בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר -
ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא:
כל הכהנים ששמשו בימי צדקיה ערלים היו, שנאמר: בהביאכם וגו' ערלי לב וערלי בשר.
וכן הוא אומר: טומאתה בשוליה בשפוליה.

כל בן נכר ערל לב וערל בשר -
א"ר חסדא:
דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, עד שבא יחזקאל בן בוזי ולמדנו: כל בן נכר ערל לב וערל בשר.
ומקמי יחזקאל מנא לן?
גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא.

ומנא לן דמחלי עבודה?
דכתיב: בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר וגו' לחללו את ביתי.

תנו רבנן:
כל בן נכר יכול בן נכר ממש?
תלמוד לומר: ערל לב.

אם כן מה ת"ל בן נכר?
שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים.

ואין לי אלא ערלי לב, ערלי בשר מנין?
תלמוד לומר: וערל בשר.
וצריכי, דאי כתב רחמנא ערל בשר, משום דמאיס, אבל בן נכר דלא מאיס אימא לא.
ואי כתב רחמנא: בן נכר, משום דאין לבו לשמים, אבל ערל בשר לבו לשמים אימא לא, צריכא.

בד -
שיהיו של בוץ.

רבינא אמר מהכא:
פארי פשתים.

א"ל רבינא לרב אשי:
והא עד דלא אתא יחזקאל מנא לן?
וליטעמיך, הא דא"ר חסדא:
דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו וכו' אלא גמרא גמירי לה, הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא.

לא יחגרו ביזע -
לא יחגרו במקום שמזיעים.
כדתניא:
כשהם חוגרים אין חוגרים לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם, אלא כנגד אצילי ידיהם.

וראשם לא יגלחו -
שנו רבותינו:

מלך מסתפר בכל יום, כוהן גדול מערב שבת לערב שבת, כוהן הדיוט אחד לשלשים יום.

מנלן?
אתיא פרע פרע מנזיר.
כתיב הכא: וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו.
וכתיב התם: גדל פרע שער ראשו.
מה להלן שלשים יום, אף כאן שלשים יום וכו'.

תנן:
אלו הם שבמיתה: שתויי יין ופרועי ראש.
בשלמא שתויי יין, דכתיב: יין ושכר אל תשת.
אלא פרועי ראש מנא לן?
דאיתקש לשתויי יין, דכתיב: וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו.
וכתיב: ויין לא ישתו וגו' בבואם אל החצר הפנימית.
מה שתויי יין במיתה, אף פרועי ראש במיתה.
ומינה מה שתויי יין מחלי עבודה, אף פרועי ראש מחלי עבודה:

כסום יכסמו את ראשיהם -
תאנה: ראשו של זה בצד עקרו של זה, כמין תספורת של בן אלעשא.

תניא, אמר רבי:
לא לחנם פזר בן אלעשא את מעותיו, אלא להראות בו תספורת של כוהן גדול.

ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות וגו' -
אמר רבה לרב נחמן:
האי קרא רישא בכהן גדול וסיפא בכהן הדיוט?
אמר ליה: אין.
וכתיב קרא הכי?
אמר ליה: אין, דכתיב: ונר אלוהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'.
והלא אין ישיבה בעזרה, אלא למלכי בית דוד בלבד?
אלא נר אלוהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו.

כי אם בתולות מזרע בית ישראל -
רבי יהודה סבר:
עד דאיכא כל זרע מישראל.

ור' אליעזר סבר:
מזרע ואפילו במקצת זרע.

ור' יוסי סבר:
מי שנזרעו בישראל.

ור' שמעון סבר:
מי שנזרעו בתוליה בישראל.
וכלם מקרא אחד דרשו: והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו.
מכהן אין, מישראל לא?
הכי קאמר: מכהן יקחו - משאר כוהנים יקחו, מן המשיאים לכהונה יקחו.

ר' יהודה לטעמיה דא"ר יהודה:
בת גר זכר כבת חלל זכר, וכל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו.

כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים -
כוהנים הוא דלא אכלי, הא ישראל אכלי?
א"ר יוחנן:
פרשה זו אליהו עתיד לדרשה.

רבינא אמר:
כוהנים איצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא, הואיל ואישתרי מליקה לגבייהו משתרי נמי נבלה וטרפה, קא משמע לן.

וביום בואו אל הקדש וגו' יקריב חטאתו -
מצורע מהו שישלח קרבנותיו?
תא שמע: ואחרי טהרתו - אחרי פרישתו מן המת.

שבעת ימים יספרו לו -
אלו שבעת ימי ספרו.

וביום בואו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו -
זה עשירית האיפה שלו, דברי ר' יהודה.

ר' שמעון אומר:
ביום בואו יקריב -
בזמן שהוא ראוי לביאה ראוי להקרבה ולא בזמן שאין ראוי לביאה.