[מ, א]
בעשרים וחמש שנה לגלותינו בראש השנה בעשור לחודש בי"ד שנה אחר אשר הכתה העיר –
בשלשים שנה ליובל ראה הסתלק הכבוד מישראל כמו שכתבנו בתחלת הספר והוא השנה החמשית לגלות המלך יהויכין כמה נשארו מן היובל כ' שנה שש שנים של צדקיהו, שהרי עברו לו חמש וי"ד שנה אחר אשר הכתה העיר הרי כ' והיא שנת החמשים שהיא שנת היובל, זהו שאמר בר"ה בעשור לחדש.

איזו היא שנה שר"ה שלה בעשרה לחדש?
הוי אומר זה שנת היובל ולפי שהעבדים היו יוצאים מעבדות לחירות בשנת היובל ביום הכפורים, הראה לו הקדוש ברוך הוא צאת מהגלות ובבנין הבית בשנת היובל וביום הכפורים, כי בו יסלח האל לעון ישראל וחטאתם לא יזכר עוד.

שמה -
העיר שזכר.

[מ, ב]
במראות, אל הר גבוה מאד -
זהו הר הבית והראהו לו גבוה מאד, כי כן יהיה במעלה גבוה מאד ונשא, כמו שכתוב: נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות וגם בעצמו הוא גבוה לפי מקומו, כי ארץ ישראל גבוה מכל הארצות וירושלם גבוה מכל ארץ ישראל.

ועליו כמבנה עיר מנגב -
פירוש ועליו בסמוך לו, כמו ועליו מטה מנשה כי בית המקדש יהיה בנוי בהר כמו שהיה והעיר ירושלם סמוכה לו מנגב, והראהו בנין הבית העתיד כמו שהראהו חרבנו לנחם בנבואה זו בית ישראל אשר גלו, כי לא תאבד תקותם ועוד ישובו אל הארץ וישבו בה לבטח, ובנין הבית יהיה יותר ממה שהיה בתחילה.

כמבנה -
שם סמוך בשקל מקנה וענינו בנין הראהו כמו עיר בנויה, או שהיו בונין אותה ובנין הבית הראהו איך היו בונים אותו והראה לו האיש שהיה עומד על הבונים ומודד האורך והרוחב איך יבנו.

[מ, ג]
ויבא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחושת -
כאילו אמר מלאך מן השמים מודד הבנין והמלאך ראהו הנביא בדמות איש, כמו שנאמר ביהושע: והנה איש עומד לנגדו.
ומה שאמר כמראה נחושת כמו שאמר במראה אשר בתחילת הספר: ונוצצים כעין נחושת קלל ונחשת שם משותף נחשתי ויברכני ה' בגללך.

ופתיל פשתים בידו -
למדוד.

וקנה המדה -
גם כן בידו למדוד, אלא שבחבל מודד אדם מדה מרובה בקרקע ובקנה המדה מודד אדם מדה מועטת, כמו מידת הבנין וזולתו.

והוא עומד בשער -
ראה אותו עומד בשער הבית ובידו החבל והקנה למדוד.

[מ, ד]
וידבר -
מבואר הוא.

הראותכה -
כתוב בה"א אחר הכ"ף וכן הבאתה.

[מ, ה]
והנה חומה מחוץ לבית סביב -
שהיו מתחילים לבנות חומה סביב הר הבית, כי ההר בכללו לקרא בית המקדש והיה האיש מודד את החומה כמה יעשו רחבה וקומתה וקנה המדה היה בו שש אמות באמה וטפח באמה הידועה שהיא של חמישה טפחים וטפח. זאת האמה הייתה יתירה טפח והיתה בת שישה טפחים.

וכן אמרינן במשנה, אמר רבי יהודה:

אמת הבנין שישה טפחים ושל כלים חמשה.

ויונתן תרגם:

שית אמין באמתא דהיא אמה ופשך.

