פרק לא, ב
אל מי דמית בגדלך. בהתגדלך לנגדי אל מי היית סבור לדמות.

פרק לא, ג
הנה אשור. שהפלתי כבר. ארז בלבנון. היה. וחורש מצל. יער מסכך צל גדול. ובין עבותים. עצי רענן. צמרתו. נימ"א בלע"ז.

פרק לא, ד
מים גדלוהו תהום רוממתהו. בעממיא סגי בסומכוותא תקוף ית מלכיא שעביד לתחות מלכותיה וית שלטונוהי מני על כל מדינות ארעא, ומדרש אגדה ובין עבותים היתה צמרתו מהיכן זכה לגדולה? לפי שנמנע מעצת דור הפלגה, שנאמר (בראשית ז) מן הארץ ההיא יצא אשור כשנעשו כל באי העולם קליעה אחת לבוא בעצה למרוד בו, אז היתה צמרתו נראית לעצמה ולא נשתלשלה עמהם. מים גדלוהו תהום רוממתהו, ועל ששמע לקול יונה בן אמתי שירד לתהום ושבו אנשי ננוה מן החמס אשר בכפיהם. תעלותיה. פושיץ בלע"ז. אל כל עצי השדה. להשקותם והדוגמא כתרגומו של יונתן הא אתוראה דמיא לארזא בלבנון וגומר כבעמוד.

פרק לא, ה
סרעפותיו. ענפיו. פארותיו. זמורותיו. ממים רבים בשלחו. פארותיו על ידי מים רבים בשלחו פארותיו כלומר בגדלו פארותיו ולשון שילוח נופל בהן, כמו ותשלח פאורות (לעיל טז).

פרק לא, ו
בסעפותיו. בענפיו. קננו. לשון קן.

פרק לא, ז
וייף. לשון יופי. דליותיו. אף הם לשון ענפים הנטוים לאורך לכל צד כמין דליות הכרם שיטרוייא"ש בלע"ז.

פרק לא, ח
לא עממוהו. לא כהו תארו, כלומר לא היה בהם אחד נאה ממנו. בגן אלהים. כלומר בכל העולם. וערמונים. קאשטיינ"ש בלע"ז.

פרק לא, ט
כל עצי עדן. כלומר כל המלכים המשובחים.

פרק לא, י
יען אשר גבהת בקומה. כך אמרתי לאשור.

פרק לא, יא
ביד אל גוים. ביד קשה שבגוים ביד נבוכדנצר נתתיו, דאמר מר שנה ראשונה כבש ננוה. עשה יעשה לו. נבוכדנצר ככל רצוני.

פרק לא, יב
ויטשוהו. ויפלוהו לארץ כמו ויטש על המחנה (במדבר י"א).

פרק לא, יג
על מפלתו ישכנו וגו'. כתרגומו על מפלת קטילוהי.

פרק לא, יד
עצי מים. שהם רכים וחלשים אלא שענפיהם רכים וארוכין מחמת לחלוחית המים אין להם לדמות עצמן לארזי עדן, כלומר לא היה לו להתגאות על ישראל ולא יעמדו עליהם. אל בין עבותים. לא יתגאו להשוות גבורתם שותי מים אל עצי עבותים.

פרק לא, טו
ביום רדתו שאולה. כשהשפלתי את מלך אשור ביד אויבו. האבלתי כסתי עליו. אבלים רבים שהיו סמוכין עליו. כסיתי עליו את תהום. כסיתי בשבילו את תהום שהיה רגיל להשקותו ולגדלו, כמו שאמר למעלה תהום רוממתהו, אותו היום כסיתיו שלא יעלה ויכבה את תבערתו כלומר החלשתי את עוזריו. ואמנע נהרותיה. שהיו הולכין סביבות מטעה. ויכלאו מים רבים. שהיו מאריכין פארות, כמו שאמר למעלה ותארכנה פארותיו ממים רבים. ואקדר. בשבילו לבנון, ואקדר, לשון שחרות. וכל עצי השדה. שהיו תעלותיו שלוחין אליהם כמו שאמר למעלה. עליו עולפה. בשבילו פסק לחלוחם כאדם שמתעלף ורוחו פורחת פשמי"ר בלע"ז.

פרק לא, טז
וינחמו בארץ תחתית. שאר יורדי גיהנם קבלו תנחומים אמרו אף זה כמונו.

פרק לא, יז
וזרועו ישבו בצלו. ועוזריו אשר ישבו בצלו.

פרק לא, יח
אל מי דמית ככה. אתה פרעה אל מי מעצי עדן דמית שיהא ככה גדול כאשור בכבוד ובגודל, והרי ראית שהורדתיו שאול ואף אתה והורדת עם עצי עדן אם שאר מלכים חזקים. אל ארץ תחתית. גיהנם.