ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק כב
המשך סימן שסב
הנה נשיאי ישראל איש לזרועו היו בך -
א"ר אלעזר:
מלמד, שהיו פושטים ידיהם וזרועותיהם תחת כנפיהם ונוטלים את השחר והיו מקלקלים את הדין.
ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה -
מהו בזמה?
במחשבה.
א"ר אלעזר:
היו יושבים ומחשבים אי זה ערוה חמורה, הוי אומר: מי שבא על אשת איש בחנק ומי שבא על כלתו בסקילה, הרי כלה חמורה.
תני רבי ישמעאל:
ואיש ואביו ילכו אל הנערה, -
יכול לתאוה?
ת"ל:
לחלל את שם קדשי.
והנה הכיתי כפי אל בצעך -
א"ר יעקב בר אדא בש"ר יוחנן:
כ"ד חטאות כתב יחזקאל ומכלם לא חתם אלא בגזל, שנאמר:
והנה הכיתי כפי אל בצעך.
ר' פנחס בש"ר יוחנן:
לבני אדם שהיו בהם עובדי אלילים ומגלי עריות ושופכי דמים, הגזל חמור מכולם.
בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה -
ר' יוחנן ור' שמעון בן לוי, ר' יוחנן אמר:
אתמוהי קא מתמה ארץ לא מטוהרה את?
כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם?
ור' שמעון בן לקיש אמר:
כפשטיה דקרא:
ארץ לא מטוהרה את - מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם?
רבי אבא בר כהנא אמר:
והנה עלה זית טרף בפיה -
מהיכן הביאה לו?
משבשין של ארץ ישראל.
הדא אמרה: דלא טפת ארעא דישראל במבולא.