וקומה קנה אחד -
זאת החומה החיצונה הייתה שפלה ולא הייתה גבוה אלא קנה אחד, שמדתו שש אמות באמה של שישה טפחים ושאר כותלי העזרה לא היו עומדים לפניו, כי כנגד השערים היה עומד וכל השערים זה כנגד זה פתוחים והיו גבוהים יותר משער הבית לפי גובה מקומם.
וכן מצינו במסכת מדות, כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מהכותל המזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזית הדם ואילו היה הכותל המזרחי שבהר הבית גבוה לא היה יכול לראות פתחו של היכל, כי הכותל היה עומד לפניו וזה שהוא אומר חוץ מכותל מזרחי אומר בחומת הר הבית שהיא חצונה ועולי גולה עשו הבנין כדמות שראוהו בבנין יחזקאל העתיד בקצת הדברים, ואף על פי שמשמעות הכתוב כי כל החומה הייתה שפלה סביב שלא ייחד כותל מזרחי אלא אמר בסתם, וקומה קנה אחד.

[מ, ו]
ויבא -
מחוץ לחומה היה ונכנס בשער המזרחי מהר הבית.

אשר פניו דרך הקדימה -
שהיתה פתוחה לדרך המזרח הפתח הוא פני השער.

וכן תרגם יונתן:

דפתיח לארח מדינחא,

ורש"י ז"ל פירש:

ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה - נכנס לו לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי.

ויעל במעלותיו -
לפירוש רש"י ז"ל:

עלה לי"ב מעלות שהיו בין החיל לעזרת נשים,

ולפירושינו כי הר הבית היה גבוה מהמקום אשר סביבותיו ובמעלות היו עולים אליו.

וימד את סף השער קנה אחד רחב -
ברוחב החומה היה רחבו.

ואת סף אחד -
וכן היה הסף השני והספים הם מזוזות השער מפה ומפה.

[מ, ז]
והתא -
הוא לשכה ונקרא יציע וצלע, אמר כי מידת כל תא ותא מן התאין שהיו שם היה קנה מדתו באורך וברוחב כי מרובע היה.

ובין התאים חמש אמות -
פירוש מה שהיה בין התאים, כלומר הכותל הממוצע בין שני התאים היה רחבו חמש אמות.

וכן תרגם יונתן:

ובין תויא כותלא חמש אמין,

והתאים היו לפנים מן החומה וחמשה מקומות היו נחלקים זה לפנים מזה מחומת הר הבית עד המזבח הר הבית לפנים ממנו, המקום הנקרא חיל לפנים ממנו עזרת נשים, לפנים ממנו עזרת ישראל, לפנים ממנו עזרת הכהנים.

וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד -
לפי שזכר למעלה מידת ספי השער שהם הספים החצונים ולזה השער היו לו גם כן ספים פנימיים, לפי שהאולם מחובר אליו ואמר כי הסף הפנימי שהוא אצל אולם השער מידת רחבו קנה אחד כמו החיצונים וכן הסף השני ואע"פ שלא זכרו.

מהבית -
פירושו מבפנים כמו שפירשנו.

וכן תרגם יונתן:

מלגיו.

[מ, ח]
וימד את אולם השער מהבית קנה אחד -
עובי כותל האולם מבפנים קנה אחד.

[מ, ט]
וימד את אולם השער שמונה אמות -
שהיה נמשך כלפי פנים שמונה אמות.

ואלו שתים אמות -
מזוזות האולם מבפנים היו שתים אמות משוכים כלפי פנים.

ואולם השער מהבית -
מבפנים -
כתרגומו:

מלגו,

והוצרך לומר זה, כי שאר אולם הוא חוץ לשער והוא שקוראים בית שער וכן היה אולם ההיכל מבחוץ, לפיכך אמר כי זה אולם השער מבפנים היה.

[מ, י]
ותאי השער דרך הקדים -
לפי שהיו סמוכים לשער זה המזרחי סמכם לו ואמר תאי השער דרך הקדים השער, שדרכו למזרח.

שלשה מפה ושלשה מפה -
ג' מדרום השער וג' מצפונו.

לאילים -
אילי האולם שזכר או אילי התא.

מפה ומפו -
מצפון ומדרום כל מפה בפסוק זה כתובים בה"א ומפה בסוף הפסוק כתיב בוי"ו.

