[מג, א]
ויוליכני -
אחר שמדד הרוחות מחוץ לעיני, הוליכני אל השער אשר הוציאני ממנו.

[מג, ב]
והנה, בא מדרך הקדים -
נכנס בשער מדרך מזרח.

וקולו כקול מים רבים -
כמו שאמר בתחילת הספר, אלא ששם הוסיף כקול שדי ופירוש וקולו וקול הכבוד.

ותרגם יונתן:

וקל מברכי שמיה.

והארץ האירה מכבודו -
פעל עומד מהנוסף והשאר שבאו מן הבנין הם יוצאים, כמו האיר ברקיו תבל וכן להאיר על הארץ.

מכבודו -
מכבוד אלהי ישראל והוא עניין זוהר ונוגה כמו שפירשנו.

[מג, ג]
וכמראה המראה -
ובכלל אותו הכבוד שהאירה שראיתי, ראיתי כעין המראה שראיתי בבאי לשחת את העיר, כי ראיתי המרכבה וכן כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר כל אותן המראות ראיתי עתה.

אל נהר כבר -
כמו על וכמוהו רבים.
ומה שאמר בבאי לשחת העיר והוא לא בא לשחת העיר אלא ששת האנשים, רוצה לומר בבאי כאשר באו האנשים לשחת העיר.

ויונתן תרגם:

באתנביותי לחבלא ית קרתא,

ומה ששנה לשון מראה כמה פעמים, לענין המראות המשתנות בענין המרכבה.

ורז"ל אמרו:

תשע ראיות במקרא הזה, לומר שכל הנביאים לא היו רואים אלא אחר תשע אספקלריאות ומשה רבינו עליו השלום מתוך מראה אחת היה רואה, שנאמר: במראה אליו אתודע שהיה רואה באספקלריא המאירה.
ומה שאמר תשע, הוא רמז לט' המסכות וחשוקיהם והעשירי יהיה קדש.

אל פני -
כמו על פני.

[מג, ד]
וכבוד ה' בא אל הבית -
אל ההיכל.

[מג, ה]
ותשאני רוח -
עד הנה אמר ויביאני ויוציאני ויוליכני אמר על האיש שראהו כמראה נחושת, ועתה שנראה לו הכבוד עם המרכבה, אמר: ותשאני רוח כמו שאמר במרכבה הראשונה.

[מג, ו]
ואשמע מדבר אלי מהבית -
מדבר כמו מתדבר מבנין התפעל והתי"ו נבלעת בדגש.

מהבית -
הקול יצא מהבית ששם הכבוד.

אלי -
שהייתי בחצר הפנימי.

ואיש היה עומד אצלי -
אפשר שהיה אותו שראה בתחילת הנבואה, שהיה מראהו כמראה נחושת או היה מלאך אחר.

[מג, ז]
ויאמר, את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכון שם -
כאילו אמר זהו אשר אשכן שם.
ואמר: מקום כסאי כי בה"מ מכוון כנגד כסא הכבוד.

מקום כפות רגלי -
על דרך והארץ הדום רגלי.

ודעת רז"ל:

כי בית המקדש נקרא כסא כמו השמים, כמו שכתוב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו.

ובספר ירמיה ביארנו הענין היטב.

ויונתן תרגם:

דין אתר בית כורסי יקרי ודין אתר בית אשריות שכנתי.

בזנותם -
שהיו זונים אחרי אלוהים אחרים ועושין פסיליהם בביתם, שהיה אצל בית ה'.

ובפגרי מלכיהם -
כמו שראינו במנשה ואמון שנקברו בגן ביתם.

במותם -
ובמותם שהיו עושים בבתיהם.
או פירושו שהיו עושין במותם במקום פגרי מלכיהם.

[מג, ח]
בתתם ספם את ספי -
כי בית המלך היה סמוך לבית השם והקיר ביניהם כמו שראינו בבנין שלמה כשבנה ביתו אמר: ועולתו אשר יעלה בית ה' ואמר בדברי יואש: ויורד את המלך מבית השם ויבא בתוך שער העליון בית המלך.

ומזוזתם אצל מזוזתי -
כפל הענין במלות שונות כמנהג, כי המזוזה היא הסף.

ויונתן תרגם:

במתבהון ספהון לקבל ספי בית מקדשי ובניניהון בסטר עזרתי וכותל בית מקדשי בין מימרי וביניהון.

ואכל -
בחסרון הה"א למ"ד הפעל כמנהג והוא כמו ואכלה מן הדגוש.

[מג, ט]
עתה ירחקו -
כי יהיה להם לב חדש ליראה אותי.

