[לט, ב]
ושובבתיך וששאתיך -
ושובבתיך – פירשנוהו.
וששאתיך - פירשו בו שהוא מלשון ששה, כלומר שלא ישאר בהם כי אם ששית המחנה.

ויש מפרשים אותו:

לפי ענינו, אכריתך או אחריבך..

ואדוני אבי ז"ל פירש:

אשפטף בששה שפטים, כמו שאמר: ונשפטתי אתו בדבר ובדם ואבני אלגביש וגשם שוטף ואש וגפרית והם ששה.

ויונתן תרגם:

ואשדלינך ואטעינך.

[לט, ג]
והכיתי קשתך -
אכה בו עד שאפילנו מיד שמאלך, כי הקשת יאחזנו האדם ביד שמאלו ונותן עליו החיצים ביד ימינו וימשוך יתר הקשת בימינו, וענין זה רוצה לומר שלא יועילנו כלי מלחמתו והרי הם כאילו אינם.

[לט, ד]
על הרי, לעיט צפור כל כנף -
הסמיכות הזה כסמיכות אדמת עפר טיט היון.

כל כנף -
פירוש כל בעלי כנף והן כל צפור כל כנף ובשלשו הענין להגדיל הדבר, שיבאו כל העופות לאכול בשר ההרוגים טורפין ושאינם טורפין.

[לט, ה]
על פני השדה -
בין שיהיו על ההרים בין שיהיו על פני השדה, כולם יפלו בחרב ובשאר שפטים.

[לט, ו]
ושלחתי אש במגוג -
אכלה אותם כמו האש המכלה, או הוא כמשמעו, כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו.

[לט, ז]
ואת שם, ולא אחל את שם קדשי עוד -
כי בהאריכו הגלות שמו מחולל בגוים כאילו הוא יתברך מחלל שמו.

[לט, ח]
הנה באה ונהייתה -
בא עת הישועה הוא היום אשר דברתי.

[לט, ט]
ויצאו, ובערו והשיקו -
כפל הענין במלות שונות.

[לט, י]
ולא ישאו -
לא יצטרכו כי יספיקו בכלי הזיין.

ולא יחטבו -
מן הקל.

[לט, יא]
והיה, מקום שם קבר -
כמו הפוך מקום קבר שם.
וכן כל הרע אויב בקדש כמו כל אויב הרע בקדש.
אף אש צריך תאכלם - כמו אף צריך אש תאכלם.
כל תשא עון - כל עון תשא והדומים להם רבים, כמו שכתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו.

ויונתן תרגם:

אתר כשר לבית קבורה.

ובדרש:

לפי שכסו שם ויפת ערות אביה,ם זכה שם לציצית בטלית וזכה יפת לקבורה בארץ ישראל.

ועל דרך פשוטו, הרי כתוב למען טהר את הארץ.

גי העוברים -
באותו הגי שעוברים דרך עליו.

קדמת הים -
למזרח הים ולא פירש אי זה ים והנה היו בארץ ישראל ים מזרחי וים מערבי.

ויונתן תרגם:

בחילתא מגיזתא מדנח ים גינוסר והוא ים כנרת.

וחסמת היא את העברים -
חסמת פועל יוצא לשלישי, רוצה לומר כי באשת ההרוגים תעשה לעוברים דרך שם, שיחסמו ויסגרו אפיהם מריח הרע.

ותרגם יונתן:

וסמכא היא לתרין טוריא.

המונה -
בה"א מקום וי"ו כמו אהלה והדומים לו.

גי העברים -
ביו"ד לבדה.

גיא המון גוג -
ביו"ד ואל"ף.

[לט, יב]
וקברום -
האל יתברך ציווה לקבור הנתלים בישראל ואמר ולא תטמא אדמתך, כי המת שלא נקבר הוא טומאת הארץ.
וכן ציווה יהושע לעשות כן לחמשה המלכים וכן יקברו ישראל המון גוג, למען טהר את הארץ.