[מ, יא]
וימד, פתח השער -
המזוזות והאסקופות והפתח כלו קרוי שער ומה שפתוח בו לבד קרוי פתח, ואמר שרחבו של פתח היה עשר אמות ולא ספר גבהו, ואמר כי אורך השער שלוש עשרה אמות ואורך השער מסף החצוני עד סף הפנימי, והנה אמר הנה כי הסף החצוני היה רחבו קנה אחד הוא שישה אמות ואותו הרחב קורא אותה אורך, בזכרו מידת השער מסף אל סף, כי המדה היתירה נקרא ארך והנה זכר כי רחב הפתח מסף אל סף עשר אמות והאורך מסף אל סף י"ג אמות, אלא שברוחב אין נכלל מידת הספים שאינו אומר אלא על מה שפתוח בשער, והוא הנקרא פתח ובאורך נכלל מידת הספים, ומדת הספים בין הפנימי והחצוני י"ב אמות, כי כל סף רחבו קנה אחד שהוא שש אמות ובין סף לסף אמה אחת הנה י"ג אמות.

ורש"י ז"ל פירש:

אורך השער חלל אולם השער מן הצפון לדרום י"ג אמה עשר כנגד חלל הפתח, ואמה וחצי מכאן ואמה וחצי מכאן.

[מ, יב]
וגבול לפני התאות -
לפני השלש תאים היה אמה אחת שהיה להם לרוחב ועד סף האמה גבול התאים וכן מפה לשלשה התאים האחרים, כי אלו התאים היו פתוחים לפנים למערב כנגד החיל וכן היו פתוחים לצפון ולדרום.

רש"י ז"ל פירש:

כי אלו התאים היו סמוכין לכותל מזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית והתא שש אמות מפה ושש אמות מפה.

ואם אמר כי כל תא מהם היה שש אמות כבר אמר למעלה והתא קנה אחד ומה צריך לשנותו הנה ואפשר שאמר שהיה התא הדרומי נמשך מחלל האולם שש אמות וכן התא הצפוני.

[מ, יג]
וימד את השער מגג התא לגגו -
פירש רש"י ז"ל:

מגג התא שבצפון השער לגג התא שבדרום השער כ"ה עובי כותל התא וכן עובי כותל התא שמצד השני הרי עשר ושתי אמות ומחצה שהוא משוך מחלל הפתח לכאן וכן לכאן הרי ט"ו וחלל הפתח עשר אמות הרי כ"ה.

ואם כפירושו למה אמר: וימד את השער, היה לו לומר וימד מגג התא האחד לגג התא האחר שכנגדו, למה זכר שער?
ועוד: המדות האלה כבר זכרם בפרט למה חזר לומר אותם בכלל?
ועוד, כי יונתן תרגם:

מגג התא מאגרי תויא,

לשון רבים, לומר כי על כל התאים אמר ותא הוא שם כלל.
ועוד: וי"ו גגו הוא כינוי השער ולא התא, כי לא זכרו ואע"פ שיש לסייעו, כי מצאנו כמו זאת הוי"ו עמו הראובני והגדי.

והאמת כי המדות האלה אשר בבנין זו אינם מבוררות אצלינו כי הם בבנין העתידה ומה שמפרש אדם בהם לפי סברא אין לסמוך עליהם, ומה שנמצא מהם בקבלה במשנת מדות או בתרגם יונתן נקבל והשאר יהיה מונח במקומו עד שיבא אליהו.

וכן אמרו רז"ל:

במקצת דברים מזו הנבואה פרשה זו עתיד אליהו לדרשה.

כלומר שאין אנו יודעים לדרשה ואפשר כי התאים האלה היו צרים מלמעלה, לפיכך חזר למדוד גבי התאים עם גג השער והאילים והאולם כ"ה רחב, כי לפי מדתם מלמטה הם יותר וכן נאמר בשאר השערים עם התאים והאילים והאולמים רחב עשרים וחמשה ואורך חמישים, ואולי היו שם אולמים אחרים לבד האולם הנזכר.

פתח נגד פתח -
פתח שער זה כנגד פתח שער שלפנים ממנו של עזרת נשים ושל עזרת ישראל.

ורש"י ז"ל פירש:

פתח - התא שאצל השער שבדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער שבצפון.

[מ, יד]
ויעש את אילים שישים אמה -
בקצת נוסחאות מן התרגום מצאתי:

ועבד איליא שתין אמין קומיהון ובקצת נוסחאות איליא שתין אמין רומיהון אמתא חדא.

