחוש וקוליא,

ולא הבנתי מלת ריחוש מה הוא וקוליא.

מצאנו בדברי רז"ל:

מערבין בקוליא,

והוא מירקות השדה הנאכלים.

ופירש בעל הערוך:

שהוא עשב ששורפין אותו ומשימין אפרו בבורית.

ויוסף בן גוריון פירש:

פנג - שמן אפרסמון הנקרא בלס"מו והיה נמצא ביריחו, כי לכך נקראת יריחו מענין ריח שריחו טוב.

והנה אומר בפסוק: וצרי ומפרשים אותו שהוא שמן אפרסמון.

נתנו מערבך -
תרגם יונתן:

יהבו בחנותיך,

וכבר פירש מערבך שהוא עניין סחורה.

[כז, יח]
דמשק, ביין חלבון -
שם מקום בדמשק שיינו טוב.

ויונתן תרגם:

בחמר חילת מבושל.

וצמר צחר -
לבן.
וכן: אתונות צחורות – לבנות.

ויונתן תרגם:

ועמר מלת כבינא.

[כז, יט]
ודן ויון מאוזל -
בוי"ו עם הדגש ופירושו הולך כמו אזלת יד, אזלו מים מני ים, ואזל לו.

וכן תרגם יונתן:

הלך – אזל,

ואמר מאוזל - בלשון פעול להתמדת ההליכה בשיירות.

וכן תירגם יונתן:

ודן ויון בשירא.

נתנו -
בדגש הנו"ן לתפארת הקריאה מפני ההפסק.

ברזל עשות -
זך מן עשת שן והוא הברזל שקורין אלהינדי.

ויונתן תרגם:

בערקין דברזל.

במערבך -
תרגם יונתן:

בחנותיך.

[כז, כ]
דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה -
בגדים יקרים הראוים לחפשי ולבן חורין.
לרכבה - לתיקון המרכבה.

וכן תרגם יונתן:

בלבוש דיקר לרתיכין.

[כז, כא]
ערב וכל נשיאי קדר -
תרגם יונתן:

וכל רברבי נבט.

בכרים -
בכבשים.

ויונתן תרגם:

בתורין,

נראה שהוא היה קורא אותו בפרים במקום בכרים.

[כז, כב]
רכלי, נתנו עזבוניך -
תרגם יונתן:

יהבו בבית גנזך.

[כז, כג]
חרן וכנה ועדן -
תרגם יונתן:

חרוון ונציבין והדיב.

אשור כלמד רכלתך -
פירש אדוני אבי ז"ל:

שהיו כמו למודים לבא אליך בסחורתם תמיד ויהיה כלמד שם התואר סמוך והמוכרת למד בשקל כבד והסמוך כבד פה.

ותרגם יונתן:

מדינן אתור ומדי אנון תגרך.

[כז, כד]
המה רכליך במכלולים -
כתרגומו:

בגמר מיני כל תושבחתא.

בגלומיה. תכלת ורקמה -
בגלימות תכלת וגלימא ידוע בדברי רז"ל.

ויש מפרשים:

כרכי בגדים טרוסי"לש בלע"ז:

ובגנזי ברומים -
ארגזים עשויים מעור וגונזים בתוכם הבגדים החמודים שנקראים ברומים.

והביא לי ראיה אדוני אבי ז"ל מן הערבי:

שאומר לבגדים הנאים והנכבדים תאב מברומא:

בחבלים חבושים -
הבגדים שזכר שהם מונחים בארגזים הם חבושים בחבלים.

וארוזים במרכלתך -
כמו חרוזים מן צוארך בחרוזים, שהם הענקים התלוים בגרון.

ויונתן תרגם:

בגוזזין דתכלא וכושפין וגו',

פירוש אוצרות, כמו:

בי גזי דמלכא בדברי רז"ל.

וכושפין - אפשר שהוא כמו גושפן.
ובדברי רז"ל:

וחותמין בתרין גושפנקי,

פירוש חותמות באימלין הוא תרגום גנזי ולא מצאתי לו חבר.
קומטרין - הוא כמו קומטרי דספרי והם התיבות שמניחים בהן הספרים.