שבעה חדשים -
שבעה חדשים יתעסקו עם הארץ בקבורתם.

[לט, יג]
וקברו, והיה להם לשם -
כי אומות העולם יזכרו אותם לטובה בזה ויאמרו ראו מה טובה אומה זו שקברו אויביהם הבאים עליהם, ואף על פי שהם אין כונתם לזה אלא למען טהר את הארץ.

[לט, יד]
ואנשי תמיד יבדילו -
ישראל יבדילו אנשים שיעברו תמיד בארץ לחקור על החללים כדי לקברם.

את העוברים -
כמו עם העוברים, אמר כי האנשים המותמדים יאמרו לעוברים בדרך עליהם, באיזה מקום שיהיו שיעזרו אותם לקבור הנותרים בארץ שלא נהרגו בגיא, כי שם נהרגו רובם.

יחקרו -
ישלימו החקירה.

[לט, טו]
ועברו העוברים -
אינו אומר על אנשי תמיד אלא על העוברים שיעברו בארץ, כשיראו אפילו עצם אדם יבנו אצלו ציון מאבנים עד שיעברו עליו אנשי תמיד המקברים, כי אולי בין כך ובין כך עד שיעברו המקברים יכוסה העצם בעפר בשום דבר ולא יראו אותו, וכישראו הציון ידעו כי שם עצם אדם ויקחוהו משם ויקברוהו בגיא המון גוג, כי כולם יביאו אותם שם ושם יקברום כדי שלא תהיה הארץ מלאה מהם, אלא ממיוחדין יהיו ונקברין במקום אחד, ויהיו זכר לימים הבאים מה שעשה האל יתברך בה, והציון יהיה מאבן אחת או מאבנים מקובצים יחד.

אל גיא -
כמו בגיא.
וכן ואל הארון תתן את העדות, כמו ובארון.

[לט, טז]
וגם שם עיר המונה -
כמו שהגיא יקרא המון גוג כן העיר הסמוכה לגיא.
או עיר ירושלם תקרא המונה, על שם המון גוג הנהרגים סמוך לה.
המונה - לא מפיק ה"א.

ויונתן תרגם הפסוק כן:

ואף לתמן יתרמון קטולי רומי קרתא דסגיאין אתרגושתהא וידכון ארעא.

[לט, יז]
ואתה בן אדם -
הפרשה הזאת מבוארת היא.

[לט, יח]
בשר גבורים, אלים כרים ועתודים פרים מריאי בשן -
משל על הגדולים ומה שקורא להם לאכול הוא בין ההריגה לקבורה.

[לט, יט]
ואכלתם -
מבואר הוא.

[לט, כ]
ושבעתם -
מבואר הוא.

[לט, כא]
ונתתי -
מבואר הוא.

[לט, כב]
וידעו, מן היום ההוא והלאה -
סימן שלא יטעה אדם יחזקאל מן היום שמואל מהיום.

[לט, כג]
וידעו -
ענין ויפלו בחרב כולם – רובם.
וכן וכל הארץ באו מצרימה והדומים לו.

[לט, כה]
לכן -
מבואר הוא.

[לט, כו]
ונשו את כלימתם -
כמו ונשאו ופירושו ישאו בפיהם ויזכרו כלימתם שהיתה להם בגלות.

ואת כל מעלם אשר מעלו בי -
כי בעונש עונם היו סובלים כלימת הגוים.

ומתי יזכרו זה?
בשבתם על אדמתם לבטח.

[לט, כז]
בשובבי אותם מן העמים -
בזמן שאשיב אותם מן העמים לארצם.
וכן לשובב יעקב אליו, עניין השבה.

לעיני הגוים רבים -
בידיעת המתואר בלא ידיעת התאר, כמו סורי הגפן נכריה, את העגלה חדשה והדומים להם.

[לט, כח]
וידעו -
מבואר הוא.

[לט, כט]
ולא אסתיר -
מבואר הוא.