ואל איל החצר השער סביב סביב -
פירוש וכן לכל אילי החצר שהם אילי השער סביב סביב, כן היה להם המדה הזאת ואיל עומד במקום שנים ואמר איל דרך כלל במקום אילים, כי חמישה שערים היו בחומת הר הבית בבנין בית שני, כמו שאמר במשנה מדות, חמישה שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשים כניסה ויציאה, טדי פירוש שם איש מן הצפון, לא היה משמש כלום שער מזרחי עליו צורת שושן הבירה במערב צורה שבו שורף כוהן את הפרה.
פרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה ואמר בזה הפסוק כי כמו שהיו אילים לשער מזרחי, כן היו לכל השערים סביב.

[מ, טו]
ועל פני השער היאתון -
כן כתיב וקרי האיתון והוא כמו המלות ההפוכות כבש כשב, שמלה שלמה, לא ידעתי דעת המתרגם שתרגם:

תרעא מציעאה,

ואפשר לפי שלשער מזרחי הזה של הר הבית היו לו שני פשפשין, אחד מימינו ואחד משמאלו, לפיכך קרא השער אמצעי.
ואפשר כי איתון מענין אתא בקר ומזה השער היו נכנסים הבאים לעזרה להתפלל, לפי שהיה מזרחי ומכוון כנגד פתח ההיכל אמר כי על פני השער הזה, כלומר מפני השער מחוץ עד לפני אולם השער הפנימי היה חמישים אמה אורך כמו שמנה בשאר השערים, אורך חמישים אמה ורחב עשרים וחמש עם התאים והאילים והאולמים, כלומר מסף השער החצוני עד איל השער הפנימי שהוא האולם חמישים אמה.

על לפני אולם -
כמו עד וכן על המעברות כמו עד.

ורש"י ז"ל פירש:

ועל פני השער גובה השער ואמר ומגובה שאר השערים שבענין, שהם חמישים אמה, אני לומד שעל פני האמור כאן היא גובה וכן פירש למטה חמישים אמה ארכו גובהו.

ואני תמיה על פירושו, כי בכל הענין אינו אומר על גובה השערים מדה וכן בבנין בית שני, לא היה שער שהיה גבוה חמישים אמה, כי כל השערים רחבן עשר וגובהן עשרים חוץ משל אולם, שהיה גובהו ארבעים ואנה מצא לשון אורך שענינו גובה?!
אין זה כי אורך הוא מידת השטח וגובה הוא מידת הרום או העומק, ומה שאמר במדת העמודים בבנין שלמה, שאמר בספר מלכים קומה ובדברי הימים אורך כבר פירשנו שם, כי בדברי הימים ספר מדתן בעת יציקתן בקרקע שהיא מידת השטח, לפיכך אמר אורך ובעת שהעמידן וספר מדתן אמר קומה כי כן היה.

[מ, טז]
וחלונות אטומות -
סתומות ואינו אומר שהיו סתומות מכל וכל, כי לא יקרא חלון אם אינו פתוח אלא פירוש אטומות כפירוש חלוני שקופים אטומים בבנין שלמה, שפירושו שהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים, והנה לא אמר אלא אטומות, ר"ל שהיו צרות מבפנים.

ויונתן לא ביאר הענין ולא תרגם אלא:

סתימן,

ובבנין שלמה אמר:

פתיחן מלגיו וסתימן מלבר.

איליהמה -
כמו איליהם והה"א נוספת על מ"ם הרבים וכן אחר נו"ן הרבות גויותיהנה כסתותיכנה ולתאים היו אילים ואמר כי היו חלונות בקירות התאים וכן באילים לפנימה לשער סביב סביב וכן לאולמות לתאים ולאילים שהיו לפנים מן השער הזה וכן לשאר השערים שהיו סביב שהיו להם אילים ואילמים היו להם חלונות אטומות אילמות כמו אלים שהוא רפה.

וחלונות סביב סביב לפנימה -
החלונות שהיו סביב לפנימה, ר"ל החלונות שהיו סביב לצד פנים היו ולא לצד חוץ החומה.

ואל איל תמרים -
ואל כל איל ואיל היו תמרים.

