ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק לד
המשך סימן שעג
ואתם צאני צאן מרעיתי אדם אתם -
אמר ר' שמעון בן יוחאי:
קברי עובדי אלילים אינם מטמאין, שנאמר:
אדם אתם - אתם קרויים אדם, ואין עובדים אלילים קרויים אדם.
סימן שעד
מה הצאן מתפרדת והרועה מכנסה, אף ישראל במדבר מתנחמים ובוכים ומתרעמים בכל שעה, שנאמר:
כמה ימרוהו במדבר, ואעפ"כ לא נסתלקה מהם שכינה אלא נהגם כצאן, שנאמר:
ויסע כצאן עמו.
דבר אחר:
למה כצאן?
מה הצאן משברת את האילנות ואעפ"כ אין בעליה מקפידין עליה, אף הקב"ה כן.
אם צאן למה אדם ואם אדם למה צאן?
אמר ר' יוחנן:
צאן לעונשים ואדם למתן שכר, אם הם חיבים נוהג בהם כצאן, כדי שלא יענשו, ואם עשו מצוות נוהג בהם כאדם, ליתן להם שכר.
דבר אחר:
כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, דכתיב:
לא ימיש עמוד הענן יומם.
וכן לעתיד לבא:
וסוכה תהיה לצל יומם.
וכתיב:
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.