פרק לח, ב
אל גוג. כך שם המלך. המגוג. שם האומה, כמה דאת אמר: גומר ומגוג (בראשית י).

פרק לח, ד
ושובבתיך. אעשה אותך שובב אנבוישי"ר בלע"ז כל ההולך בשרירות לבו נקרא שובב כמו (ישעיה נ"ז) וילך שובב בדרך לבו. ונתתי חחים בלחייך. דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה לפי שאינה רוצה לצאת גם אני אתן בלבך הרהורין ויצר המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל.

פרק לח, ו
וכל אגפיה. כל סביבה.

פרק לח, ז
הכון והכן לך. הכון אותך והכן לך חיל אחרים. הכון. הזדמן. והיית להם למשמר. דרך המלכים לתת לב על חיילותיהם היאך יצאו ולהעמיד משמרות שלא יבא משחית על חילו בלילה.

פרק לח, ח
מימים רבים תפקד. מימים רבים שחטאת לי תפקד עתה לפני לזכור עונותיך ולהשיב גמולך ואשיאך באחרית השנים לבא אל ארץ ישראל המשובבת מחרב ששבו יושביה מן הגולה אשר גלו שם ע"י חרב האויב. אשר היו לחרבה תמיד. זה שנים רבות וסמוך לבואך עליהם חזרו. והיא מעמים הוצאה. והיה לך לשום על לב שהיא מעמים הוצאה והמוציאה מן העמים לא יעזבנה בידך.

פרק לח, ט
כשואה. כחשך המכסה את הארץ, שואה בריאינ"ה בלע"ז.

פרק לח, י
יעלו דברים. יסקון הרהורין. מחשבת רעה. להלחם כנגדי.

פרק לח, יא
על ארץ פרזות. יושבי כפרים מאין חומה שבוטחים במעוזם ואינם יראים להתאסף אל ערי מבצר, פרזות, כמו מערי הפרזי מאין חומה. אבוא. אל השוקטים ואראה מה הוא מבטחם.

פרק לח, יב
להשיב ידך על חרבות נושבות. להשחית שנית את הערים שהיו חורבות עד הנה ועכשיו נתיישבו. ואל עם מאוסף. מעמים העושים עתה מקנה וקניין. על טבור הארץ. על גובה וחוזק הארץ כטבור זה שהוא אמצעי של אדם ומשופע מכל צדדיו.

פרק לח, יג
וכל כפיריה. סוחרים חריפין שבה הרגילין לצאת ולשוט ככפירים בכל המדינות ויודעין איזה מקום העושר. יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא. כלומר מי הגיד לך את מקום העושר, הידעת כי לארץ מלאה שלל ובז אתה הולך ושם באמת תמצא הון עתק.

פרק לח, יד
תדע. תרגם יונתן, תדע פורענות גבורתי כלומר תדע ותכיר מי הוא מעוזם ומבטחם.

פרק לח, יז
האתה הוא. באותן הימים יאמר הקב"ה האתה הוא אותו אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל כגון יחזקאל וזכריה שאף הוא נתנבא על מלחמות גוג ומגוג ואספתי את כל הגוים וגו' (זכריה יד). ורבותינו אמרו אלדד ומידד הם נתנבאו עליו וזהו שנים האמור כאן אל תיקרי שנים אלא שנים (בפת"ח) שני נביאים נתנבאו נבואה א' בפרק אחד (אבל לא בסגנון אחד).

פרק לח, יח
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל וגו'.

פרק לח, יט
רעש גדול. על ידי קולות ורעמים כמו שהוא אומר.

פרק לח, כ
ונפלו המדרגות. אני שמעתי שהם סלעים הזקופים ותלויים ונראים כנופלים, ואני אומר הם תלי מגדלים שחופרים סביב וזורקים העפר באמצע להגביה התל ועשוי מדרגות מדרגות אשקלונ"ש בלע"ז, כדי שיעמוד העפר ולאחר שנכבש יפה נוטלים המלבנים מעמידי המדרגה.

פרק לח, כא
וקראתי עליו לכל הרי חרב. לבא חרב בהם עליו, וקראתי וזימנתי ומה היא החרב שאקרא עליו חרבם של עצמם חרב איש באחיו.

פרק לח, כב
ואבני אלגביש. אבני ברד המאירות כאבנים טובות ששמם גביש כענין שנאמר (איוב כ"ח) ראמות וגביש ורבותינו אמרו אל גב איש אבני ברד שהתחילו לירד על מצרים ועמדו באויר על גב האיש משה שהתפלל שלא ירדו, כענין שנאמר (שמות ה) לא נתך ארצה לא הגיע לארץ.