ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק לט


סימן שעט
הנה באה ונהיתה -
(כתוב ברמז מ"ג):

ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל -
אמר הקב"ה לשם: את כסית ערייתא דאבוך, חייך, שאני פורעה להם, שנאמר: באדין גבריא אליך כפיתו בסרבליהון פטישיהון.

ר' יודן ור' הונא
ר' יודן אמר:

בגולייהון.

ר' הונא אמר:
במיקסיהון.
וכתיב: ותחת כבודו יקד - (יז) ולא כבודו ממש.
וכן בני אהרן: וישאום בכתנותם.

אמר הקב"ה ליפת:
את כסית ערייתא דאבוך, חייך, שאני פורעה לך, שנאמר: ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר.

אמר הקב"ה לחם: את בזית ערייתא דאבוך, חייך, שאני פורעה לך, שנאמר: כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים.

סימן שפ
בן אדם וגו' אמור לצפור כל כנף -
זה שאמר הכתוב: דרשו מעל ספר ה' וקראו וגו'.

אמר רבי:
ומה אם להסגר בתבה י"ב חדש היו באים מאליהם, שנאמר: והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו - מובאים אין כתיב כאן, אלא והבאים - מאליהם היו באים. להפטם מבשר גבורים על אחת כמה וכמה, הה"ד: בן אדם וגו' אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זובח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם. בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם:


הפרק הבא    הפרק הקודם