ופגרי מלכיהם ממני -
גם כן לא יקברו מלכיהם בביתם לכבוד ביתי.

ממני -
ממקום מקדשי.

[מג, י]
אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית -
בני הגולה.

ויכלמו מעונותיהם -
שבעבורם חרב בית זה והגד להם הבית העתיד שלא יחרב לעולם בעבור שלא יחטאו, כמו שאמר ירחקו את זנותם ושכנתי בתוכם לעולם.

ומדדו את תכנית -
תכנית צורת הבית שתראה להם ימדדו ויכינו אותו לסימן, כי עוד יעשו כן לעתיד בבא הגואל ויחיו המתים, יכינו אותו לסימן שהרואים זאת הצורה יחיו בבנין הבית לעתיד וזה ראיה לתחיית המתים.

[מג, יא]
ואם נכלמו -
אם יהיו נכלמים מכל אשר עשו, הודע אותם תכונת הבית וצורתו וכתוב לעיניהם והם יראו בנין הבית לעתיד ויעשו אותו, ואם לאו לאו.

וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם -
ישמרו אותם בלבם ויאמינו כי כן יהיה ויעשו אותם הבניינים והצורות והתורות לעתיד, ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו - לא יעשו אותם, כי כן מידת הקדוש ברוך הוא ישלם לאדם מדה כנגד מדה, כל המאמין בביאת גואל - יזכה לגאולה ואם לא יאמין - לא יזכה.
וכן אם יאמין בתחיית המתים - יזכה לתחייה, ואם לא יאמין - לא יזכה.

ולא נוכל לפרש ועשו אותם בבית שני שעלו בני גולה של בבל, כי הרבה דברים יש בבנינה זו שלא היו כן בבית שני ועל כרחך בנינה זו עתידה, ואמר כן ועשו אותה ראיה גדולה לתחיית המתים.

צורת הבית -
מה שלפנים מחומת הר הבית בכלל.

ותכונתו -
תכונת בנינו בלשכות ובתאים.

ומוצאיו ומבואיו -
בשערים הנזכרים.

וכל צורותיו -
צורת כל בית בפ"ע.

ואת כל חקותיו -
מה שראוי להשתמש בבתים ובשלחנות ובלשכות.

וכל צורותיו -
צורת הכרובים והתמורים.

וכל תורותיו -
חלק העזרות לכהנים ולישראל ולנשים.

[מג, יב]
זאת תורת הבית -
זאת הנזכרת למעלה.

על ראש ההר -
הר הבית והוא ההיכל יהיה בראש ההר, כמו שכתוב בענין.

כל גבולו סביב סביב -
כל גבול ההר סביב הוא קדש הקדשים כנגד ירושלם, כי ירושלם כולה קדש, כמו שנאמר והיתה העיר קדש אבל ההר הוא קדש קדשים.
ובהר עצמו מקום מקדש, מזבח, והדביר - הוא קדש הקדשים, כמו שכתוב למעלה.

הנה זאת תורת הבית -
הנזכרת למעלה בפרט ובפסוק זה בכלל.

[מג, יג]
ואלה מדות המזבח -
רז"ל פירשו הפסוק כן:

וחיק האמה זה יסוד ואמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד, אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הזהב.

ויונתן תרגם:

ואילין משחת מדבחא באמיא באמתא דהיא אמה ופשך ותשויתא אמתא ואמתא פותיא וגדנפא מקף לה על ספתיה סחור סחור זרתא חדא ודין טקוס מדבחא.

ובמסכת מדות שנינו:

המזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה ונכנס אמה זהו יסוד נמצא שלשים על שלשים עלה חמש ונכנס אמה, זהו סובב נמצא שמנה ועשרים על שמנה ועשרים עלה שלוש וכנס אמה, זהו מקום קרנות, אמה מזה ואמה מזה נמצא שישה ועשרים על שישה ועשרים מקום הלוך רגלי הכהנים, אמה מזה ואמה מזה נמצא ארבעה ועשרים, זהו מקום המערכה.

אמר רבי יוסי:

מתחילה היה שמנה ועשרים על שמנה ועשרים וכונס ועולה במדה זו עד שנמצא מקום המערכה עשרים על עשרים, וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הצפון וארבע אמות מן המערב כמין גומא, שנאמר: והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רחב רבוע יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה?!
כשהוא אומר על ארבעת רבעיו, מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח.

הנה תראה כי רז"ל פירשו כי מדות המזבח הם מדות מזבח בית שני. ודעת יונתן אינו כדעתם כמו שתראה ונוכל לפרש כי מדה אחרת יהיה למזבח העדות, ואמר: ואלה מדות המזבח כמו שאומר והולך עד ויאמר אלי בן אדם.

