פרק יז, ב
חוד חידה. הנבואה שבענין בלשון חידה הוא שהוא מדמה את נבוכדנצר לנשר ואת מלכי יהודה לצמרת ארזים.

פרק יז, ג
ארך האבר. כמו כנף אל"א בלע"ז. לשון אחר: כמשמעו לשון אברים ממש. הרקמה. נוצתו נאה ומצויירת. את צמרת הארז. כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריו.

פרק יז, ד
את ראש יניקותיו קטף. גדולתו ומלכותו השפיל, יניקותיו כמו ענפיו. ויביאהו אל ארץ כנען. אל ארץ תגרים הוא בבל.

פרק יז, ה
ויקח מזרע הארץ. את צדקיהו בנו. בשדה זרע. בירושלים בעיר מלוכה. קח על מים רבים. נשרש על מים רבים, כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו. צפצפה. מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"ז.

פרק יז, ו
סורחת. כמו (שמות כו) וסרח העודף גדולה. שפלת קומה. לעבוד למלך בבל. דליותיו. זמורותיו. אליו. אל מלך בבל. תחתיו. תחת מלך בבל. בדים. מוטות. ותשלח. ותגדל. פראות. ענפים רבים.

פרק יז, ז
ויהי נשר אחד. מלך מצרים. כפנה שרשיה. לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות, ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז. ודליותיו שלחה לו. ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה. מערגות מטעה. מעוגיאות מים שעשה לו הנשר הראשון.

פרק יז, ח
אל שדה טוב וגו'. כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה. לגפן אדרת. לגפן תקיף.

פרק יז, ט
אמור. כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי אינו נמנה במסורת. ינתק. הנשר הראשון. את פריה יקוסס. כמו יקוצץ הם בני צדקיהו ששחטן לעיניו. טרפי. עלי פוייליי"א בלע"ז. ולא בזרוע גדולה ובעם רב. יבא הנשר השני לעזרתם. למשאות אותה משרשיה. לנוכח העוקרות ומסיעות אותה משרשיה.

פרק יז, י
והנה. עתה שתולה כרצונם. התצלח. איפשר שתצלח זו שבגדה במי שנטעה ראשון.

פרק יז, יב
מה אלה. מה החידה הזאת ופירשה להם. ויקח את מלכה ושריה. הם צמרת הארז יהויקים ושריו. בבלה. היא עיר הרוכלים.

פרק יז, יג
מזרע המלוכה. צדקיהו. אילי הארץ. שרי הארץ.

פרק יז, יד
לעמדה. למען יתקיים.

פרק יז, יז
בשפוך סוללה. כשיבא נבוכדנצר וישפוך סוללה על ירושלים. להכרית נפשות רבות. להרוג את בני העיר.

פרק יז, יח
נתן ידו. הבטיח באמונה ונשא ידו בברית.

פרק יז, יט
ונתתיו בראשו. הוא סמוי עיניו.

פרק יז, כ
ופרשתי עליו רשתי. כמו שפירשתו למעלה בתחילת הספר (לעיל יב) שזימן צבי להלוך על גג המערה. ונשפטתי. ואתווכח עמו.

פרק יז, כא
ואת כל מברחיו. כתרגומו וית כל גיברוהי, ומנחם חברו עם ברח דודי (סוף שיר השירים) וכה פתרונו ואת כל הבורחים. בכל אגפיו. בכל כנפיהם כלומר בכל כחם בחרב יפולו. יפרשו. שרונאפנדו"ן בלע"ז.

פרק יז, כב
ולקחתי אני. את מלך המשיח. ונתתי. כתרגומו ואקיימיניה. רך אקטוף. אין דרך להרכיב אלא מן הרך שגדל אשתקד שקורין גרייפי"א בלע"ז. ותלול. לשון תל שדרך תל להיות גבוה ותלול אומנצלי"ה בלע"ז.

פרק יז, כג
תשכונה. דגשות הנו"ן משמש תחת נו"ן שנייה כאלו כתוב תשכוננה.

פרק יז, כד
השפלתי עץ גבוה. את הכשדים שהיו מושלים בישראל. הובשתי עץ לח. צדקיהו וזרעו. והפרחתי עץ יבש. יהויכין שגלה בלא בנים יוליד בבבל את זרובבל, והוא יהיה פחת יהודה למשול.