[מא, א]
ויביאני אל ההיכל וימד את האילים -
אילי שער ההיכל והיו עשויין כמין כפה מלמעלה והיה רחבו של כל איל ו' אמות.

רחב האהל -
רחב הכפה היה שש אמות והכפה קורא אהל.

ויונתן תרגם:

פותיא דמשכנא.

[מא, ב]
ורחב הפתח עשר אמות -
רחב פתח ההיכל.

וכתפות הפתח חמש אמות מפה וחמש אמות מפה -
הוה עשרים כי כן היה רחבו של היכל, כמ"ש: ארכו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה.

מפו -
שניהם כתובים בוי"ו.

[מא, ג]
ובא לפנימה -
לפני ולפנים אל הדביר.

וימד איל הפתח שתים אמות -
רוצה לומר שני אילי הפתח מזה ומזה, כל אחד היה רחבו שתים אמות.

והפתח שש אמות -
עביו של פתח שש אמות ורחבו ז'.

[מא, ד]
וימד, אל פני ההיכל -
כי כן היה רחבו של היכל עשרים אמה וכן היה הדביר שבנה שלמה וכן היה בבית שני.

[מא, ה]
וימד קיר הבית שש אמות -
כותל ההיכל.

ורוחב הצלע -
מלרע וכן צלע אל צלע והצלע הוא התא והוא היציע הנזכר בבנין שלמה.

ותרגם יונתן:

מחיצתה,

וכן תרגמו שם וענין בנין הצלעות הנה, כמו שהוא שם אלא שהוא כפול במלות שונות, אלא שהיציע התחתונה אמר הנה ד' אמות ושם חמש אמות והצלעות האלו בג' כותלי הבית מחוץ מערב צפון ודרום, וזהו סביב.

[מא, ו]
והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים -
אל כמו על, כי זו על זו היו בנויות כמו שאומר במלכים ל"ג פעמים זו על זו היה גובהם שלוש ושלשים רגלים ומדת הרגל שני טפחים.

ויונתן תרגם:

תלתין ותלת חדא עסרא בסדרא,

ר"ל שהיו הצלעות ל"ג לשלש רוחות, הנה י"א לכל רוח מסודרות זו אצל זו.

ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב -
היו נכנסות ראשי הקורות בקיר ההיכל כמה שהיה מונח בו לצלעות, כמו שאמר במלכים: כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה.

להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית -
להיות אחוזים במקום המונח בקיר ולא בקיר שיעשו בקיר הבית חורים, להיות ראשי הקורות אחוזות בה, כמו שאומר שם לבלתי אחוז בקירות הבית, כי קיר הבית היה רחב מלמטה הולך ומצר כלפי חוץ, כנגד התאים להיות ראשי הקורות אחוזים באותו מקום המונח להם.

[מא, ז]
ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות -
הצלעות כל מה שהיו עולים למעלה היו מתרחבות במקום המונח להם בקיר, כמ"ש במלכים: היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה וגו'.

ומ"ש ונסבה, ר"ל כי במסיבה היו עולים למעלה לצלעות כמ"ש במלכים ובלולים יעלו אל התיכונה ומן התיכונה אל השלישית, ובלול או הלול הוא בנין כמין עמוד חלול עשוי כמו מעלות סביב סביב והעולה בו עולה דרך היקף.

וכן שנינו במסכת מדות:

ומסיבה הייתה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפוני' מערבית שבה היו עולים לגגות התאים היה עולה במסיבה ופניו למערב והלך על פני כל הצפון עד שהוא מגיע למערב הגיע למערב והפך פניו לדרום הלך כל פני המערב עד שהוא מגיע לדרום והפך פניו למזרח היה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עליה פתוח כלפי דרום.

כי מוסב הבית למעלה -
הלול או בלול קורא אותו מוסב והיה עולה למעלה למעלה עד העליונה.