ופירוש באמות –
באמות הידועות בנבואה זו, שכל אמה מהם אמה וטופח שהם שישה טפחים, כי אמה בסתם בת חמישה טפחים וזאת המדה הייתה בת שישה טפחים.
וכן אמר בתחילת נבואה זו: שש אמות באמה וטפח, כמו שפירשנ.ו

וחיק האמה ואמה רחב -
באמצע המזבח היה גובה אמה ורחב אמה והוא מקום המערכה.

וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד -
גבול האמה היה גבוה זרת אחד ופירוש וגבולה מסגרת.

כמו שתרגם יונתן:

גדנפא:

וזה גב המזבח -
זה שספר הוא גב המזבח שהוא מקום המערכה שהיה גבוה על המזבח אמה, לפיכך קראו גב.

[מג, יד]
ומחיק הארץ -
מאמצע הארץ ומהשוה בה אשר בין העזרה העליונה לתחתונה, שהמזבח היה בנתים ומקום מעמד הכהנים המקריבים על המזבח קורא עזרה כמו שקרא גם כן מקום מעמד ישראל עזרה, והעליונה היא מהמזבח כלפי אולם והתחתונה מהמזבח כלפי מזרח.
ואמר שמאמצע הארץ שהוא מקום המזבח עד העזרה התחתונה שתים אמות, רוצה לומר באורך ורוחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות, ורחב האמה לא ידענו איזו מן העזרות קורא קטנה העליונה או התחתונה ואיזו מהן קורא גדולה, מכל מקום אמר כי מזו לזו היו ארבע אמות והוא מקום המזבח, שנאמר עליו: וההריאל ארבע אמות.

והנה זה שטח המזבח מלמטה על הארץ ד' אמות בארץ וברוחב וכן בגובה והוא הנקרא הראל כלומר בית אל, לפי שהיו עובדים בכל מקום לאלהים אחרים על ההרים הגבוהים וזה שהיה הראל, לא היה גבהו אלא ד' אמות, לפיכך אמר ד' אמות בסתם וכולל לשטחו וגבהו ובסוף ארבע אמות בגובה היה מתרחב המזבח והיו יוצאין אבני המזבח לחוץ, ואותו המקום הוא הנקרא אריאל.

ואמרו רבותינו ז"ל:

כי נקרא המזבח אריאל לפי שהאש הקדושה היורדת מן השמים הייתה רבוצה בו כארי וזה המקום שנקרא אריאל היו שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו וממנו ולמעלה היו ארבע הקרנות ומדת מקום המערכה זכר למעלה.

[מג, טו]
וההראל -
מבואר הוא ומהאראיל וכן והאראיל כתב ביו"ד בין האל"ף והלמ"ד וקרי היו"ד בין הריש והאל"ף והענין אחד.

[מג, יז]
והעזרה ארבע עשרה ארך -
לא ידענו על אי זו עזרה אמר על הגדולה או על הקטנה.

והגבול -
כמו שפירשנו מסגרת.

וכמו שתרגם יונתן:

גדנפא.

חצי האמה -
חצי אמה גובה המסגרת שהיה לה לעזרה סביב.

והחיק לה אמה סביב -
לא ידענו מה היה משמש זה החיק בעזרה.

ומעלתהו פנות קדים -
המעלות שהיו עולים בהם למזבח היו פונים לצד מזרח ומעלותהו, כמו ומעלותיו וכן מקום גבורהו כמו גבוריו.

פנות -
מקור והנה כתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי, אפשר שהיו המעלות עשויות כמין כבש, או פירושו שהיו עולים בו חוץ לעזרה.

ודעת יונתן:
שהיו עולים לעזרה, שתרגם:

ודרגן דסלקין ליה לאתפנאה למדינתא.

ויונתן תרגם:
כל חיק בזו הפרשה,

תשויתא,

ר"ל מקום שוה.

ותרגם:

העזרה – מסמתא,

ולא ראיתי למלה הזאת חבר.

ולפירוש רז"ל:

יהיה פירוש העזרה כבנין המזבח עצמו וקורא לו מלבן מן המלבנות עזרה, כי מלבנות היה עשוי המזבח כמו שאמרו תני לוי כיצד בונים את המזבח?
מביא מלבן שהוא שנים ושלשים על שנים ושלשים וגובהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו יסוד וחוזר ומביא מלבן שהוא שלשים על שלשים וגבוה חמש ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו סובב וחוזר ומביא מלבן שהוא כ"ח על כ"ח וגבוה שלוש אמות ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות, ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו מקום המערכה וחוזר ומביא מלבן שהוא אמה על אמה וגבוה אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן וכן לכל קרן וקרן ופירוש מפולמות לחות כמו דגים מפולמות.

