פרק מב, א
ויוציאני. מן החצר הפנימי. אל החצר החיצונה. בשער הצפון שהוזכר למעלה ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון והוא היה נתון באמצע אורך עזרת ישראל שהוא מאה אמה. ויביאהו אל הלשכה אשר נגד וגו', אל אחת מהלשכות הראשונות אי נמי אל מקום הלשכות קנברי"ץ בלע"ז הם הלשכות העומדות בצפון הבית המובדלות כ' אמה מן התאים כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רחב כ' אמה סביב לבית, ואין אדם יוכל לכנס לאותן לשכות ולא לאויר רחב העשרים שביניהם ובין התאים אלא דרך החצר (הפנימית) (החיצונה כצ"ל) כמו שמפורש למטה בענין, שהרי אמר שהחצר הפנימי מאה על מאה מרובע לפני הבית למזרח ואמר על רחב הבית לקדים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותם את רוחב החצר החיצונה (הפנימית כצ"ל יוש"ה), ואינו יכול ליכנס לפנים מצידי הלשכות לא לצפון ולא לדרום לכך הוצרך לבא לאותן הלשכות דרך החצר החיצונה הצפונית. אשר נגד הגזרה. אותן הלשכות היו כנגד כל מאה אמה של אורך הבית מן המזרח למערב כמו שאמור בענין בלשכות הללו, והנה על פני ההיכל מאה אמה.

פרק מב, ב
אל פני אורך אמות המאה פתח הצפון. אל פתח הלשכה שהיא פונה לצפון לחצר החיצונה ורואה כנגדו חמשים אמה רחב עד הכותל צפוני של חצר החיצונה, ואורך מאה אמה שהרי הלשכות מחזיקות מן המזרח למערב מאה אמה ורחבו מן הצפון לדרום נ' אמה כמו שאמור למטה בענין, וחלל החצר החיצונה מאה אמה רחב כמו שאמור למעלה וימד משער אל שער מאה אמה, נמצא לפני הלשכות חלל אויר אורך מאה אמה ורוחב חמשים.

פרק מב, ג
נגד העשרים אשר לחצר הפנימי. כל זה סימן מקום הלשכות אצל העשרים רוחב אויר אשר לחצר הפנימי סביב סביב לבית כמו שאמור למעלה ובנין הלשכות רוחב כ' אמה. ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה. שאמרנו למעלה שעליה היתה החצר (סביב) מוקפת סביב לה. אתיק אל פני אתיק. לא ידעתי מהו, תו' אתיק אל פני אתיק, אתיק הוא עמוד כמו שפי' רש"י נמי (לעיל טז) והאתיקים סביב לשלשתם שהם עמודים והלשכות העליונות היינו הני לשכות עצמם שמדבר מהם וקורא אותם עליונות לפי שהם בגובהו של הר כמו שפירש"י גבי ומתחת הלשכות האלה והכי פי' על הסדר והלשכות העליונות שהם בגובהו של הר ב' מהם היו קצרות כלומר אינם רווחות לפי שהאתיקים היו ממעטים בהם שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם לעשות עמודים עד ב' שלישי החומה ומשם ואילך כלים ומשפיעים ולכך השלישית אינה קצרה והיינו דקאמר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לפי שאין צריך חיזוק כמו מלמטה ואין להם עמודים כעמודי החצרות כלומר עמודי לשכות אלו אינם כשאר עמודים ששאר עמודים מיושבים אצל החומה לחיזוק אבל הני בעובי החומה בולטין לחוץ ולפנים לכך אוכלים מן הבנין, על כן נאצל, כתרגומו דחיקן לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות, מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ, לצד הארץ כך מצאתי בשם אשל גדול. בשלישים. תרגם יונתן: מתלתין משמע שהיו אותן לשכות משולשות שלש זו למעלה מזו וגם המקראות מוכיחין כן שהוא אומר והלשכות העליונות קצרות מהתחתונות ומהתיכונות, ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים מה הם אותם אתיקים והיאך אוכלות מן העליונות ואינם אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות, וטעם שהוא נותן לדבר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לא ידעתי להבין בו, (ואנ"י ל"א היה ל"י ל"א ר"ב ול"א עוז"ר בכ"ל הבני"ן הזה אלא כמ"ו שהראוני מ"ן השמי"ם).

