ילקוט שמעוני, יחזקאל פרק מא


המשך סימן שפ
והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים -
א"ר לוי, ואי תימא רב פפי משום ר' יהושע דסיכנין:
אם שלוש ירושלים הויא, כל אחת ואחת שלשים מדורות יש בה למעלה.
ואם שלשים ירושלים הויא, כל אחת ואחת הויא בה שלושה מדורות למעלה.

ורחבה ונסבה למעלה -
(כתוב ברמז תפ"ב):

המזבח עץ שלוש אמות גבוה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' -
פתח במזבח וסיים בשלחן.

ר' יוחנן ור' אליעזר דאמרי תרוויהו:
בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על ישראל, עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו, והמאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו, דילמא אתא עניא ויהיב ליה ריפתא.

רבי שמעון אומר:
שלושה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום, אבל אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום, שנאמר: וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.

וצלעות הבית והעבים -
צלעות הבית -
אלו מלטסין,
והעובים - אלו המרישות.


הפרק הבא    הפרק הקודם