ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק לב


המשך סימן שעב
אז אשקיע מימיהם ונהרותם -
א"ר חנינא:
אין בן דוד בא, עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא, שנאמר: אז אשקיע מימיהם ונהרותם. וכתיב בתריה: ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל.

בן אדם נהה על המון מצרים -
התחיל פרעה מתגאה ואמר: אני ארד אצלו.
א"ל: ממי נעמת ממי את יפה?
טוב אתה ממלך אשור או ממלך צור וצידון?!
רדה והשכבה את ערלים וגו' שם אשור וכל קהלה, עילם וכל המונה, משך תובל, שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה וגו' שמה נסיכי צפון.
באותה שעה היה פרעה רואה אותם ומתנחם, שנאמר: אותם יראה פרעה ונחם.
אמר לו הקב"ה: אתה מתנחם, אני איני מתנחם ממה שעשית לבני: ולא נחם אלהים.

ותהי עונותם על עצמותם -
כל האוכל ושותה בתשעה באב עונותיו חקוקים על עצמותיו, שנאמר: ותהי עונותם וגו'.

סימן שעג
שמה אדום מלכיה [וכל נשיאיה -
מלכיה]
ולא כל מלכיה, פרט לאנטונינוס בן אסורירוס.

(שריה) [וכל נשיאיה] -
ולא כל שריה, פרט לקטיעא בר שלום.
קטיעא בר שלום מאי היא?
דההוא קיסר דהוהה סגי להו ליהודאי.
א"ל לחשובי דמלכותא: מי שעלתה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה, או יניחנה ויצטער?
א"ל: יקטענה ויחיה.
א"ל קטיעא בר שלום: חדא דלא מצית יכלת להו לכלהו, דכתיב: כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם.

מאי קאמר?

אלימא דברדינהו בארבע רוחות.

בארבע מיבעי ליה?
אלא לומר לך, כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל.
ועוד קרו ליה מלכותא קטיעתא.
א"ל: מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי למלכא שדו ליה לקמוניא חלילא, כי קא נקטין ליה ואזלין.
א"ל ההיא מטרוניתא: ווי ליה לספינתא דאזלא בלא מיכסא, נפל על רישיה דערלתיה, קטעא. אמר: יהבית מכסא חלפית ועברית.
כי קא שדו ליה, אמר: כל נכסי לרבי עקיבא וחבריו, יצא ר' עקיבא ודרש: והיתה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו.
יצאה בת קול ואמרה: קטיעא בר שלום מזומן לחיי העולם הבא.
בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.



הפרק הבא    הפרק הקודם