ותרגם יונתן:

כותרתא,

ובבנין שלמה תרגם:

צורת דקלין,

ואפשר שהיו עשויים על צורת דקלים כותרות על ראשיהן.

[מ, יז]
ויביאני אל החצר החיצונה -
היא עזרת נשים כי עד הנה היה בהר הבית ועתה אמר שהכניסו בעזרת נשים וקראה חצונה לפי שהיא חצונה מעזרת ישראל.

והנה לשכות -
ואחר כך אמר כמה היו אלא שספר בתחלה, כי על רצפה היו בנויות ובבנין בית שני לא היו אלה הלשכות.

ורצפה -
ידוע כמו על בהט ושש שרוצפין הקרקע באבנים ואמר עשוי לשון זכר ורצפה לשון נקבה טעם עשוי על הבנין ואחר שאמר הרצפה התחתונה נראה שהיה בה רצפה עליונה ותחתונה והתחתונה הייתה על הקרקע והעליונה בנויה על גבי העמודים גזוזטרא, ואפשר שמעין אותה בנו בבנין בית שני גזוזטרא בעזרת נשים, הוא שאמר במשנת מדות וחלקה הייתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא שהנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה, כדי שלא יהיו מעורבין.

אל הרצפה -
כמו על, וכן: אל ההרים לא אכל.

[מ, יח]
והרצפה אל כתף השערים -
והרצפה שעליה הלשכות הייתה עשויה בעבר השערים מזה ומזה, פירוש כתף צד ועבר כמו ולכתף השנית.

לעומת אורך השערים -
כמו שאמר שהיה אורך כל השערים חמישים אמה ובזה כלל מידת אורך ורחב השערים כמו שכתוב למעלה: בשער הבית חמישים ארכו ועשרים וחמש רחבו כמו שפירשנו למעלה, הרצפה התחתונה עליה אמר שהיתה בנויה על כתף השערים.

[מ, יט]
וימד רחב מלפני השער התחתונה -
כמו התחתון והה"א נוספת, לפיכך המלה היא מלעיל הטעם בתי"ו, כי שער הוא לשון זכר וקרא תחתונה, שער החצר החיצונה, הזו שהיא עזרת נשים לפי שהיא תחתונה כנגד שער החצר הפנימי שהוא עזרת ישראל, כי עזרת ישראל גבוהה מעזרת נשים כי ההר היה משופע ועולה, והרי אמר הנה כי בשבע מעלות יעלו בו ומדד הרוחב שהיה בין שער זה לשער החצר הפנימי מאה אמה מחוץ החצר הפנימי, כלומר המדה הייתה מחוץ לא עם השער הפנימי, לפיכך אמר לפני החצר הפנימי, כלומר עד לפני החצר.

הקדים והצפון -
זו המדה הייתה למזרח ולצפון.

[מ, כ]
והשער -
אמר שמדד גם כן אורך ורוחב של שער הצפוני, של עזרת נשים.

[מ, כא]
ותאו -
כל אלו ותאו וחלונו ואילמו חסרים יו"ד הרבוי בכתוב.

שלשה מפו ושלשה מפו -
שניהם כתובים בוי"ו.

כמדת השער הראשון -
הוא שער הר הבית כמו שפירשנו למעלה, כי מידת ארכו חמישים אמה ורחבו עשרים וחמש אמה.

[מ, כב]
וחלונו, ובמעלות שבע יעלו בו -
בשבעה מעלות יעלו מעזרת נשים לעזרת ישראל ובנו בו על השער.
ובבנין בית שני שנינו במסכת מדות:

ט"ו מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהילים שעליהם הלוים עומדים בשיר.

ואילמו לפניהם -
לפני המעלות היו אילמו, כי קודם שיכנס לאילמים היה עולה במעלות.

[מ, כג]
ושער לחצר הפנימי -
אמר כי שער עזרת ישראל שהוא חצר הפנימי היה כנגד השער, רוצה לומר השער החיצון של עזרת נשים לצפון ולקדים היו זה כנגד זה, והיו מאה אמה מזה לזה כמו שאמרנו למעלה.

[מ, כד]
ויולכני -
בעזרת נשים הוליכו דרך הדרום ומבואר הוא.