ותרגם יונתן:

לאשר על המלתחה קמטרא.

[כז, כה]
אניות תרשיש שרותיך -
שיירות הולכות בסחורתך, כלומר רבות ביחד כמו שיירא.

ותמלאי ותכבדי -
כמו ותרבי וכן עם כבד.

בלב ימים -
כאילו היית באמצע הימים, כי האניות באות אליך מכל הימים.
או אמר: בלב ימים, לפי שהיתה בנויה בתוך הים כמו שפירשנו למעלה.
ובאמרו ימים לשון רבים, לפי שים זה נכנס לים אחר.
וכן אמר במעשה בראשית: ולמקוה המים קרא ימים.

[כז, כו]
במים רבים הביאוך השטים אותך -
השטים בלא אל"ף וענינו עניין בזה ושלל.

ותרגום:

ויבז – ושט,

וענין בזה ושלל בלשון אחד.

ובמים רבים –
הוא משל לצרות, כאילו אמר בצרות רבות הביאוך.

ויונתן תרגם:

כמיין סגיאין עלו עלך ובזו יתיך.

רוח הקדים שברך -
את שהיית בלב ימים רוח הקדים שברך ולפי שרוח הקדים תשבר אניות תרשיש, לפיכך דמה החזק והוא נבוכדנצר לרוח הקדים.

וכן תרגם יונתן:

מלך דתקיף כרוח קדומא תבריך בגו ימא.

[כז, כז]
הונך, יפלו בלב ימים ביום מפלתך -
כי אחר שכבש נבוכדנצר את צור ואספו שללה תוך העיר לשאת אותו בלכתם מן העיר והם היו במחניהם חוץ לעיר, עלה הים על העיר ושטף כל השלל וההרוגים עם עפר העיר הכל שטף ושב הים למקומו, ונשאר הסלע שהיתה העיר בנויה עליו.

[כז, כח]
לקול זעקת, מגרשות -
בחולם והוא כמו מגרשים והענין דרך הפלגה, רוצה לומר כי מגרשי צור שהיו ביבשה ירעשו לקול זעקת חבליך, שיזעקו בבא להם השבר.

[כז, כט]
וירדו מאניותיהם, אל הארץ יעמודו -
כמו על.
וכן אל ההרים לא אכל כמו על.

[כז, ל]
והשמיעו, יתפלשו -
כמו: התפלשי באפר, עניין התגלגל להתכסות באפר.

[כז, לא]
והקריחו אליך קרחא -
באל"ף במקום ה"א.

[כז, לב]
ונשאו אליך בניהם -
ענין נהי, אבל הוא שרש אחר על דעת המדקדקים.
ועל דעתי שהיו"ד עי"ן הפעל מומרת בה"א וכבר הארכתי בזה בספר מכלל בחלק השרשים.

מי כצור כדמה בתוך הים -
יאמרו בקינתם: מי הייתה כצור במעלה ומי כמוה שהיא דומה בתוך הים?!
ודומה –נכרתת.
וכן שכנה דומה נפשי.

ויונתן תרגם:

מי כצור - לית דדמי לה בגו ימיא.

[כז, לג]
בצאת -
כשהיו יוצאים עזבוניך מימים השבעת עמים רבים מרוב סחורותיה שהיו יוצאות מן הים, כלומר ממך שהיית שוכנת בתוך הים, השבעת והעשרת רבים.

[כז, לד]
עת נשברת מימים -
עת שתהיה נשברת מימים כל סחורתך וכל קהלך נפלו בתוכך, כלומר עמך אמר מימים, היה עושרך והונך וימים שטפו הכל.

[כז, לה]
כל יושבי האיים -
לפי שהיית יושבת אי, אמר כל יושבי שאר האיים שממו.

ומלכיהם שערו שער -
שיפחדו על עצמם שלא יקרם כמקרך, עניין שער ידוע ושוה הוא בס"מך ושי"ן.

רעמו פנים -
ענין זעם וכעס.
וכן: בעבור הרעימה.

[כז, לו]
סוחרים -
מבואר הוא.