פרק מד, ב
סגור יהיה. רבותינו העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי שהיה לשער ההיכל פשפש פתח קטן כך שנינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בדרום ואחד בצפון, שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם עליו מפורש ע"י יחזקאל השער הזה יהיה סגור. בא בו. לעתיד לבא.

פרק מד, ג
את הנשיא נשיא הוא וגו'. את הנשיא אני נותן רשות נשיא הוא וחשוב ואין דרכו לישב ולאכול עם שאר הכהנים בלשכות. הוא ישב בו לאכל לחם. בתוך חללו. מדרך אולם השער יבוא. כשהוא נכנס לתוך החצר הפנימית כדי ליכנס לשער קטן זה לאכול בו דרך אולם השער העזרה שבמזרח, יכנס לתוך העזרה ובו בדרך ישוב כשישוב יצא באותו הדרך שנכנס, ולפי שהוא אומר למטה (מ"ו) בענין ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך וגו' שצוה לעשות העזרה קפנדריא, לפי שאותה ביאה לראיית פנים וצריך להראות יפה הוצרך לומר כאן בביאות של כל ימות השנה שלא יעשנה קפנדריא, לפי שאין ביאה זו לראיית פנים כמו של רגלים וכן העיד עוד למטה בענין פעמים רבות, מצאתי, את הנשיא, כ"ג נשיא הוא ומחשיבותו יהא רשאי לאכול בשר ולחם קדשים באותו שער שפותחין לו בשעת אכילתו. מדרך אולם השער יבוא. דרך אולם שער מזרחי יכנס לעזרה ויבוא עד אותו פשפש לאכול בו לחמו. ומדרכו יצא. שאין זה ראוי לקפנדריא כשאר שערים וכל היום שלא בשעת אכילת הנשיא יהיה סגור, (סא"א).

פרק מד, ז
בני נכר. שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים והן ערלי לב. וערלי בשר. כהן שמתו אחיו מחמת מילה.

פרק מד, ח
ותשימון לשומרי משמרתי, במקדשי לכם. תשימון לכם לדעתכם במקדשי אנשים רוצחים שאינם ראויין להיות שומרי משמרתי.

פרק מד, י
כי אם הלוים אשר רחקו וגו'. כי אם כה תעשו להם הלוים אשר רחקו מעלי (ונעשו כומרים לעכו"ם) ועכשיו חזרו בהם. ונשאו עונם. מגשת עוד אל מזבחי אל פקודות של שערי הבית, פקודות קומנדושא"ט בלע"ז שומרים ושוערים יהיו.

פרק מד, יא
המה ישחטו את העולה. עבודה הכשרה בזרים ובעבדים ובנשים.

פרק מד, יב
למכשול עון. כומרים לעכו"ם להמשיכם לכך.

פרק מד, טו
והכהנים הלוים. משבט לוי. בני צדוק. לפי שהיה כ"ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו. בתעות. קנאושאד"ר בלע"ז.

פרק מד, יז
אל שערי החצר הפנימית. לפני ולפנים ביוה"כ. ולא יעלה עליהם צמר. תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו ביוה"כ בעבודת פנים. וביתה. ולפנים.

פרק מד, יח
לא יחגרו ביזע. שנינו בברייתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויי"רא בלע"ז, לשון אחר: אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר, (סא"א). פארי. קאפייל"ש בלע"ז.

פרק מד, יט
אל החצר החיצונה, אל החצר החיצונה. לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה, לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין. והניחו אותה בלשכות הקודש. כמו שאמר משה רבנו עליו השלום (ויקרא ט"ז) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם. ולא יקדשו את העם. תרגם יונתן: ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון, כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורין אצל בגדי הקודש.

פרק מד, כ
וראשם לא יגלחו. להעביר את כל השער. ופרע לא ישלחו. גידול שער לא ירבו. כסום יכסמו. ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל. ויתכן לפרשו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גדול שער אלא במדה שוה אמולי"ר בלע"ז.

פרק מד, כא
בבואם אל החצר הפנימית. אל ההיכל.

פרק מד, כב
כי אם בתולות. יקחו הכהנים הגדולים אבל יש מן הכהנים אשר יקחו את האלמנה, כגון הדיוטין וזהו מכהן יקחו יש מן הכהן שמותרין באלמנה, מצאתי. אשר תהיה אלמנה. גמורה פרט לגרושה וחלוצה אע"פ שפנויה היא אסורה אף להדיוט.

פרק מד, כו
ואחרי טהרתו. אחר פרישתו מן המת כך שנויה במ"ק.

פרק מד, כז
וביום בואו. תחילה אל הקדש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו, כך שנויה במ"ק שהכהן הדיוט טעון עשירית האיפה ביום חינוכו, כענין שנאמר (שם ו') זה קרבן אהרן ובניו וגו' וכמו שמפרש במסכת מנחות.

פרק מד, כח
והיתה להם. הכהונה לנחלה.

פרק מד, כט
חרם. לשון קדש וכן כל לשון חרמה שהוא על הקדש.

פרק מד, ל
להניח. אפישי"ר בלע"ז כמו (שמות ח') וינח בכל גבול מצרים.

פרק מד, לא
כל נבלה וטרפה וגו'. לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטריפות כך פירשו רבותינו.