פרק יד, א
ויבוא אלי אנשים. כולם בלב אחד לרעה לכך נאמר ויבוא, ומדרש אגדה אומר על שם שהקב"ה גלה אזן הנביא תחלה הנה יבואו אליך פלוני ופלוני.

פרק יד, ב
העלו גלוליהם על לבם. לבם אל גלוליהם לעבוד. נתנו נכח פניהם. להיות להם עכו"ם תמיד למורא ולאלוה. האדרש אדרש. התראה כי אני אדרוש להם ואשיב על דבריהם הרבה תמיהות מתקיימות.

פרק יד, ד
נעניתי לו. שויי"ש רפונדו"ץ בלע"ז אע"פ שהוא בא לפני ברוב גלוליו כן תרגם יונתן.

פרק יד, ה
למען תפוש את בית ישראל וגו'. בדיל לקרבא ית בית ישראל למתן תיובתא בלבהון. נזורו. כמו נזיר אחיו (בראשית מט) פורינ"ט אשיברי"ץ בלע"ז.

פרק יד, ו
שובו. מדרכיכם. והשיבו. את לבבכם. מעל גלוליכם. אשר העליתם אל לבבכם. השיבו פניכם. אשר שמתם מכשול עווניכם לנכחם.

פרק יד, ז
נענה לו בי. משתאל ליה במימרי אדרש לו.

פרק יד, ח
ונתתי פני באיש ההוא. אחרי כן אם לא ישמע אל דברי הנביא פני מישאירא"ש בלע"ז. והשימותיהו. תרגום יונתן ואשציניה.

פרק יד, ט
והנביא כי יפותה ודבר דבר. שאינו אמת. פתיתי. פתחתי לו פתח לאיזו שירצה, ומכאן יש לומר בא ליטמא פותחין לו.

פרק יד, י
כעון הדורש כעון הנביא. כחוב דאתי למילף ולא אליף כחוב נביי שקרא יהי.

פרק יד, יג
מטה לחם. משען לחם.

פרק יד, יד
נח דניאל ואיוב. לפי שאלו שלשה ראו שלשה עולמות, נח ראה העולם בנוי וחרב ובנוי ודניאל את בית המקדש או את עצמו תחלה שר על כל השרים סוף הושלך לגוב אריות וחזר לגדולתו וכן איוב ראה את עצמו מיושב וחרב ומיושב, לפיכך הביאו דוגמא לדורו של יכניה שראו את הבית בבניינו וחורבנו ובנין שני וכן אמר להם הקב"ה חיבה יתירה אני מראה לכם אתם יכניה וגלותו אילו תחטא לי אחת מארצות העכו"ם וגזרתי עליהם אחת מארבעת שפטים אלה או רעב או חיה רעה או חרב או דבר כמו שמסודרין בפרשה זו זה אחר זה, ושלשת הצדיקים אלו בתוכה לא יצילו לא בן ולא בת ואני אביא ארבעתן על ירושלים ואשאיר לכם מבניכם אשר שם, ואע"פ שאינכם בתוכם ולא שהם ראוים להצלה אלא לנחם אתכם כשיגלו אצליכם ותראו מעשיהם הרעים ותתנחמו על הרעה אשר הבאתי עליהם, כי תראו שלא היו כדי לסובלם עוד, הרי זה מהלך סדר פרשה זו כולה לשון זה אין ליישבו, ונראה שאינו לשון הרב. ועוד נראה שבספר זה חסר אחת מארבע שפטים מאז ועד אז, לשון אחר ארץ כי תחטא לי וגומר והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב, לפי ששלשת האנשים האלה הצילם הקב"ה משלשת (מארבעת) שפטים האלה הזכיר הכתוב את אלו נח נמלט משלשתן מחיה רעה מניין אתה אומר בשעה שנכנס לתיבה בקשו כל החיות ליכנס ולא הניחן הקב"ה דכתיב ויסגור ה' בעדו (שם ז) אין ויסגור אלא מחיות, כמה דאת אמר: וסגר פום אריותא ולא חבלוני (דניאל ז), ארי בא ליכנס והיו שיניו כהות, דוב בא ליכנס והיו רגליו מתערסלות כו' בב"ר. מן הרעב מניין שנאמר מן האדמה אשר אררה (בראשית ה), צא ולמד בב"ר במקום שחושב עשרה רעבון שירדו לעולם ותמצא שבימי נח היה אחד מהם ומביא ראיה מן האדמה אשר אררה. מן החרב זה המבול ועוד שהיו דורו מבקשין ליזדווג לו והיו אומרים אין אנו מניחין אותו ליכנס אלא שהצילו הקב"ה, אמר הקב"ה אין אני מניחו ליכנס אלא בחצי היום ודרגיש ליה ימלל הדא הוא דכתיב: בעצם היום הזה בא נח (שם ז) בעצומו של יום. דניאל בשעה שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים והרג יהויקים והניח לדניאל והגלה לדניאל הגלת שלומים לפי שמצאו מלא רוח חכמה, מן הרעב שהרי עד שלא נכבשה ירושלים בימי יהויקים צר עליה נבוכדנצר ג' שנים, שנאמר ויחזק הרעב בעיר (מלכים ב ה), וגם (בירמיה נב) ויחזק הרעב, מן החיות מניין וסגר פום אריותא (דניאל ז) ולא חבלוני. וכן אתה מוצא איוב שנמלט משלשתן מן הרעב מניין לדברי האומר איוב בימי יעקב היה מצינו שהיה רעב בימיו, מן החיה מניין? דכתיב ומקנהו פרץ בארץ פרץ גדרו של עולם, מן החרב מניין יפלח כליותי ולא יחמול. והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם. מפני מה לא הוזכרו במיתת הרעב בנים ובנות שלא נאמר בהם אם בנים אם בנות יצילו כמו שהוזכרו בשני שפטים האחרונים דוגמא לדניאל שהוא אחד מהם, והוא היה מדורו של יכניה ולא נמלטו עמו לא בנים ולא בנות ועליו נתנבא ישעיה (ישעיה נו) כה אמר ה' לסריסי' אשר ישמרו את שבתותי.

פרק יד, טו
לו חיה. אם חיה.

פרק יד, יז
חרב. גייסות למלחמה.

פרק יד, כא
שפטי. מישגושטיש"ש בלע"ז. אף כי. לשון קל וחומר וכל שכן הוא וכן בכל המקרא כגון הנה אנחנו פה ביהודה יראים (שמו"א כג) ואף כי נלך קעילה, וכן בפרשה זו (יחזקאל ט"ו) הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו וכו'.

פרק יד, כב
נותרה. איירטרמאי"ש בלע"ז. המוצאים. בשביה ויביאום כאן. עלילותם. מעשיהם.