פרק מב, ד
ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת. נראה בעיני לפי שחלל החיצונה רחב מאה מצפון לדרום ומהן הלשכות רחב חמשים ולפניהם אויר חמשים לצד צפון הרי כאן כל רחב החצר נמצא כל רחב החצר סתום שאין אויר בין הלשכות לבין זוית בית החליפות כלום ואין מבוא ליכנס בו לאויר הכ' שבין הלשכות והתאים כי אויר כ' אמה המפסיק בין התאים והלשכות הוא ט"ו אמות שאחורי בית החליפות ונוסף עליהם חמש אמות ואם תאמר נמצא אויר ה"א בין זויות החליפות לזויות הלשכות הרי עובי כותל המפסיק בין חצר הפנימי ובין חצר החיצונה הבא מן המזרח למערב סותמו שהרי עוביו ו"א וראשו כלה לאותו זוית לתוך מאה אורך של חצר הפנימית אל זוית בית החליפות לפיכך אין מבוא לאותו אויר כ' לא בפנימית ולא בחיצונה אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין שתי החצרות (שופע בתוך חצר החיצונה בפנימית) בעובי החומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס לתוך אויר ה"א שבין כותל החליפות לכותל הלשכה והולך באותו אויר לצד מערב י' אמות ושם כלה משך בית החליפות ונכנס לתוך אויר רחב כ' וזהו שאמר מהלך י"א רחב לבא אל הפנימי' ודרך אמה א' שהרי נכנס בו דרך פתח אמה אחת ששיפע וכינס בסוף החומה ולמה קורהו מהלך רחב ולא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בנין החליפות הוא רוחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום ט"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י"א. ופתחיהם לצפון. פתחי הלשכות הללו לצפון, מצאתי, וזהו פי' של פתח הצפון הכתובה למעלה שם קיצר הדבור וכאן פירשו.

פרק מב, ה
והלשכות העליונות וגו' כי משולשות הנה וגו'. לא הבנתי בהם כלל. כי יוכלו אתיקים. כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות.

פרק מב, ז
וגדר אשר לחוץ וגו'. המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח. ארכו חמשים אמה. מן הצפון לדרום.

פרק מב, ח
כי אורך הלשכות. מן הצפון לדרום חמשים אמה. והנה על פני ההיכל. מן המזרח למערב כנגד האולם וההיכל ובית הכפרת והתאים ק' אמה.

פרק מב, ט
ומתחת הלשכות האלה. איני יודע אם בא ללמד שהיה להם מחילות מתחתיהם או בא ללמד שהיו לשכות במזרח החצר ולפי שההר הולך ומשפע לצד המזרח קורא לו ומתחת הלשכות האלה שאלו בגובהו ואלו בשפולו וכן הוא אומר ובשפולו של חצר אל המבוא אשר מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה.

פרק מב, י
ברחב גדר החצר וגו'. הבא מן הקדים של חצר החיצונה וסובב אל הצפון דרך מקצוע צפונית מזרחית של חומות הפנימית מבחוץ לבא לאותן הלשכות שבצפון מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימית שהיא מערבית לחיצונית כנגד הגזרה והבנין שבפנימית. לשכות. סמוכות לאותו הכותל ועומדים בחיצונה מצאתי.

פרק מב, יא
ודרך לפניהם. לפני לשכות הללו יש דרך רחב אויר בחצר (החיצונה) חמשים אמה כמראה דרך הלשכות אשר בצד הצפון הכתובות למעלה. כארכן. של לשכות הצפון ארכן של אלו וכן רחבן. וכל מוצאיהן. כמוצא לשכות הצפון. וכמשפטיהן וכפתחיהן. של לשכות הצפון.

פרק מב, יב
וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום. פתחי לשכות הקדים שאף בדרום היו לשכות מובדלות מן התאים הדרומיים עשרים אמה כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רוחב כ' אמה מבית לבית סביב סביב. פתח בראש דרך. פתח היה להם ללשכות הקדים בראש דרך והדרך היה בפני הגדרת הגינה תרגם יונתן: דוכן ליואי ולשון גדרת הגינה בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו. דרך הקדים. שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ותשלם והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו' עומדים מזרח למזבח.

פרק מב, יד
בבואם הכהנים וגו'. בבואם לאותן לשכות לאכול. ולא יצאו. מהן שהן קודש. אל חצר החיצונה. בבגדי קודש שעליהם. ושם יניחו בגדיהם וגו', וקרבו אל אשר לעם. ויגשו ליגע בבגדי העם אם ירצו אבל בבגדי כהונה לא יגעו אל העם שיש בהן מעלות טהרה ובגדי החול מדרס להם.

פרק מב, טו
ומדדו סביב סביב. לכל היקף הר הבית מבחוץ.

פרק מב, כ
לארבע רוחות מדדו. שלשת אלפים על שלשת אלפים אמה שהקנה שש אמה וזהו שייסד הקלירי (בקדושתא דיום שני של סוכות) דוד ינטה קו שלשת אלפי אמות קצובה על שלשת אלפי אמות והיא שלשים וששה כמדה הראשונה שהיה הר הבית ה' מאות אמה על ה' מאות אמה חלוק שלשת אלפים על שלשת אלפים לרצועות של ה' מאות אמות שתי וערב ותמצא שם שלשים וששה רבעים של חמש מאות על חמש מאות ועל כן אמר הפייט (שם בקדושתא) ל"ו כמו שהיתה מתכפלת, מצאתי, לארבע רוחות מדדו חומה לו, להר הבית. סביב ה' מאות. שתי וערב זו חומת החיל המקפת כל ההר. להבדיל. את העם בין קודש שלפנים לחול שבחוץ, מצאתי גמר כל מדה (סא"א).