[יא, א]
כי נער -
זהו מלומדה ממני כי מהיותו נער והטעם בצאתו ממצרים, אז החילותי ליסרו בעבור שאהבתיו.

[יא, ב]
קראו -
הטעם ממצרים קראתי לבני לעבדני והם עתה קראו להם לבעלים, וכאשר קראו להם לבעלים, כן הלכו ונדדו מארצם מפניהם.

ויש אומרים:
קראו להם נביאי והם הלכו אחורנית.

[יא, ג]
ואנכי תרגלתי -
תי"ו תרגלתי תחת ה"א ואין כמוהו במקרא, והטעם הרגלתיו ללכת על רגליו, כאשר יורגל הנער שיוקח על זרועותיו וזהו כדרך רפואה לחזק הנער, עד שיוכל ללכת ובעבור שדמה ישראל לעגלה מלומדה.
אמר: בחבלי אדם – בעבותות.

אמשכם בעבותות –
אהבה, לא כמו העבותות המושכות בצואר העגל החורשת.

[יא, ד]
ואהיה להם -
כאנשים המרימים עול העגלה להרים העול שהוא על לחיה רגע אחר רגע.

ואט -
כמו אטה ומלת אוכיל שם דבר כמו אכל בכסף והייתי מטה אליו אוכל.

ור' מרינוס אמר:

כי אכיל ראוי להיותו אאכיל כמו ויוסף עוד דוד את כל בחור ישראל ופירש ואט כמשמעו שהייתי מאכיל אט.

[יא, ה]
לא ישוב -
ואשור שם מלכו כאשר הזכרתי ושמו להם ראש אחד.

כי מאנו לשוב -
אלי ההולכים למצרים לשוב אל ארצי.

[יא, ו]
וחלה -
כמו: יחולו על ראש יואב ולא חלו בהם ידים ידי האויבים.

וכלתה בדיו -
סעיפיו כמו ותעש בדים וזאת הרעה באה להם ממועצותיהם.

[יא, ז]
ועמי תלואים -
באל"ף כמו: אשר תלאום ויו"ד למשובתי אינו סימן הפועל כמו ושימחתים בבית תפלתי אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, כי משובה לעולם לגנאי והנה הטעם שהם עושים דרך משובה עמי כאדם תלוי באויר, אינו עולה למעלה ואינו יורד למטה.

ואל על -
כמו: נאם הגבר הוקם על שהוא תואר כמו עליון והנה פירושו ואל עליון יקראוהו הקוראים, והם נביאי השם וכולם על דרך אחד לא ירימו ראש.

[יא, ח]
איך, אמגנך -
כמו אתנך כמו אשר מגן צריך, עטרת תפארת תמגנך, תתן לך כמו: כי ארץ הנגב נתתני:

נכמרו -
יקדו ונצרבו, כמו: עורינו כתנור נכמרו:

נחומי -
מגזרת וינחם ה' - ודברה תורה כנגד בני אדם:

[יא, ט]
לא, אל -
שאוכל לסבול הכעס.
ועוד: כי בקרבך לבדך הייתי קדוש.

כי אל אנכי ולא איש, ולא אבוא בעיר -
על דרך: ישב אלהים את האדם.

והגאון אמר:

לא אבוא בעיר אחרת רק בירושלים לבדה.

[יא, י]
אחרי -
אם ישובו ללכת אחרי השם, כמו: אחרי ה' אלהיכם תלכו, עתה ישאג כאריה.

ויחרדו בנים –
הם ישראל שהלכו אל מערב שהיא מצרים, כי כן הוא מערבית דרומית וככה אשור.

[יא, יא]
וטעם יחרדו כצפור –
שהצפור תחרד מקול האריה ואני אעופה כעוף וכיונה, הפך שאמר: כיונה פותה אין לב.

והושבתים על בתיהם -
הטעם אשיב שבותם רק אינם הולכים אחרי השם, כי הם סבבוני בכחש ומרמה לא באמת, גם כן יהודה שהיה אומר: כי רד עם אל, על משקל: כי אם תם הכסף - שהיה חושב בעבור היות מלכי מבני דוד כי הוא מלכות השם.