[מב, א]
ויוציאני אל החצר החיצונה -
היא עזרת נשים.

הדרך דרך הצפון -
כתרגומו:

באורח תרעא דפתיח לאורחא צפונא:

הגזרה. הבנין -
פירשנוהו למעלה.

[מב, ב]
אל פני אורך אמות המאה -
הידיעה בעבור שזכר למעלה והגזרה והבנייה וקורותיה ארך מאה אמה.

אל פני. פתח הצפון -
כתרגומו:

תרעא חד דפתיח לצפונא.

והרוחב חמישים אמות -
כמו שאמר למעלה: ועל פני שער האיתון על לפני השער הפנימי חמישים אמה.

[מב, ג]
נגד העשרים -
האמה שאמר למעלה: ובין הלשכות עשרים אמה.

ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה -
הלשכה הזאת הייתה מצד פנים נגד העשרים ומצד חוץ נגד רצפה אשר לחצר החיצונה, שהיא עזרת נשים כמו שאמר למעלה ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר וגומר.

אתיק אל פני אתיק בשלשים -
לשכה אל פני לשכה בשלשים, רוצה לומר שהיו לשכה למעלה מלשכה שלושה, זו על גב זו עליונה ותיכונה ותחתונה, כמו שאמר למעלה.

[מב, ד]
ולפני הלשכות -
אמר שהיו לשכה כנגד לשכה וביניהם היה מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת. ואמר הפנימית דרך כלל, כאילו אמר הפנימיות.

ויונתן תרגם:
על דרך שם לא על דרך תאר, שתרגם:

לגיו.

ופתחיהם לצפון -
אמר שהלשכות היו פתוחות לצפון.

[מב, ה]
והלשכות העליונות קצורות -
כבר אמר כי הלשכות היו שלוש זו על זו, ואמר כי העליונות קצרות מן האחרות, והנה אלה הפך אותם התאים שזכר למעלה, כי אותם היו רחבות העליונות מאשר תחתיהן, כמו שאמר: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית כמו שפירשנו וכמו שהיה בבנין שלמה היציע התחתונה וגו', אבל באלה הלשכות היו העליונות קצרות ונתן הטעם, כי יוכלו אתיקים מהנה.

ועוד נתן טעם כי משולשות הנה וגו', ואיני יכול להבין בנין הלשכות האלה איך ראה אותן הנביא ובאיזה עניין היה שהתחתונות רחבות מהעליונות.

וגם רבינו שלמה ז"ל לא פירש דבר ואפשר שהיו כותלי הלשכות עשויות כמין כפה שאוירם הולך ומצר מלמעלה ויהיה פירוש כי יוכלו אתיקים מהנה, שיתפשו אוירי הלשכות מהתחתונות ומהתיכונות יתפשו מהבנין יותר, לפי שהיה רחב יותר מלמטה, כלומר אוירו רחב ואמר מהנה ואחר כך פירש מהתחתונות ומהתיכונות, אמר הכנוי קודם הידיעה.
וכן ותראהו את הילד והדומים לו, ועדיין קשה לי לפירוש הזה, אם כן התיכונות היו קצרות יותר מהתחתונות וזה לא זכר ואפשר כי לא זכר אלא העליונות, לפי שהיו קצרות יותר.

יוכלו -
כתב בוי"ו במקום אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפות והוא עניין תפיסה והלשון הזה מצאנו מדברי רז"ל באמרם כמה לוחות אוכלות בארון שישה.

ויונתן לא פירש לנו בזה דבר אלא שתרגם הפסוק כפשוטו:

ולשכתא עליתא דחיקן ארי נסיבן זיויא מנהין מארעיתא וממציעתא בנינא,

ואומר אני פרשה זו עתיד אליהו לפרשה.

[מב, ו]
כי משלשות -
ג' תאים היו זה על זה.

ואין להן עמודים כעמודי החצרות -
שנסמכות התקרות על העמודים אלא על הכתלים היו נסמכות, והכתלים היו עשויין כמין כפה.

על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ -
על כן נדחק ונפרד מקום העליונות מהתחתונות מהארץ מלמטה כלפי הארץ, כי שם היו רחבות ולמעלה קצרות.

נאצל -
מן ואצלתי מן לא אצלתי מהם עניין פרישה.

ויונתן תרגם:

על כן דחיקא.

[מב, ז]
וגדר אשר לחוץ -
ובא וראה כלפי חוץ הכותל לעומת הלשכות אורך הכותל חמישים אמה, ארכו כאורך הלשכות, לפיכך אמר והנה על פני ההיכל מאה אמה, כי מאה אמה המה אורך ההיכל כמו שכתבנו והלשכות לא היו תופשות כל אורכו של היכל אלא חציו.

[מב, ט]
ומתחתה -
משלש תיבות שהראשונה לוקחת מן האחרונה והקרי הוא ומתחת הלשכות ואמר הלשכות האלה המביא מהקדים כבר אמר כי הלשכות לא היו מגיעות אלא עד חצי ארכו של היכל, וקרא מתחת הלשכות מה שמהם כלפי מזרח, לפי שהמערב היה בעליונות שלהם כמו שפירשנו כי ההר משפע ועולה עד ההיכל ומבואו היה מן המזרח, כי מן המזרח היו נכנסין בהר הבית וממנו ולפנים עד האולם וההיכל במעלות הכל כמו שכתבנו למעלה, לפיכך כניסתן הייתה מתחתן שהוא כלפי מזרח, וזה הוא שאמר: המביא מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה המביא שם וכתיב המביא וקרי המבוא - בבא מי שיבא.