על כן רחב הבית למעלה -
על כן טעמו למעלה, על כן שהיו אוחזים בקיר הבית היה רחב לבית למעלה העליונה שבצלעות הייתה רחבה מכולן.

וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה -
כתרגומו:

וכן במסיבתא סלקין מן ארעיתא לעליתא באורח מציעתא.

[מא, ח]
וראיתי לבית גבה סביב סביב -
אמר כי ראה גובה ההיכל ולא ספר כמה ובבית שני עשו גבהו מאה אמה.

מוסדות הצלעות -
כתיב ביו"ד וקרי בוי"ו ואותיות אהו"י מתחלפות, אמר שראה יסודות הצלעות שהיה רחבן שש אמות.

אצילה -
פירושו גדולות מן ואל אצילי בני ישראל, שפירושו: גדולים.

ויונתן תרגם:

רווח,

כלומר בריוח היה ברחבו שש אמות.

ויש מפרשים:

מן תחת אצילות ידיך שהוא בית השחי, כי שאר האמות הם מן ראש האצבע הנקרא אמה עד פרק המבדיל בין הזרוע והקנה, ואלו היו אמות מגיעות עד בית השחי.

[מא, ט]
רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות -
אמר כי כותל הצלע מן החוץ רחבו חמש אמות.

ואשר מונח בית צלעות אשר לבית -
אמר אבל כותל הצלעות אשר מצד ההיכל שהוא כותל הפנימי לצלע, לא היה בשוה אלא כמו שהיה מונח מקום לקרוי הצלעות, כמו שפירשנו שהכותל היה מצר והולך, לפיכך לא ראה לומר לו מדה ולפיכך אמר ואשר מונח, כלומר היה כמו שהיה לכל צלע כפי מקום הנחתו.

[מא, י]
ובין הלשכות רחב עשרים אמה -
אם אמר על הצלעות שגם הם נקראים לשכות ,אמר כי היו לשכות סביב סביב הבית ומה שיש לשכה ולשכה רחב, היה בין כולם עשרים אמה.
ובבית שני היו התאים שהם צלעות שמנה ושלשים:
חמישה עשר בצפון,
וחמשה עשר בדרום,
וח' במערב,
שבצפון ושבדרום חמישה על גבי חמישה, וחמשה על גביהן ושבמערב ג' על גבי ג' ושנים על גביהן.

ורבינו שלמה ז"ל פירש:

רחב שבין מחיצות הלשכות ובין מחיצות התאים שסביב הבית.

[מא, יא]
ופתח הצלע למונח -
למקום המונח, כלומר מקום פנוי לפני הצלע שם היה פתחו, פתח אחד דרך הצפון, פתח אחד לדרום, פתח אחד ליציע שבצפון, ופתח ליציע שבדרום ועל החיצון אמר: ורחב מקום המונח חמש אמות סביב - אותו מקום הפנוי היה רחבו חמש אמות ובתאים שהיו בבית שני שנים ושלשה פתחים היו לכל א' וא', א' התא מן הימין ואחד התא מן השמאל, ואחד התא שעל גביו ואחד למסיבה ואחד לפשפש ואחד להיכל.

[מא, יב]
והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה -
אפשר שאמר זה על מדות העליות אשר על הבית ומדד רחבן דרך המערב שבעים אמה, והכתלים מן המנין ואמר כי רחב כל כותל חמש אמות וזהו שאמר: וקיר הבנין חמש אמות ולצד המזרח היה רחבן מאה אמה, כמו שאמר.

וקרא העליה גזרה - לפי שהיא כאלו נגזרה מן הבית למעלה.

וכן תרגם יונתן:

גזרה - ביצורתא,

שהוא עניין גובה כמו: גדולות ובצורות בשמים.
או נפרש על הבית עצמו, כמו שפירש רבינו שלמה ז"ל ויהיה מסודר על מה שהיה בבית שני כמו ששנינו במסכת מדות.

