פרק לג, ב
לצופה. בארדיט"א בלע"ז.

פרק לג, ג
יראה את החרב. המה הגייסות.

פרק לג, ד
דמו בראשו יהיה. עון מיתתו ידרש מיד עצמו שפשע בנפשו.

פרק לג, ה
והוא נזהר נפשו מלט. אם נזהר היה נמלט.

פרק לג, ז
צופה נתתיך. כאותו הצופה הניתן להזהיר שלא תאבד נפש כן נתתיך להזהיר את ישראל.

פרק לג, י
כן אמרתם. לפיכך אין אתם חפצים לשוב כסבורין אתם שלא תועיל לכם תשובה.

פרק לג, יב
לחיות בה. בצדקתו.

פרק לג, יג
לא תזכרנה. להצילו מליענש על עבירה זו.

פרק לג, טו
חבול. עבוט שצויתי להשיבו כבא השמש.

פרק לג, יח
ומת בהם. בשבילם יענש.

פרק לג, כב
ויפתח את פי. כמו שאמר בראש הספר (לעיל ג) ונאלמת ולא תהיה לאיש מוכיח ואח"כ אמר לו (לעיל כד) ביום קחתי מהם את מעוזם וגו' יבא הפליט אליך, ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ולא תאלם עוד. עד בוא אלי בבקר. כלומר בעוד בואו אלי בבקר כמו לפני בואו אלי בבקר.

פרק לג, כד
אחד היה אברהם. זה אחד מד' דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון בן יוחאי תלמידו דורש כמותו, וכך היה רבי שמעון דורשו אברהם שלא נצטווה אלא על מצווה אחת ירש את הארץ אנו שנצטוינו על מצות הרבה כל שכן שלנו נתנה הארץ למורשה הוא שהנביא משיבם.

פרק לג, כה
על הדם תאכלו וגו' והארץ תירשו. בתמיה, אם נצטויתם אין אתם שומרים על הדם תאכלו את מאכלי תפנוקים אתם אוכלים על ידי רציחה, שהורגין את בעלי ממון ונוטלין את ממונם.

פרק לג, כו
עמדתם על חרבכם. כלומר כל בטחונכם נתחזקתם על חרבכם. עשיתן תועבה. משכב זכור.

פרק לג, כז
אשר בחרבות. בערים הבצורות שסופן להיות חריבות. ואשר במצדות. במחבא להטמן מן החרב אשלח בם את הדבר.

פרק לג, ל
הנדברים בך. מתלוצצים בך.

פרק לג, לא
וישבו לפניך. כאילו הם עמי. עגבים. שחוק כמו עוגב. בצעם. גזילתם.

פרק לג, לב
והנך להם כשיר עגבים. והא את להון כזמר אבובין.

פרק לג, לג
ובבאה. הרעה אליהם. הנה באה. כי אמת מוכנת היא לבא אז ידעו כי לא שחוק היו דבריך, כי נביא אמת היה בתוכם.