[מב, י]
ברחב גדר החצר דרך הקדים -
אמר כי גם כן במזרח ברחב שבין כותל החצר והגזרה ראה לשכות כמו שראה בצפון כמו שזכר, והדרך שהיה לפניהם כמראה הלשכות, ר"ל כמראה דרך הלשכות, ואמר כמראה, כי הכל היה רואה במראה הנבואה לא ממש הדבר.

[מב, יא]
ודרך -
מבואר הוא.

[מב, יב]
וכפתחי הלשכות -
פתח בראש דרך. ראה פתח בראש דרך.

ואיזה דרך דרך בפני הגדרת הגינה?
והוא דרך הקדים בבואן, פירוש כשהיה האדם נכנס מן המזרח.

הגדרת הגינה -
רוצה לומר מעלת אבנים עשויה כמו גדר אבנים והיתה הגונה ונאה.

הגונה -
מדברי רז"ל:

דבר הגון.

ותרגם יונתן:

דוכן ליואי,

ודוכן הלוים היה במזרח כשהיו הלוים עולים מעזרת ישראל לעזרת כהנים.

ובמסכת מדות שנינו:

וחלקה הייתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא ששם הנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה, כדי שלא יהיו מעורבים וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהילים, שעליהם הלוים עומדים בשיר ולא היו צרוטות, פירוש מוקפות אלא כחצי גורן עגולה ולשכות היו תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת נשים ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר..

כן היא המשנה שם ואלו המעלות לא היה הדוכן שעליו הלוים אומרים שיר בשעת הקרבן, כי אותו היה בין עזרת ישראל לעזרת כוהנים ואלה המעלות היו בין עזרת נשים לעזרת ישראל והיו הלוים אומרים עליהם שיר בשמחת בית השואבה, כמו ששנינו במסכת סוכה פרק החליל והדוכן שהיו אומרים עליו שיר תמיד בשעת הקרבן אצל המזבח היה.

כמו ששנינו במשנת מדות:

עזרת ישראל הייתה אורך קל"ה על רחב י"א אמה וכן עזרת הכהנים הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב י"א וראשי פספסין היו מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כוהנים.

ר"א בן יעקב אומר:

מעלה הייתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלוש מעלות של חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה.

כך היא המשנה שנויה שם ונראה כי המעלה הזאת קרא הנביא הגדרת הגינה ומן הכתוב גם כן ראינו שהדוכן נתון במזרח, כמו שאמר בדברי הימים: והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן ולידותון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים בנבלים ובכנורות עומדים מזרח למזבח.

[מב, יג]
ויאמר אלי, אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים לה' קדשי הקדשים -
להוציא ערל לב וערל בשר וקדשי הקדשים היו נאכלים לפנים מעזרת ישראל ממנה ולפנים, היא הנקראת עזרה בסתם והוא מקום קדוש לאכילת קדשי הקדשים אם ירצו, אבל בעזרת הכהנים שהיא לפנים מעזרת ישראל, היו לשכות הכהנים ושם היו אוכלים קדשיהם.

ומה שאמר: והחטאת והאשם אחר שאמר: קדשי הקדשים - והחטאת והאשם הם קדשי הקדשים הנאכלים, לפי שגם שלמי צבור היה להם דין חטאת ואשם ונקראים גם כן קדשי הקדשים ועליהם אמר: שם יניחו, ופירושו יניחו שם לאכלם שם ואחר כך אמר והחטאת והאשם.

[מב, יד]
בבאם -
בבאם אל לשכותיהם בעזרת הכהנים אמר, כי בצאתם מעבודתם ובואם לעזרת הכהנים שם יניחו בגדי כהונה שעליהם שעובדים בהם, שלא יצאו באותם בגדים אל החיצונה שהיא עזרת ישראל שהיא חיצונה לעזרת הכהנים, שהיא מקודשת ממנה ופנימה לה, לפיכך אמר מהקדש אל החצר החיצונה ועד הנה קרא עזרת נשים החצר החיצונה.

וקרבו אל אשר לעם -
אחר שילבשו בגדים אחרים יוכלו לגעת באותם בגדים אל הבגדים אשר לעם והם ישראל בעזרת ישראל, כי בעזרת ישראל נכנסים ולא היו נכנסים לעזרת הכהנים אלא לסמיכה לשחיטה ולתנופה ובבגדי כהונה, ולא היו רשאין לגעת בבגדי העם שהם חול והם מדרס להם.

וכן תרגם יונתן:

ויתעריבון עם עמא.

[מב, טו]
וכלה את מדות הבית הפנימי -
הם החצרות והלשכות, כי הכל הוא לתשמישי הבית הפנימי שהוא ההיכל.

והוציאני -
חוץ לחומת הר הבית.

אשר פניו דרך הקדים -
זהו שער הר הבית המזרחי אשר קדם זכרו בתחילת הנבואה.

ומדדו סביב סביב -
מדד הבית אשר בו השער סביב לארבע רוחות.

[מב, טז]
מדד רוח הקדים -
סביב כל אותו הרוח וכן מדד רוח הצפון ורוח הדרום ורוח המערב והיה בין הכל חמש מאות אמה אורך וכן ברוחב ומה שאמר סביב אל רוח הים, לפי שבאותו הרוח השלים פאות סביבו והיה לו חומה סביב להבדיל בין הקדש לחול, כי הר הבית מקודש מירושלם שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם.