[לא, ב]
ויהי, בן אדם, אל מי דמית בגדלך -
למי את דומה בגדלך שתתפאר בהמונך ובגדלך ותחשב שלא תרד מגדולתך, הנה אשור היה גדול ממך ונפל בידי, אף אתה תפול והחל בגדולת מלך אשור על דרך משל והמשילו לארז בלבנון שהוא גבוה מכל שאר עצי הלבנון.

[לא, ג]
הנה אשור, יפה ענף -
שענפיו יפים.

וחורש מצל -
ענף שהוא מסתבך הרבה ועושה צל תחתיו, מצל מן צלל והוא מפעל מבנין הפעיל ובא בפתח כמו מסב קלע ויבא בצרי הנני מסב את כלי המלחמה.

ובין עבותים הייתה צמרתו -
הסעיף העליון יקרא צמרת. אמר כי צמרת הארז הזה הייתה בין עבותים בין אנשים מסתבכים וגבוה עליהם ונראה יפה.
או אמר עבותים על רבוי העלים בענפים.

כמו שפירשו רז"ל:

וענף עץ עבות - והוא משל על מלכי האומות כי על כולם עלה.

ויונתן תירגם:

ועל נגדין שלח שרשוהי.

ובדרש:

מהיכן זכה לגדולה זו?
לפי שנמנע מעצת דור הפלגה, שנאמר: מן הארץ ההיא יצא אשור שנעשו כל בעלי עולם קליעה אחת לבא בעצה ולמרוד בו, אז הייתה צמרתו לעצמה ולא נשתלשלה עמהם.

[לא, ד]
מים גדלוהו -
היה לו שפע מים, לפיכך גדל כל כך, כלומר הייתה לו הצלחה גדולה.

תהום רוממתהו -
זכר תהום בלשון נקבה ובלשון זכר תהום, אמר לא בי היא.
ואמר תהום, שהוא לשון עומק מים רבים שלא יפסקו, כן גדולתו לא הייתה לה הפסק ימים רבים עד בא עתו.

את נהרותיה הולך סביבות מטעה -
נהרות התהום, כלומר כל אחת מן הנהרות היוצאים מן התהום הולכים סביבות הארז הזה שהוא מטע התהום, כמו שאמר תהום רוממתהו, והתהום הוא משל לטובה ולהצלחה גדולה.

ואת תעלותיה שלחה אל כל עצי השדה -
אמר כי התהום הוליכה נהרותיה סביבות זה הארז שהיא מטעה, כלומר רבוי מימיה ותעלותיה שהם פלגי מים קטנים כמו תעלת הברכה, אותם התעלות שלחה להשקות כל עצי השדה, והמשל כי רוב הטובה והצלחה הייתה למלך אשור והמעט לשאר מלכי הארץ.

ויונתן פירש המשל כן:

בעממיא סגי בסומכוותיה תקיף ית מלכיא שעביד לתחות מלכותיה וית שלטנוהי מני על כל מדינת ארעא.

שלחה -
קלה הלמ"ד וראויה להדגש.

ובדרש:

מים גדלוהו תהום רוממתהו - על ששמע לקול יונה בן אמתי שירד לתהום, ושבו אנשי נינוה מן החמס אשר בכפיהם:

[לא, ה]
על כן גבהא קומתו -
האל"ף במקום ה"א.

ותרבינה סרעפותיו ותארכנה פארותיו -
הענין כפול במלות שונות, כי סרעפותיו והסעיף והפארה אחת בשמות שונים והעד: מסעף פארה.

סרעפותו -
כתיב בלא יו"ד הרבוי וקרי ביו"ד וכמוהו רבים.

פארותיו -
האל"ף קודם לרי"ש.

ממים רבים בשלחו -
בשלח התהום מים רבים סביבותיו, כמו שאמר מים רבים, מאותם מים רבים ארכו פארותיו.

[לא, ו]
בסעפותיו, פארותיו -
האל"ף קודם הרי"ש.

ויונתן תרגם המשל כן:

במשירייתיה כביש כל כרכין תקיפין וגו'.

[לא, ז]
וייף -
היו"ד הראשונה מאיתן והשניה פ"א הפעל שרשו יפה ויאמר האיתן איפה ייפה ובחסרון למ"ד הפעל איף ייף וזה וייף הוא לקריאת בן נפתלי בחירק היו"ד הראשונה ונוח השנייה לקריאת בן אשר וייף בשוא הראשונה וחיריק השנייה ובקצת הספרים מצאתי בחירק הראשונה ובשוא השנייה לבן אשר וזו היא קריאה נכונה על משקל וישב.

בארך דליותיו -
הם הענפים הרמים מענין: ארוממך ה' כי דליתני.

[לא, ח]
ארזים לא עממוהו -
כמו כל סתום לא עממוך, עניין נסתר וכסוי רוצה לומר הארזים הגבוהים שהם בגן אלוהים לא יסתירוהו ולא יכסוהו כי הוא על כולם.

ובאמרו: בגן אלוהים –
הוא על דרך הפלגה והוא הגן שנאמר עליו: ויטע ה' אלוהים גן בעדן.
וערמונים -
כמו ולוז וערמון שהוא אילן שקורין קשטיני"ר בלע"ז.

כפראתיו -
כאן הרי"ש קודם לאל"ף.

[לא, ט]
יפה עשיתיו -
אמר עשיתיו, להודיע כי מאת האל יתברך הייתה הגדולה הזאת ולא כמו שהיה אומר בכח ידי עשיתי.

[לא, י]
לכן. אמר, גבהת -
ואמר

ויתן. ורם -
כן דרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד, כמו: שמעו עמים כולם והדומים לו.

[לא, יא]
ואתנהו ביד אל גויים -
ואתנהו בשוא הוי"ו והוא עתיד במקום עבר.
אל - למדינחאי מלא ביו"ד ולמערבאי חסר יו"ד ופירוש ביו"ד תקיף הגוים וכן ואת אילי הארץ לקח תקיפי הארץ ואמר אל גויים על נבוכדנצר.
כמו שאמר בסדר עולם וכן ארז"ל:

בשנה ראשונה כבש נינוה:

ברשעו גרשתיהו -
ברשעו טעמו לפניו ולאחריו.

[לא, יב]
ויכרתהו זרים -
לפי שהמשילו לעץ אמר בו לשון כריתה וזרים.

ועריצי גויים -
אומר על הכשדים, כמו שנאמר עליהם גם כן: הגוי המר והנמהר וענין המשל מפורש.

[לא יג]
על מפלתו -
תרגם יונתן:

על מפלת קטילוהי שרו כל עופא דשמיא ועל פגרי משרייתיה נחא כל חיות ברא:

ואל פראתיו -
הרי"ש קודם לאל"ף.

[לא, יד]
למען -
זה אשר עשיתי לו בעבור שלא יתגאו שאר מלכים הגדולים.

כל שותי מים -
כל ארזים, ר"ל שותי מים שהם גבוהי קומה משפע המים אשר תחתיהם, ור"ל במשל על הצלחתם במלוכה כמו שפירשנו.

ולא יעמדו אליהם בגבהם -
אליהם בצירי, מן כאלה וכאלון, מאלים אשר חמדתם ויהיו שם כלל לכל עצים, אז יהיו שם לאילן הנקרא בלעז אולמ"ו.

ויונתן תרגם: כמו אליהם בשוא ופתח האל"ף,

ולא יתרבריבון להון בתוקפיהון כל עבדי מלכו:

בתוך בני אדם -
בכלל בני אדם, כן ימותו המלכים כמו שאר בני אדם.

אל יורדי בור -
כמו עם יורדי בור והוא הקבר.

ויונתן תירגם:

עם נחתי גוב בית אבדנא.

[לא, טו]
כה אמר, האבלתי כסיתי עליו את תהום -
כאילו התהום שהיה מגדל אותו מתאבל עליו בהיותו נכרת, כי כבר המשילו לארז ואמר עליו תהום רוממתהו ועתה יתאבל עליו ויתכסה שק עד"מ.

האבלתי -
פעל יוצא לשני.

כסיתי -
פעל יוצא לשלישי. כסיתי בצרי הסמ"ך:

ואמנע נהרותיה -
נהרות התהום שאמר למעלה שהיו הולכים סביבות מטעה, מנעתי אותם ממנו וייבש ויכלה וכבר פירשנו המשל למעלה.

ואקדיר עליו לבנון -
לפי שהמשילו לארז בלבנון אמר כי בנפלו קדרו עליו עצי הלבנון.
ובאמרו האבלתי כסיתי ואמנע ואקדיר, להודיע כי מאת האל יתברך הייתה לו הרעה.

עלפה -
שם תאר מן ויתעלף תתעלפנה הבתולות וענינה רב היגיעה והבהלה עד שלא יוכל אדם לעמוד על עצמו.

ובדברי רז"ל:

שמא יתעלפה ועלפה תאר מבנין פעל שלא נזכר שם פעלו בתוספת ה"א ויאמר עלף בלי תוספת בשקל אכל לקח ותוספת הה"א בו כתוספת הה"א במלת אשה לה' צחה צמה ובאמרו בלשון יחיד עלפה, ר"ל כל אחד מן עצי השדה.

[לא, טז]
מקול, וינחמו בארץ תחתית -
היתה להם נחמה בו כשירד שאול גם הוא על דרך שאמר ישעיה על מלך בבל: גם אתה חלית כמונו.

מבחר וטוב לבנון -
סמוך על סמוך, כמו: מספר מפקד העם והדומים לו.

[לא, יז]
גם הם -
המלכים שהיו עמו היו חללי חרב כמוהו.
ואמר הם כי זכר עצי עדן ושותי מים והוא משל למלכים ואמר כל אשר ירדו לפניו נחמו בו ובמותו, גם כן מתו עמו.

וזרועו ישבו בצלו בתוך גויים -
אותם המלכים שהיו זרועו ועוזריו שישבו בצלו בתוך גויים ירדו אתו לשאול אל חללי חרב.

ויונתן תרגם:

וזרועו ושלטנוהי אתבדרו מתוקפיהון בגו מלכותא.

[לא, יח]
אל מי דמית ככה -
אמר כנגד פרעה אל מי מכל עצי עדן דמית, אם אתה סבר שדמית למלך אשור בגדלך שהיה ארז בלבנון, הנה אשור נפל גם אתה תפול.

והורדת את עצי עדן -
כמו שנפלו וירדו שאר המלכים, כן תרד אל ארץ תחתית גם אתה.

בתוך ערלים -
הם ערלי לב.

ועל דרך הזה תרגם יונתן:

חייביא.

הוא פרעה -
כאילו אמר אתה פרעה אלא שדרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד, כמו: שמעו עמים כולם והדומים להם.