מפאת צפון עד פאת ים דן אחד יהודה אחד אשר אחד, ועד גבול ים מפאת קדים עד פאת ים יהודה אחד, ועל גבול יהודה מפאת קדים ועד ים מנשה אחד -
מה ת"ל יהודה אחד דן אחד אשר אחד?
שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב עד רוחב כ"ה אלפים קנים, שיעורם (כב) שבעים וחמשה מיל.
וכן הוא אומר: ה' בדד ינחנו - עתיד הקב"ה להשים אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו.

א"ר יוחנן:
עתידה ירושלים להיות מטרפולין לכל המדינות, היא דעתיה דרבי יוחנן: ונתתי אתהן לך לבנות - למטרפולין ולא מן בייתך, (כג) ולא מפורניך אלא מפורני פורניך.

ר' ברכיה בשם רשב"ג:
כתיב: בנות ירושלים - נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה נוטלת עישור מבית אביה, כך תפשו ישראל ארץ שבעה עממין, שהיא עישור של שבעים אומות, ולפי שירשו כנקבה, לפיכך אמרו שירה כנקבה, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, אבל לעתיד לבוא שהם יורשים כזכר, דכתיב: מפאת קדים עד פאת ים - לפיכך אומרים שירה בלשון זכר: שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים.

א"ר סימון בשם ריב"ל:
למה נמשלו ישראל לנקבה?
מה נקבה זו טוענת ופורקת וחוזרת וטוענת ופורקת ושוב אינה טוענת, כך ישראל נגאלו ונשתעבדו ולבסוף יגאלם הקב"ה ושוב אינם משתעבדים לעולם.

והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל -
א"ר לוי:
לעתיד לבוא הכל מתרפאים חוץ מנחש וגבעוני.
נחש מנין?
ונחש עפר לחמו.

גבעוני מנין?
והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל.

שער ראובן אחד -
(כתוב ברמז כ"ט):

סביב שמונה עשר אלף -
אמר חזקיה א"ר ירמיה בשם רשב"י:
ראיתי בני עליה והם מועטים.
אם אלף הם אני ובני מהם,
ואם מאה הם אני ובני מהם,
ואם שנים אני ובני הם.
ומי זוטרי כולי האי, והא אמר רבא: דרא דקמי קודשא ב"ה י"ח אלפי פרסי, שנאמר: סביב שמונה עשר אלף?
לא קשיא, הא דמסתכלים באספקלריא המאירה, הא דמסתכלים באספקלריא שאינה מאירה,

ומי זוטרי כולי האי, הא אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושתא צדיקי, שנאמר: אשרי כל חוכי לו - ל"ו בגימ' תלתין ושתא הוו?
לא קשיא, הא דעיילי בבר והא דעיילי בלא בר.

ושם העיר מיום ה' שמה -
אמר רשב"ג א"ר יונתן:
שלושה נקראו על שמו של הקדוש ב"ה אלו הם:
צדיקים,
משיח,
ירושלים,

צדיקים, שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
משיח, וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו.
ירושלים, דכתיב: ושם העיר מיום ה' שמה - אל תקרי שָׁמָּה אלא שְׁמָהּ.