ואמר כי הבנין אשר על פני הגזרה, כלומר הגזרה שהוא ההיכל עם הבנין אשר לצפון ולדרום רחבו דרך המערב שבעים אמה ומן המזרח מאה אמה, כי היו ל' אמה יתרים שהיה האולם עודף על ההיכל חמש' עשרה אמה מכאן וחמש עשרה אמה מכאן, שהיו בית החליפות.

וכן שנינו שם:

מן הצפון לדרום שבעים אמה, כותל המסבה חמש והמסבה שלוש כותל התא חמש והתא שש כותל היכל שש ותוכו עשרים אמה והתא שש וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלוש אמות והכותל חמש והאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינים ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו דומה לארי שנאמר: הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד, מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו.

זו המשנה השנויה שם.

ומה שאמר שהאולם עודף על ההיכל חמש עשרה אמה מכאן וחמש עשרה אמה מכאן, לא שחללו של אולם רחב מחללו של היכל אלא בית החליפות מחובר לאולם מכאן ומכאן.

וארכו תשעים אמה -
אורך הקיר עד בית החליפות.

[מא, יג]
ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה -
לפירושנו מדד הבית בפ"ע והגזרה בפני עצמה.

ולפירוש רבינו שלמה ז"ל:

מ"ש ומדד את הבית, ר"ל שמדד את הגזרה עם הבניה וקירותיה ארך מאה אמה.

הבניה -
שם בשקל שמלה.

וכן שנינו במסכת מדות:

ההיכל מאה על מאה על רום מאה האוטם שש אמות וגבהו ארבעים אמה ואמה כמוהו אמאתים בית דילא ואמה תקרה ואמה מעזיבה גבהה של עליה ארבעים אמה ושלש אמות מעקה ואמה כלה עורב.

רבי יהודה אומר:

לא היה כלה עורב מן המדה אלא ד' אמות היה מעקה מן המזרח למערב מאה אמה, כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה כותל ההיכל שש ותוכו מ' אמה אמה טרקסין כ' אמה בית קדש הקדשים כותל ההיכל שש וכותל התא חמש.

[מא, יד]
ורוחב פני הבית והגזרה -
לפירושינו הוא נכון, כי הבית הוא ההיכל והגזרה הוא העליה,

אבל לפירוש רבינו שלמה ז"ל:

הבית הוא הגזרה.

אם כן מהו שאמר הבית והגזרה?!
והענין מבואר למעלה.

[מא, טו]
ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתיקיהא מפו ומפו מאה אמה -
כמו שמדד אורך הבית ואורך הגזרה, כן מדד אורך הבנין אשר על פני הגזרה למזרח ואשר על אחריה למערב.

ואתיקיהא מפו ומפו -
לצפון ולדרום התאים והלשכות שהיו בהם, והיה ארכן מאה אמה.

ואתוקיהא -
כתיב בוי"ו אחר התי"ו וקרי ביו"ד ואותיות אהו"י מתחלפות ונכתבה אל"ף המשך אחר הה"א ואתיקיהא היא מלה כוללת התאים והלשכות לכל אחד ואחד קורא אתיק.

ויונתן תרגם:

וזויתהא.

מפו -
שניהם כתובים בוי"ו.

וההיכל הפנימי ואולמי החצר -
נמשך טעמו עד מדות סוף פסוק השלישי, כלומר אף על פי שכלל מדות אורך הבית ורחבו ההיכל הפנימי שהוא קדש הקדשים, וכן אולמי ההיכל וכן כל מה שהולך ומונה לכל אחד מהם היו מדות ידועות בפני עצמן.

[מא, טז]
הספים, האטומות -
פירשנוהו.

והאתיקים סביב לשלשתם -
כי לשלשת הרוחות היו האתיקים מערב צפון ודרום, כמו שפירשנו למעלה.

