ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק מג
סימן שפב
והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים -
ר"ש בן יהוצדק שאל את ר' שמואל בר נחמני:
א"ל:
בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מהיכן נבראת האורה?
א"ל: מלמד שנתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו, אמרה לו בלחישה.
א"ל: מקרא מלא הוא:
עוטה אור כשלמה ואת אמר בלחישה?!
א"ל: כשם ששמעתיה בלחישה, כך אמרתיה בלחישה.
א"ר ברכיה:
אלולא שדרשה ר' יצחק, אי אפשר מימריניה.
מקמי כן מה הוו אמרין?
ר' ברכיה בשם ר' יצחק אמר:
ממקום בית המקדש נבראת האורה, הה"ד:
כבד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבודו - ואין כבוד אלא בית המקדש, שנאמר:
כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים -
וכי מי נתן קול במים לא הוא?!
אלא הרי אנו מכנים אותו לבריותיו, כדי לשכך את האזן, מה שהיא יכולה לשמוע.
כיוצא בו:
אריה שאג מי לא יירא - וכי מי נתן כח בארי לא הוא?!
אלא הרי אנו מכנים אותו לבריותיו, כדי לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע.
אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית -
בשעה שנגלה הקב"ה והראה ליחזקאל צורת הבית ותכונתו ומוצאיו, אמר הקב"ה:
הגד את בית ישראל את הבית.
א"ל יחזקאל: מרי, וכי עכשיו הם בונים, שאמרת:
וישמרו את כל צורתו וגו' ועשו אותם?!
א"ל: לאו, אע"פ שאינם עושים אותו עכשיו, יהו קורים בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאלו בבנינו הם עסוקים.
שמואל אמר:
ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית -
וכי יש צורת הבית?
אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקים בו כאלו אתם בונים בו.
ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח -
ר' מאיר אומר:
כל אמות שהיו במקדש בינונים, חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד.
ור' יהודה אומר:
אמת בנין שישה טפחים ושל כלים חמשה.
א"ר יוחנן:
ושניהם מקרא אחד דרשו:
ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח -
חיק האמה -
זה היסוד.
אמה רוחב -
זה סובב.
וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד -
אלו קרנות.
וזה גב המזבח -
זה מזבח הזהב.
ר' מאיר סבר:
זהו באמה בת חמישה, הא כל אמות הכלים באמת בת ששה.
ור' יהודה סבר:
כזה יהיו כל אמות הכלים כו' אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב (כגבוה [כניסה] גבולה אל שפתה סביב (גבהה), לא שנא הכי, ולא שנא הכי
מזבח כמה הוה?
חמשין ותמניא.
פלגיה דמזבח כמה הוה?
עשרים ותשעה, מקרנות ועד סובב עשרים ותלתא.
כמה בציר לפלגיה דמזבח?
שיתא.
ותנן:
אם עשה מרגליו ולמטה אפילו אמה אחת כשרה.
דיקא נמי (דקתני) [דכתיב]
וחיק האמה ואמה רוחב שמע מנה.
ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים -
תנן התם:
כל המנחות יש להם מעשה כלי בפנים.
שאלו את רבי:
מנין?
א"ל: הרי הוא אומר:
ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה - מנחה דומיא דחטאת ואשם, מה חטאת ואשם טעונין כלי, אף מנחה נמי טעונה כלי.
השער הזה יהיה סגור -
(ברמז קפ"ב):