פרק כח, ב
מושב אלהים. עשה לו באויר על הים במנגנין כמין שבעה רקיעים וישב לו על העליון.

פרק כח, ג
הנה חכם אתה מדניאל. דניאל בא נבוכדנצר לעשותו אלוה ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכא ליה ולא קביל עליה ואתה עושה עצמך אלוה. כל סתום לא עממוך. לא עמום ממך קנתורין הם שמקנתרין כלומר שמא חכם אתה כדניאל שנאמר בו כל רז לא אנס לך (דניאל ו').

פרק כח, ד
עשית לך חיל. קנית לך נכסין. ותעש זהב וכסף. וכנשתא.

פרק כח, ז
והריקו חרבותם. כמשמעו ומדרש אגדה משכב זכור שנבעל כנשים. שלשה עשו עצמם אלוה ונבעלו כנשים יואש בן אחזיה שנאמר (דברי הימים ב' כ"ד) ואת יואש עשו שפטים וחירם ונבוכדנצר. יפעתך. הופעתך לשון תואר פנים, והמדרש דורשו יופי עתך.

פרק כח, ט
מחללך. כמו הורגך.

פרק כח, יב
תכנית. פיינטור"א בלע"ז. אתה חותם תכנית וגו'. אתה הוא מלא חכמה לחתום ולטבוע כל תבנית וצורה.

פרק כח, יג
בעדן גן אלהים. בסגי טבון ותפנוקין את מתפניק כאלו בעדן גינתא דה' את שרי כל עותרא גיותא ויקרא מתיהב לך כל אבנין טבן מסדרין על לבושך. מסוכתך. חופתך, לשון אחר לבוש כיסוייך. מלאכת תופיך ונקביך בך. אע"פ שנתתי לך הכבוד הזה יודע הייתי שתתגאה ועשיתי בך מלאכת תופים ונקבים המוציאין רוח בקול זמר כתוף ובם היה לך להתבונן.

פרק כח, יד
את כרוב ממשח הסוכך. את עוף מדה כלומר העוף הגדול הסוכך בכנפיו סכך רב, כלומר מושל ממשל רב, ממשח לשון גודל כמו אנשי מדות (במדבר י"ד), דמתרגמינן גברי דמשחן. ונתתיך בהר קודש אלהים היית. ונתתי לך מקום לקנות לך שם בבנין הר קדשי שסייעת את שלמה בעצי ארזים. בתוך אבני אש התהלכת. קנית לך זכרון עם מלכי ישראל שהם כמלאכי השרת. בתוך אבני אש התהלכת. קנית לך זיכרון עם מלכי ישראל שהם כמלאכי השרת.

פרק כח, טו
נמצא עולתה בך. באמרך אל אני.

פרק כח, טז
מלו. כמו מלאו. ואחללך מהר אלהים. גרמת שאמחה אותך שלא תזכר עוד בבנין ביתי.
ואבדך. כמו ואאבדך. מתוך אבני אש. שלא תטול חלק עם הצדיקים, ורבותינו במדרש אגדה דרשו הענין הזה באדם הראשון, וכך אמר הנביא לחירם מה נתגאית ברקיעך שמא בגן עדן היית כמו שהיה אדם הראשון. כל אבן יקרה וגו'. כי כל החופות האלה עשיתי לאדם הראשון ופחותה שבכולן זהב שהיא מנוייה אחרון. מלאכת תופיך וגו'. בזאת השויתיך לו ולא באחרת ובך נסתכלתי ובראתי תופים ונקבים באדם הראשון. את כרוב ממשח. שמא אתה כאותו כרוב שהיה גדול בממשח הסוכך כולו מקצה השמים ועד קצה השמים, ושמא נתתיך להיות בהררי קדש כאשר נתתי לו.

פרק כח, יז
שחת חכמתך על יפעתך. שנתגאית ביפעתך. לראוה בך. להסתכל בבושתך, לראוה כמו לראיה.

פרק כח, יח
חללת מקדשיך. קדושתך. אש מתוכך. דברי גאוה שיצאו מפיך לאמר אל אני לשון אחר כתרגומו: ואייתי עממיא דתקיפין כאשתא מחובי זדונך.

פרק כח, יט
שממו. תמהו.

פרק כח, כג
ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב. על אשר יראו החרב מסביב בחוץ יפללו יושבי העיר ויהיו בטוחים להיות חללים בתוכה, ונפלל, כמו לא פללתי (בראשית מ"ח) לא סברית וכמו ואויבינו פלילים (דברים לב), ידונו עצמם להיות חללים בתוכה.

פרק כח, כד
ולא יהיה עוד לבית ישראל וגו'. לפי שניבא על עמון ומואב ופלשתים ואדום וצור וצידון שהם שכיני ארץ ישראל שיחרבו, ומאחר שיאבדו כולן לא יהיה סילון וקוץ לישראל בכל סביבותם שיכאיבם ושירע להם. סילון. מין קמשונים וחוחים הוא. ממאיר. ענין הכאבה כמו צרעת ממארת (ויקרא יג) פיניינ"ט בלע"ז. השאטים אותם. הבוזים אותם.

פרק כח, כה
לעבדי ליעקב. כמו שנתנה ליעקב נחלה בלא מצרים ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה (בראשית כח).