נגד הסף שחיף עץ סביב -
תרגם יונתן:

לקבל ספא דחפי נסרין דארזא ונסרין,

פירושו לוחות, כמו שאומר במשנה:

מסככין בנסרים.

והארץ עד החלונות -
רוצה לומר מן הארץ עד החלונות.

והחלונות מכסות -
היו מכוסות מלמעלה.

[מא, יז]
על מעל הפתח -
על מה שהיה מעל הפתח.

ועד הבית הפנימי ולחוץ -
כלומר ולחוץ ממנו.

ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי -
בבית הפנימי שהוא הדביר ובית החיצון שהוא ההיכל.

מדות -
לכל א' בפ"ע מהדברים הנזכרים, ראה מדות ידועות ולא זכרם כולם בפרט אלא מקצתם.

[מא, יח]
ועשוי כרובים ותמרים -
הקיר עשוי בציור כרובים ותמורים, כמו שהיה בבנין שלמה.
ותמרים - כבר פירשנו שהוא צורת דקלים.

ושנים פנים לכרוב -
כמ"ש: פני אדם ופני כפיר.

[מא, יט]
ופני אדם אל התמרה מפו ופני הכפיר אל התמרה מפו -
הכרוב היה פונה לשני צדדין פני אדם מצד זה ופני כפיר מצד זה, והתמורה שהיתה בין כרוב לכרוב היו פונים אליה פני אדם מכרוב שבצדה האחד ופני כפיר מכרוב שבצדה האחר.

מפו -
שניהם כתובים בוי"ו.

[מא, כ]
מהארץ -
הציורים האלה היו בכתלים מהארץ עד למעלה.
ומה שאמר עד מעל הפתח - זהו בכותל המזרחי שהיה בו הפתח ובפתח לא היו הציורים במזוזות ובמשקוף, ואמר שהיו למעלה מהפתח.

וקיר ההיכל -
וכן לקיר ההיכל.
ואני תמה למה הזכיר זה שהרי אמר עשוי אל כל הבית סביב?!
אולי מה שזכר הבית הוא אומר על בית קדשי הקדשים ואחר כך אמר וקיר ההיכל, אבל כיון שאמר כל הבית הכל בכלל ולא היה צריך לשנות בפרט.

ההיכל -
נקוד אולי לזה הטעם והוא אחד מט"ו נקודין שבמקרא.

[מא, כא]
ההיכל מזוזת רבועה -
התי"ו במקום ה"א.
וכן: אל תתני פוגת לך,
מכת בלתי סרה
חכמת ודעת, והדומים להם.
ופירושו: מזוזת פתח ההיכל הייתה מרובעת כי יש שיעשו המזוזות עגולות.

ויונתן תרגם:

היכלא דספוהי מרבעין,

ואמר מזוזת דרך כלל, כי על שתי המזוזות אמר.

ופני הקדש המראה כמראה -
ופתח קדש הקדשים שהוא פני הקדש המראה שראיתי במזוזותיו, הוא כמראה שראיתי במזוזת ההיכל.

ותרגם יונתן:

ואפי בית כפירי חזויה כחיזו יקרה.

[מא, כב]
המזבח עץ שלוש אמות גבוה וארכו שתים אמות -
זה המזבח - אינו דומה לא למזבח שעשה משה ולא למזבח שעשה שלמה ולא למזבח שעשו בני הגולה, והנה זכר עוד המזבח במדה אחרת ואפשר שזה המזבח הוא מזבח הפנימי שעשה משה של זהב.

ואמר זה השלחן, קרא המזבח שלחן.

ויונתן תרגם:

לקבל מדבחא פתורא דאעא,

דעתו כי על השלחן דבר וזכר מזבח לפי שהיה נגד המזבח.

ובדרש רז"ל:

פתח במזבח וסיים בשלחן.

רבי יוחנן ורבי אליעזר דאמרי תרווייהו:

בזמן שהבית המקדש קיים מזבח מכפר ועכשיו שלחנו של אדם מכפר.

