פרק לט, ב
וששאתיך. כמו והשאתיך על עמי כמו תהלים פ"ט לא ישיא אויב בו.

פרק לט, ז
ולא אחל את שם קדשי. שפלותם של ישראל חלול שמו הוא באמור להם (לעיל ל) עם ה' אלה ולא יכול להצילם.

פרק לט, ט
והשיקו. כמו תנור שהסיקוהו בלשון משנה. בנשק. אנארמורא"ש בלע"ז.

פרק לט, יא
אתן לגוג מקום שם קבר. מקום שיהא שם קבר להם לפי שהוא מזרעו של יפת שכסה את ערות אביו לפיכך זכה לקבורה. גי העוברים. גי שהם עוברים את ים כנרת להביא משם פירות גינוסר תמיד. קדמת ים. תרגם יונתן: במדנח ים גינוסר. וחוסמת היא את העוברים. וסוגרת היא את העוברים כמו לא תחסום (דברים כה), שרוב פגרים שיפלו שם יחדלו את העוברים מעבור, לפיכך יעברו עליהם ויקברו אותם. ומנחם פתרו בספרו יחסמו את אפם מלהריח ריח הפגרים.

פרק לט, יג
וקברו כל עם הארץ. שמתו שם. והיה להם לשם. כל האומות יספרו את שמם לשבח ולחסד, אין לך כאומה זו רחמנים, יש לך אדם שקובר את אויבו שעמד עליו להורגו.

פרק לט, יד
ואנשי תמיד. אנשים המותמדים לכך יבדילו ישראל כדי לעבור בארץ ללקט את המפוזרים. מקברים את העוברים. מקברים עם העוברים את הפגרים החוסמין ומעכבין את המעבר שהעוברין את הים מקברים אותם להנאתם, את העוברים, עם העוברים כך שמעתי וכן תרגם יונתן. את הנותרים על פני הארץ. רחוק מן המעבר שאין העוברים את הים מתעסקים בהם לקוברם יקברום אלה המותמדים ומובדלים לכך. מקצה שבעה חדשים. יכלו מרבית הפגרים הנראים לעינם להקבר ומאז והלאה יחקורו בארץ במקום המסתרים בחוחים ובין הקוצים ויקברו מה שימצאו.

פרק לט, טו
ועברו העוברים בארץ. הולכי דרכים שיראו עצם אדם. ובנה אצלו ציון. סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות. עד. בא אנשי התמיד המובדלים לחקור וקברו אותן.

פרק לט, טז
וגם שם עיר המונה. וגם העיר ששמה עיר הומיה מרוב אדם היא עיר הרשעה וגם היא חיל יושביה שם יקברו. וטהרו הארץ. את ישראל בארץ את טהרותיהם ותרומותיהם. המונה. לא מפיק ה"א לפי שה"א אחרונה משמשת שם דבר המונה כמו הומיה.

פרק לט, יח
אלים כרים ועתודים פרים. מלכים ודוכסים שלטונין ושרים. מריאי בשן. שור של פטם קרוי אלמר"י בלשון ערבי.

פרק לט, כא
את משפטי. את פורענותי יושטיצ"א בלע"ז.

פרק לט, כג
וידעו הגוים כי בעוונם גלו. בני ישראל כשיראו את גבורתי יכירו כי לא מקוצר ידי היה שלא הושעתים אלא בעוונם הסתרתי פני מהם וגלו.

פרק לט, כה
וקנאתי לשם קדשי. ולבשתי קנאת תשועה ונקם למען שם קדשי שלא יתחלל עוד, וקנאתי לשם קדשי בשביל שם קדשי כמו המקנא אתה לי (במדבר יא).

פרק לט, כו
ונשו את כלימתם. בהיטיבי להם ולא אגמלם כרעתם אז ישאו כלימתם ויבושו מלהרים פנים, ומנחם פירש ונשו כמו (תהלים ל"ב) אשרי נשוי פשע לשון כפרה.

פרק לט, כח
ולא אותיר. אחד מהם בגולה.