ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו -
מה ראו לומר קבוץ גליות אחר מברך השנים?
דכתיב: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל.

ושמעתי שאין ממנים זקנים בחוצה לארץ.
א"ר לוי:
ולא מקרא מלא הוא?
בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם - הא כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתם.

כטומאת הנדה הייתה דרכם לפני -
מה נדה זו מטמאה ומטהרה, כך עתיד הקב"ה לטהר את ישראל, שנאמר: וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'.

דבר אחר:
כטומאת הנדה -
ולא כטומאת המת.
מת בבית אין כוהן גדול נכנס לשם, אבל נדה נכנס עמה בבית ויושב עמה על האצטבא (טו) ובלבד שלא תהא מנדנדת.
כך אלו נמשלו ישראל לטומאת מת, אתה אומר אין השכינה חוזרת עליהם לעולם, אבל בנדה, כשם שהכהן עמה בבית ואינו חושש, כך השכינה שורה על ישראל אע"פ שהם טמאים, שנאמר: השכן אתם בתוך טומאתם:

ויבוא אל הגוים אשר באו שם -
(ברמז י).

ויבוא אל הגוים -
לא היה קרא צריך למימר אלא ויבאו - כביכול את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין העו"א, היה הקב"ה מחזר על פתחיהן לשמוע מה אומרים.

ומה היו אומרים?
אלהיהם של אומה הוא פרע מפרעה, מסיסרא ומסנחריב, ומכיוצא בהם.
וחוזרים ואומרים: ולעולם כביכול הזקינו הדברים.
ומה היו אומרים, אם עם ה' אלה למה מארצו יצאו? (ברמז רס"ה):

וזרקתי עליכם מים טהורים -
א"ר עקיבא:
אשריכם ישראל! מי מטהר אתכם? ולפני מי אתם מיטהרים?
אביכם שבשמים, שנאמר: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר: מקווה ישראל ה'.
מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל.

דרש ר' עויא ואי תימא ר' יהושע בן לוי:
שבעה שמות יש לו ליצר הרע:
הקב"ה קראו רע: כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
משה קראו ערל: ומלתם את ערלת לבבכם.
דוד קראו טמא, שנאמר: לב טהור ברא לי אלוהים - מכלל דאיכא טמא.
שלמה קראו שונא, שנאמר: אם רעב שונאך האכילהו לחם.
ישעיה קראו מכשול, שנאמר: הרימו מכשול מדרך עמי.
יחזקאל קראו אבן, שנאמר: והסירותי את לב האבן מבשרכם.
יואל קראו צפוני, שנאמר: ואת הצפוני ארחיק מעליכם.

ואת רוחי אתן בקרבכם -
וכתיב: נקבה תסובב גבר (כתוב למעלה ברמז שי"ז).

רבי חייא בר אבא אמר:
ואת רוחי אתן בקרבכם -
בעולם הזה היא נבזקת באחד מאבריה, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף.
בעולם הזה: ויפח באפיו נשמת חיים, אבל לעתיד לבא בנשימה: ואת רוחי אתן בקרבכם.

וקראתי אל הדגן -
וכתיב: כי קרא ה' לרעב (כתוב ברמז רל"ב):

כצאן קדשים -
זו צאנו של יתרו, שהיה משה רועה ארבעים שנה במטה האותות, ולא שכלה אותם חית השדה, והם פרים ורבים הרבה מאד.