[מ, כה]
וחלונים, כהחלונות האלה -
עם ה"א הידיעה, כמו: להגדוד אשר בא אליו, בהשמים חסדך כהיום הזה והדומים להם.

ויש בו מדרש:

כהחלונות כהה חלונות כלומר חלונות כהות צרות מבפנים ורחבות מבחוץ כלומר לא לאורה אני צריך:

[מ, כו]
ומעלות שבעה עולותיו -
כמו מעלותיו, כלומר במעלות שבעה היו עולים גם כן בשער הדרום מעזרת נשים לעזרת ישראל.

ותמורים לו -
פירשנוהו.

אחד מפו ואחד מפו -
שניהם כתובים בוי"ו.

[מ, כז]
ושער לחצר הפנימי -
הוא עזרת ישראל כמו שפירשנו.

[מ, כח]
ויביאני, את השער הדרום -
כמו הדרומי ובא הסמיכות עם ה"א הידיעה, כמו: הלעג השאננים, הממלכות הארץ והדומים להם.

[מ, כט]
ותאיו -
מבואר הוא.

[מ, ל]
ואלמות סביב סביב -
היו אלמות בנויות סביב הקיר או בחלל הקיר.

אורך חמש ועשרים אמה -
בין כולם היו מחזקות באורך הקיר חמש ועשרים.

ורוחב חמש אמות -
כל אחד רוחב חללו חמש אמות וזה לא זכר בחצר החיצונה.

[מ, לא]
ואילמו אל חצר החיצונה -
אמר כי אילמיו של חצר הפנימי היו בולטים אל החצר החיצונה, לא כמו שהיה בחצר החיצונה שהיא עזרת נשים שאיליו ואילמיו מבפנים.

ומעלות שמונה מעליו -
בשמונה מעלות היו עולין מעזרת ישראל לעזרת הכהנים ובבנין בית שני לא היו אלא ג' מעלות.

[מ, לב]
ויביאני, דרך הקדים -
כן הביאו בשלשה הרוחות וכמו זה כן זה והכל מבואר.

[מ, לח]
ולשכה ופתחה באילים השערים -
כמו באילי השערים ובא בסמיכות עם המ"ם, כמו: אילים צמר, סיגים כסף והדומים להם ואמר כי ברוח הצפון ראה לשכה והיא פתוחה באילי השערים, כי לרוח צפון לצפונו של מזבח היה שחיטת הקדשים והפשטם ונתוחם, כמו שאמר בתורה: צפונה לפני ה'.

שם ידיחו את העולה -
כמו שכתוב וקרבו וכרעיו ירחץ במים, ועל שלחנות של שיש היו מדיחין אותה.

[מ, לט]
ובאולם השער, מפו -
הראשון בוי"ו והשני בה"א.

לשחוט אליהם -
כמו עליהם וכן: ואל ההרים לא אכל והדומים להם רבים.

העולה והחטאת והאשם -
כמו שכתוב בתורה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכן אמר במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את החטאת והיה כן שלא לפרסם החוטאים.

[מ, מ]
ואל הכתף מחוצה לעולה -
בסגול כמו מעלה, כלומר מחוץ למעלות שזכר.

השער הצפונה -
כמו השער הדרום שפירשנו.

[מ, מא]
ארבעה, אליהם ישחטו -
כמו עליהם.

[מ, מב]
וארבעה שלחנות לעולה -
זכר העולה, לפי שהיתה תמיד וגם כן היו להניח עליהם כל כלי שאר הזבחים כמו שאמר בסוף הפסוק והזבח.

אליהם ויניחו את הכלים -
הוי"ו נוספת כוי"ו וישא אברהם את עיניו, ואיה וענה והדומים לו כמו שכתבנו בספר מכלול בחלק הדקדוק ממנו, אמר כי על ארבעה שלחנות אלה היו מניחים הכלים אשר ישחטו בהם העולה ואת הזבחים והם הסכינים אשר ישחטו בהם והמזרקות אשר יקבלו בהם את הדם.

[מ, מג]
והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב -
כלי ששופתים עליו את הקדירות והיא שפיתת שתי קדירות, לפיכך נקרא בלשון שנים.

ויונתן תרגם:

ועונקלין נפקין פשך חד קביעין בעמודי בית מטבחיא מגו לאולמיא סחור סחור ועונקלין,

הם ווי ברזל קבועים בעמודים ובכתלים לתלות בהם וקורין עונקלין בעי"ן או באל"ף אונקלין ובאלה השפתים היו תולין בהם הקרבנות ומפשיטים אותם.

וכן שנינו במסכת מדות:

בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסין ורביעים של ארז על גביהם ואונקלין של ברזל קבועים בהן, ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד שבהן תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים.

ואל השלחנות בשר הקרבן -
בהעמדת קמץ הקו"ף בגעיא וברפיון הבי"ת מפני ששוא הרי"ש נע מפני העמדת הקמץ, לפיכך נרפתה הבי"ת.

ורבי יונה כתבו:

בחטיפות הקו"ף ורפיון הבי"ת.

[מ, מד]
ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים -
שער הפנימי של עזרת ישראל היה מחוץ לו, כלומר בחלל החצר הפנימית לשכות הלוים המשוררים.

וכן תרגם יונתן:

לשכת ליואי.

אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום -
והיו אל כתף שער הצפון ופני הלשכות היו דרך הדרום, כלומר פתחיהם לדרום וכתף השער קורא מה שאחורי השער כמו שפירשנו.

אחד אל כתף שער הקדים -
אמר ולשכה אחת הייתה אל כתף שער הקדים.

פני דרך הצפון -
כלומר פתוחה לצד צפון ואמר אחד לשון זכר על הלשכה והיא לשון נקבה, כי הלשכה בית ובית הוא לשון זכר:

[מ, מה]
וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום -
לשכה אחרת הייתה שם ואם לא זכרה שהיו פניה דרך הדרום, לבד לשכות הלוים שזכר כי אותם היו ללוים וזו לכהנים.

[מ, מו]
והלשכה -
לשכה הנזכרת אשר פניה דרך הצפון.

המה בני צדוק -
זכר צדוק כי הוא היה כוהן גדול תחילה בבית שבנה שלמה, כמו שכתוב וימליכו שנית לשלמה בן דוד לנגיד ולצדוק לכהן והוא היה מבני אלעזר הכהן ולפנחס בנו ולזרעו נתנה ברית הכהונה אשר היו מבני איתמר ירדו ממעלות הכהונה בקללת עלי:

[מ, מז]
וימד את החצר אורך מאה אמה ורוחב מאה אמה מרובעת -
זה לא היה בבית שני, כי אורך עזרת ישראל היה מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וכן עזרת הכהנים.

והמזבח לפני הבית -
אמר ומדד גם כן המזבח שהיה לפני הבית ולא זכר מדתו ועוד לא יזכרנו.

[מ, מח]
ויביאני אל אולם הבית -
היא אולם ההיכל.

וימד אל אולם -
אל חסר יו"ד אמר כי מדד אילי האולם אשר על פתחו מפה ומפה והיה כל אחד חמש אמות.

מפה -
שניהם בה"א.

ורחב השער שלוש אמות מפו ושלש אמות מפו -
שניהם בוי"ו ואמר כי רוחב שער האולם היה כדי שנשאר לו כתף אחר השער ג' אמות מן הצפון ושלש אמות מן הדרום, נמצא רוחב השער ארבע עשרה אמות כי אורך האולם היה עשרים אמה טול מהם שש לכתפות השער ג' מכאן וג' מכאן נמצא רחבו של שער י"ד אמה ולבאר זה סמך לו.

[מ, מט]
ארך האולם עשרים אמה -
ארכו כנגד רחבו של היכל.

ורחב עשתי עשרה -
כן היה בבנין בית שני.

כמו ששנינו במסכת מדות:

והאולם י"א אבל בבנין שלמה היה רחבו כ' כארכו.

ובמעלות אשר יעלו עליו -
וראיתיו מודד במעלות אשר יעלו עליו ולא זכר כמה.

ובבנין בית שני שנינו במסכת מדות:

ושנים עשר מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

ועמודים אל האלים אחד מפה ואחד מפה -
אל האילים שזכר שהיו לאולם מפה ומפה, אמר כי שנים עמודים ראה להם.

מפה -
שניהם כתובין בה"א.