ומקצעותיו לו -
זויות השלחן לו, כלומר ממדתו.

וארכו וקירותיו עץ -
פירש רבינו שלמה ז"ל:

כי אמר ארכו על גוף השלחן וקירותיו על מסגרותיו.

וזו המליצה לא נמצאת, כי האורך והרוחב אינו עצם הדבר שיאמר עליו שהוא עץ או כסף או זהב.
והנכון בעיני כי טעם וארכו דבק למעלה ממנו, שאמר ומקצעותיו לו ואמר וארכו, כאילו אמר עם ארכו כמו שפירשנו כי מקצעותיו נחשבים עם מידת ארכו, והנה לא זכר רחב לזה המזבח שראה או השלחן.

[מא, כג]
ושתים דלתות להיכל ולקדש -
לשער ההיכל היו שתים דלתות וכן לקדש שהוא הדביר.
ובאמרו שתים ידוע הוא כי לא יעשו לשער דלת אמר שתים, מפני כפל הדלתות כמו שאמר.

[מד, כד]
ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת -
פירשו רבותינו ז"ל במסכת מדות:

כן פתחו של היכל גובהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות וארבע דלתות היו לו שתים בפנים ושתים מחוץ, שנאמר: ושתים דלתות להיכל ולקדש החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל, הפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחרי הדלתות, שכל הבית היה מצופה זהב חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר:

בתוך הפתח היו עומדות וכמין איצרכה מטה היו נקפלות לאחוריהם, אלו היו שתי אמות ומחצה ואלו שתי אמות ומחצה חצי אמה ומזוזה מכאן וחצי אמה ומזוזה מכאן, שנאמר: שתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתים דלתות לאחרת פירוש איצטרכה מטה.

כתב בעל הערוך:

בלשון יון קורין לדבר הפוך אצטרוכי.

ובבראשית רבה:

אך יצא יצא יעקב –

רבנן אמרי:

כמין אצטרוכי מטה הדלתות היו נקפלות לאחוריהן, עמד לו יעקב אחר הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו, הה"ד אך יצא יצא יוצא ואינו יוצא.

שתים לדלת אחת -
עמה היו שתים וכן לאחרת.

[מא, כה]
ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל -
בא הכינוי טרם הידיעה, כי אל דלתות ההיכל פירושו אליהן.
וכן: יביאו את תרומת ה',
ותראהו את הילד והדומים להם.

כרובים ותמרים -
מה שאמר ועשויה לשון נקבה, על הצורה כאילו אמר: ועשויה צורת כרובים.

אל דלתות ההיכל -
אל כמו על וכמוהו רבים.

ועב עץ אל פני האולם מהחוץ -
פירושו עץ עב ויקרא בלא סמיכות עב, כמו שאמר ועב אל פניהם ואמר והעבים.

ונקרא בדרז"ל:

מריש שבנאה בבירה,

וזה העב היה נתון בבנין בקיר האולם על פניו מבחוץ כלפי המזבח, וכן היה בבנין בית שלמה כרותות ארזים.

אמרו רבותינו ז"ל:

בנויות בתוך הכותלים.

ותרגם יונתן:

וסקופתא דאעא,

ורבינו שלמה ז"ל פירש:

כי עב זה הוא מה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת מדות וכלונסות של ארז היו קבועים מכותלו של היכל לכותלו של אולם, כדי שלא יבעט.

ומה שאמר מהחוץ –
שהיו כלונסות יוצאות לכותל פני האולם מן החוץ לכתיפות האולם, לשני עברי הפתח.

[מא, כו]
וחלונים, וצלעות הבית והעבים -
פירשו רז"ל:

צלעות הבית אלו המלטסים והעבים אלו המרישין, פירוש מלטסין נדבך של עץ שבונין בכתלים שמניחים עליו ראשי הקורות והמרישין הם קורות גדולות.