ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים -
אמר רב:
אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים.

רבי יונתן אומר:
אף כל גופו של אדם, שנאמר: והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח וגו',
ור' יונתן נמי הא כתיב: בשברון מתנים?
ההיא דכי מתחלא ממתנים קא מתחלא.

ורב נמי הא כתיב ונמס כל לב ורפו כל ידים?
שאני שמועת בית המקדש דתקיפא טובא.

וגם אני אכה כפי אל כפי -
תמן תנינן:

על הזיקים ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.

מאי זועות?
רב קטינא אמר:
סופק כפיו, שנאמר: וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי.

רבי נתן אמר:
אנחה מתאנח, שנאמר: והניחותי חמתי והנחמתי.

ורבנן אמרין:
בועט ברקיע, שנאמר: הידד כדורכים יענה.

רב אחא בר יעקב אמר:
דוחק רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר: השמים כסאי והארץ הדום רגלי.

כי עמד מלך בבל אל אם הדרך -
על אמה דפצליה בראש שני דרכים, שהיא מתווכת בין שני דרכים, אחת הולכת למדבר ואחת הולכת לירושלים.

לקסם קסם -
התחיל קוסם קסמים.

קלקל בחצים -
התחיל מקלקל בחצים לשמה של רומי ושל אלכסנדריה ולא עלתה, לשמה של ירושלים ועלתה.
זרע זריעות ונטע נטיעות לשמה של רומי ולא צמחו, לשמה של ירושלים וצמחו.
הדליק נרות ופנסים לשמה של רומי ולא היו מאירים, לשמה של ירושלים והיו מאירים.
שאל בתרפים בע"א שלו כמא דאת אמר: אין אפוד ואין תרפים.

ראה בכבד -
א"ר לוי:
כהדין ערבאה דנכיס אימרא וחזי בכבדא.

בימינו היה הקסם ירושלים -
נראית הוה קסמא על ירושלים בימינו.

לשום כרים -
פלימרכוס.

לפתוח פה ברצח -
ספיקלטורוס.

להרים קול בתרועה -
סרפינוס.

לשום כרים על שערים -
טירונים.

לשפוך סוללה -
אבני בליסטרא.

לבנות דיק -
כבשים.

וכלם היה להם כקסם שוא בעינים.

שבועי שבועות -
אמר להם (ירמיהו) [יחזקאל] לישראל: אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה שהיא נדרשת שבעה משבעה, עכשיו שלא זכיתם הרי נבוכדנאצר בא ומקסם עליכם שבעה משבעה.

והוא מזכיר יעון להתפש -
זהו עונו של זכריה.

ואתה חלל רשע נשיא ישראל -
(כתוב ברמז קנ"ג):

כה אמר אדני ה' הסיר המצנפת -
אמר ליה ריש גלותא לרב הונא:
כלילא מנא לן דאסיר?
א"ל: מדרבנן.
דתנן:
בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות חתנים.

א"ל רב חסדא:
קרא כתיב: הסיר המצנפת והרים העטרה.
וכי מה עניין מצנפת אצל עטרה?
אלא לומר לך, בזמן שמצנפת בראש כוהן גדול עטרה בראש כל אדם, נסתלקה מצנפת מראש כוהן גדול נסתלקה עטרה מראש כל אדם.

דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי:
בשעה שאמר הקב"ה: הסיר המצנפת - אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: זאת להם לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע?
א"ל: ולא זאת להם לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל שהעמידו צלם בהיכל.

רבי יוחנן ורשב"ל:
הסיר המצנפת -
מי שהוא גדול בעולם הזה קטן לעולם הבא.

ר' מיאשה בר מיאשא בר בריה דרבי יהושע בן לוי נשתקע בחליו שלושה ימים, לאחר ג' ימים נתישב דעתו.
א"ל אבוי: היכן היית בני?
א"ל: בעולם מעורבב הייתי.

מה חמיתא תמן?
א"ל: הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון, שם בכבוד וכאן בבזיון.

רבי יוחנן וריש לקיש סלקין למקבר יתיה.
א"ל אבוי: שמעתון מה אמר הדין ינוקא?
א"ל: מה אמר?
ותני להון עובדא, אמרין ליה: מקרא מלא הוא הסיר המצנפת.

רבי סימון אמר:
קטן וגדול שם הוא, בעולם הזה מי שהוא קטן יכול ליעשות גדול ומי שהוא גדול יכול ליעשות קטן, אבל לעתיד לבא גדול אינו יכול ליעשות קטן, ומי שהוא קטן אינו יכול ליעשות גדול.

ונתתיך ביד אנשים בוערים חרשי משחית -
וכן הוא אומר: דור עקש ופתלתל - אמר משה לישראל: עקמנים אתם, פתלתלנים אתם, אין אתם הולכים אלא לאור.
משל לאחד שהיה בידו מקל מעוקל נתנו לאומן לתקנו מתקנו באור, ואם לאו מכוונו במעגלה, ואם לאו מפסלו במעצד ומשליכו לאור.