[מג, יח]
ויאמר אלי בן אדם כה אמר ה' אלה חקות המזבח ביום העשותו -
ביום שתשלם מלאכתו יעלו עליו קרבן זה כמו שעשו במשכן ביום שמיני למלואים.

ולזרוק עליו דם -
תרגם יונתן:

ולמזרק עלוהי דם נכסת קודשיא.

[מג,יט]
ונתת -
ליחזקאל אומר שהוא כוהן ואמר שהוא יתן הקרבן לכהנים להקריבו והוא יזרוק הדם ויכפר על המזבח, כי לעתיד יהיה הוא כוהן גדול ואע"פ שיהיה אהרן שם או יהיה הוא משנה לו וגם זה הפסוק יורה על תחיית המתים לעתיד.

ולדברי רז"ל שאמרו:

כי זה המזבח הוא אשר עשו בבית שני אפשר כי יחזקאל היה מעולי הגולה, אלא שאומרים בקבלה שקברוהו בארץ בבל ועוד כי סדר הקרבנות שעשו עולי הגולה אינו כסדר זה, והם בנו המזבח קודם ההיכל.

מזרע צדוק -
כבר פירשנו למעלה למה זכר צדוק.

פר בן בקר לחטאת -
וכן במלואים שעשה משה.

[מג, כ]
ולקחת -
העזרה היא הנזכרת שהיתה לפני המזבח וכן מפורש למעלה פנות העזרה למזבח.

ואל הגבול -
אל גבול העזרה הנזכרת.

וחטאת אותו וכפרתהו -
כתרגומו:

ותדכי יתיה ותכפר עלוהי.

[מג, כא]
ולקחת את הפר החטאת -
נסמך עם ה"א הידיעה, כמו: המזבח הנחושת והדומים לו.

ושרפו במפקד הבית -
ושרפו השורף במפקד הבית.

ותרגם יונתן:

באתר דחזי בביתא,

ולא זכר באיזה מקום מן הבית אבל אמר מחוץ למקדש, רוצה לומר מחוץ לעזרה אבל לפנים מחומת הר הבית היה ולשון במפקד כמו במצוות כמו והוא פקד עלי במפקד יחזקיהו, רוצה לומר במקום מן הבית שמצוים הכהנים לשרוף בו פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, וכן פר שעשה משה במלואים נשרף וכן עגל החטאת שהקריב אהרן ביום השמיני למלואים נשרף.

[מג, כב]
וביום השני -
מבואר הוא.

[מג, כג]
בכלותך מחטא -
בבי"ת מבואר הוא.

[מג, כד]
והקרבתם, והשליכו הכהנים עליהם מלח -
כמו שכתוב בתורה: על כל קרבנך תקריב מלח.

[מג, כה]
שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום -
לא היו כזה ימי המלואים של משה וגם עולי הגולה לא ראינו שעשו קרבן כזה כשבנו המזבח ואף על פי שארז"ל:

מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה.

כסדר הזה לא היו ועל כרחינו חדוש יהיה בסדר הקרבנות לעתיד.

[מג, כו]
שבעת ימים יכפרו -
כתיב וקרי יכפרו ביו"ד והענין אחד, אלא שבכתיב טעם שבעת ימים דבק למעלה.

וטהרו אותו -
לפי שנטמא ביד גויי הארץ.

ימלאו ידו -
כתיב בלא יו"ד וקרי ביו"ד ורבים כמוהו חסירי היו"ד הרבים מן הכתב ולא יחסר הענין בעבור זה.

ופירוש ומלאו ידיו –
הכינוי למזבח ופירושו כתרגומו:

ויקריבון קרבניהון,

וכזה הענין תרגם אונקלוס, ומלאת יד אהרן ויד בניו והדומים לו ויש לפרש כינוי ידיו - לכהן המקריב, שימלא ידיו מנתחי הקרבן.

[מג, כז]
ויכלו את הימים -
הכהנים יכלו שבעת ימים על זה הסדר.

והיה ביום השמיני והלאה -
פירוש ביום השמיני וממנו והלאה יעשו עולות וזבחים כמו שכתוב ובכללם התמידים והנדרים והנדבות והמוספים.

ורצאתי אתכם -
כתוב באל"ף במקום יו"ד וכן: רפאנו את בבל.
וטעם ורציתי ארצה אתכם בקרבנותיכם, ויהיה לרצון לפני כי מעשיכם יהיו רצויים לפני.

ויונתן תרגם:

ויתקבלון קרבניכון ברעוא קדמי אמר ה'.