[ג, א]
ויאמר אלי, את אשר תמצא אכול -
פירוש אשר תמצא בידי מה שאני נותן לך אכול.

[ג, ב]
ואפתח את פי -
הכל דרך משל, כמו שכתבנו.
ותרגם יונתן:

וארכינית ית נפשי ואחכמני מה דכתי' במגלתא הדא.

[ג, ג]
ויאמר אלי, בטנך תאכל -
דרך משל שלא יקיא מתוך פיו אלא יאכיל בטנו.

ותרגם יונתן:

ית נפשך תשבע.

את המגלה -
פירוש מן, וכן הם יצאו את העיר כמו מן העיר.

ואוכלה -
אכלתי את המגילה ותהי בפי כדבש למתוק והאכלתי את בטני שלא הקאתיה.

למתוק -
כמו מתוק והלמ"ד מורה על העצם ויספיק זולתה וכן לאמות חמש והדומים להם שכתבנו בספר מכלל, רוצה לומר שקבלה ולמדה ברצון טוב ובלב טוב.

[ג, ד]
ויאמר אלי, ודברת בדברי -
בלשון אשר אני מדבר לך כן תדבר אליהם, כי אינם לועזות שלא יבינו לשונך.

[ג, ה]
כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון -
כפל עניין במלות שונות אמר גם הם אינם מדברים לשון אחרת שלא תבין אתה את דבריהם, כי בני לשון אחת אתה עמהם הם יבינוך ואתה תבינם.

[ג, ו]
לא אל עמים רבים -
ר"ל רבי המרחק שהם מארץ רחוקה מאד שלא שמעת מעולם לשונם.

אם לא אליהם -
אם לא לשון שבועה.
וכן: אם לא בתים רבים לשמה יהיו,
אם לא כאשר דמיתי כן היתה, כאדם שאומר לא יהיה זה אם לא יהיה זה, כאילו אמר באמת אם אליהם שלחתיך הם ישמעו אליך אף על פי שלא יבינו לשונך ולא תבין לשונם, הם יבקשו מי שיפרש להם נבואתך.

[ג, ז]
ובית ישראל לא יאבו לשמוע אליך -
ולמה לא יאבו לשמוע אליך?
כי אינם אובים לשמוע אלי, לא מפני שמואסים בך אלא מפני שמואסים המה בדברי ובתוכחתי.

[ג, ח]
הנה נתתי את פניך חזקים -
שלא תירא מהם ולא תכנע מפניהם.

[ג, ט]
כשמיר חזק מצר -
בחולם כמו ותקח צפורה צור, הברזל חזק יקרא שמיר, אמר כמו שהברזל חזק מן הצור וחותך אותו, כן תשברם אתה ותכלם.

כי בית מרי המה -
וידעתי שיעמדו כנגדך בהוכיחך אותם.

[ג, י]
ויאמר, קח בלבבך ובאזניך שמע -
הוי"ו כוי"ו הן אתה קצפת ונחטא והדומים לו, אחר שתשמע באזניך קח בלבבך שלא תשכח מה ששמעת.

[ג, יא]
ולך בא אל הגולה -
הוא היה במקום אחד ומקצת בני הגולה אשר הוא שלוח אליהם במקום אחר, גם כן על נהר כבר.

הגולה -
רוצה לומר בני הגולה או פירושו הכנסת הגולה.

ודברת אליהם ואמרת אליהם -
כפל עניין במלות שונות לחזק הענין, רוצה לומר שיאמר להם פעם אחר פעם אולי ישמעו.

ותרגם יונתן:

ותתנבי להון ותימר להון.

[ג, יב]
ותשאני רוח -
במראה הנבואה נדמה לי שנשאתני רוח ללכת אל הגולה.

ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו -
כשנשאתני הרוח שמעתי קול אחרי במקום הנבואה שהייתי שם והקול היה אומר: ברוך כבוד ה' ממקומו, ר"ל כשסר ממקומו מעל הכפורת מבין שני הכרובים, כי ישראל היו מחסרים כבודו בהיותו ביניהם בסמל הקנאה המקנה וכאילו נתוסף כבודו בסורו מהם ולשון ברכה היא, תוספת טובה וכבוד.
וכן אמר למטה וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו על מפתן הבית.

והחכם הגדול רבי' משה ז"ל פירש:

ממקומו - כפי מעלתו ועצם חלקו במציאות.

[ג, יג]
וקול כנפי החיות -
כמו שאמר למעלה ואשמע את קול כנפיהם.

ופירוש משיקות –
שהם נושקות זו לזו כמו שאמר חוברות אשה אל אחותה.

ויונתן תרגם:

נקשן חד לחד,

כלומר דופקות זו בזו כמו: וארכובותיה דא לדא נקשן.

וקול רעש גדול -
והיה הקול רעש גדול ושמיעתו זה הקול פעם אחרת מורה על מהירות הנסיעה והאופנים משמיעים קול בלכתם, וכן קול כנפי החיות כמו שפירשנו למעלה.

[ג, יד]
ורוח נשאתני -
במראה הנבואה היה זה והוא מה שאמר למעלה ותשאני רוח אלא לפי שהפסיק בשמיעת הקול חזר ואמר ורוח נשאתני ובמראה הנבואה היה הנשיאה והלקיחה.
וכן אמר למטה ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח האלהים וכל מה שכתוב עד אותו הפסוק, הכל היה במראה הנבואה ובואו אל הגולה תל אביב ושבתו שם שבעת ימים משמים ומקץ ז' ימים שב אליו הדבר וצאתו אל הבקעה.
וכן קח לך לבינה שכב על צדך קח לך חטים קח לך חרב חדה הכל היה במראה הנבואה.
וכן בשנה הששית אני יושב בביתי וכל הענין עד פסוק ורוח נשאתני ותביאני כשדימה וגו' ולא הורשה לדבר אליהם ולהוכיחם עד אותו העת, כמו שאמר ואדבר אל הגולה וגו'.

ואלך מר בחמת רוחי -
רוצה לומר מר נפש כמו שאמר: בחמת רוחי.

ויד ה' עלי חזקה -
יד הנבואה.

[ג, טו]
ואבא, תל אביב -
שם מקום כמו תל מלח תל חרשא ואולי הוא אחד מהם.

אל נהר כבר -
כמו על נהר כבר:

ואשר -
כתיב, ואשב קרי, והכתוב רוצה לומר וכאשר ראיתי המה יושבים ואשב שם.
ויונתן תרגם:

זה ונחית ביניהון והשני ויתיבית,

כמשמעו והקרי כמשמעו ואשב ומה שאמר המה יושבים, ר"ל ואשב כמו שהיו המה יושבים ואשר עניין חזוק ואמר אחר כך ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם תמה ונבהל.

ויונתן תרגם:

שתיק.

[ג, טז]
ויהי מקצה שבעת ימים -
סוף השבעה ימים מבואר הוא.

[ג, יז]
בן אדם צופה -
כמו הצופה שמזהיר את העם בבא עליהם האויב.

והזהרת אותם ממני -
כלומר בשמי בדברים ששמעת ממני.

[ג, יח]
באמרי, מדרכו הרשעה -
הרשע - דרכו רשעה, כמו שהטוב - דרכו טובה.

בעונו ימות -
מיתה מופתית בעולם הזה או הכרחית לעולם הבא.
וכן פירוש לחיותו - כי יש עון עונשו בעולם הזה ויש בעולם הבא ומה שאמר בעונו ימות ואף על פי שלא נזהר לפי שהוא יודע בעצמו שהוא חוטא אעפ"כ אם יזהירנו אפשר שישוב בתשובה.

ודמו מידך אבקש -
כיון שצויתיך להזהירו כמו שאומר באמרי לרשע כי באמרי לך שתאמר לו בשמי, כאילו אני אומר לו והנה אם אתה לא אמרת לו אתה פשעת בנפשו כי היה שב בהזהרתך, לפיכך אבקש דמו מידך ואענישך עליו.

[ג, יט]
ואתה -
מבואר הוא.

[ג, כ]
ובשוב צדיק, ונתתי מכשול לפניו -
המכשול הוא שימות בחטאו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

המכשול שיצליח בכל מעשיו בעולם הזה כי פרי צדקותיו שהיה עתיד לאכול לעולם הבא יאכלנו בעולם הזה, וזהו מה שאמר משה רבינו לא יאחר לשונאו כתרגומו, ומה שאמר ולא תזכרנה צדקותיו רוצה לומר לעולם הבא, אבל לעולם הזה תזכרנה.

צדקתו -
כן כתיב על הכלל וקרי צדקותיו על הפרט.

ויונתן תרגם:

ונתתי מכשול - ואתן תקלת חובין קדמוהי,

נראה שדעתו כדעת רבותינו ז"ל שפירשו:

באדם שהיה צדיק ושב מצדקו ועשה עול בסתר אמר הקדוש ברוך הוא אני אתן מכשול לפניו, כלומר אני ממציא לידו חטא גלוי לכל כדי שידעו הכל כי הוא רשע.

[ג, כא]
ואתה כי הזהרתו צדיק -
הכנוי קודם הידיעה וכן וישנו את טעמו וזהמתו חיתו לחם והדומים להם.

צדיק -
מי שהיה כבר צדיק.

לבלתי חטא -
צדיק שלא ישוב מצדקו.

חיו יחיה -
בוי"ו במקום ה"א למ"ד הפעל.

נזהר -
בקמץ והוא נפעל עומד.

[ג, כב]
ותהי עלי שם -
בתל אביב וצוהו לצאת אל הבקעה והראהו שם הכבוד כמו שהראהו על נהר כבר, כי הבקעה מקום טהור יותר מתל אביב שהיו יושבים שם בני אדם ושנה לו פעם אחר פעם להשכילו ההשגחה וההנהגה.
ועוד כי באותה הבקעה שבה נבנתה בבל החל והראהו שם השגחתו בברואים, שבלל שם שפתם ובטלה שם מחשבתם.
ובאמרו: ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר לא הוצרך לפרש ולפרוט דברי המרכבה.

[ג, כג]
ואקום -
מבואר הוא.

[ג, כד]
ותבא בי -
מתחילה צוהו להיות בתוכה שותק, להודיע כי שתיקתו כדבורו כי בית מרי המה ואחר כך צוהו להיות נסגר בתוך ביתו ולא יבא בתוכם, כדי שלא יוכיחם עד כלותו לדבר עמו כל הנבואות, עד פסוק ורוח נשאתני ותביאני כשדימה.

[ג, כה]
ואתה, הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם -
כאילו אסרוהו בעבותים, שלא יוכל לצאת מביתו ללכת בתוכם.

[ג, כו]
ולשונך -
כאילו דבוקה לשונך אל חכך ותהיה נאלם, כלומר שלא תדבר אליהם ולא תוכיחם.

[ג, כז]
ובדברי אותך -
ככלותי לדבר אתך.

אפתח את פיך -
כלומר אתן לך רשות לדבר להם.

השומע ישמע והחדל יחדל -
וכלותו לדבר עמו היה כשאמר ויעל מעלי המראה אשר ראיתי.

ואדוני אבי ז"ל:

פירוש זה על מה שאמר: בבא אליו הפליט, ויד ה' הייתה אלי בערב לפני בא הפליט, ויפתח את פי וגו'.