[יב, ב]
אפרים -
איננו הולך אחרי השם כי אם בדבריו, כי הוא רועה רוח כמו הקץ לדברי רוח והעד: וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל - דורון למלך מצרים.

[יב, ג]
וריב -
המפרש כי יהודה הוא נאמן והוא יהיה מוכיח, ואמר כי הכתוב לא הזכיר וריב לה' על יהודה, רק עם הטעם כי השם ויהודה יריבו על אפרים. והנה טעה מדרך הכתב והדקדוק. כי למעלה כתב ויהודה את מזורו, ארכיב אפרים יחרש יהודה ועל שניהם אמר: אכלתם פרי כחש גם שכח ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק, וירב העם עם משה ורבים אחרים, על כן חבר אפרים עם יהודה ואמר: ולפקוד על יעקב כדרכיו, שזה השם כולל שניהם.

[יב, ד]
בבטן -
המפרש בבטן גזר השם דבר הבכורה והברכה לא ידעתי מה טעם בבטן, והכתוב אמר: בטרם אצרך בבטן ידעתיך.
ולפי דעתי: כי הוא כמשמעו, כי בבטן עקב את אחיו, וזהו מפורש: וידו אוחזת בעקב עשו. והטעם למה לא יזכרו את בני יעקב שאני בחרתי אביהם ועשיתי לו מעלה על כל הנולדים?
כי כאשר היה בבטן נתתי לו כח לאחוז בעקב וזהו כמעשה נס, כי אין כח בעומד בשליה ובעת התבקעה לתפוש דבר, עד שיצא מהרחם לאויר העולם, והנה בהיותו בבטן נתתי לו כחו ואחרי כן התאבק עם המלאך ולא יכול לו, והנה מלאך אחד הרג כל מחנה אשור, ומראותו יפחדו בני אדם, כמו דוד שנבעת ואף כי להתאבק עמו והנה הטעם שידעו כל בני העולם כי זרעו יעמוד לנצח ובסוף הוא ינצח את אויביו, והנה אפרים חושב, כי אפרים הוא מצא האון.

[יב, ה]
וישר -
פירוש איך שר את אלהים.

ויוכל -
המלאך וכמעט בכה ויתחנן לו שישלחנו.

וטעם עלות השחר - לפני שיתחזק האור שלא בעת יעקב.

וטעם בית אל ימצאנו –
בשובו לאביו שם מצא המלאך ובעבור שהמלאך נראה בבית אל פעמים, הנה המקום שער השמים, על כן התנבאתי אני ועמוס על ירבעם בבית אל שהוא מקום מלכותו כאשר אפרש.

[יב, ו]
וה' -
הטעם המלאך דיבר עם אביכם והשם גילה שמו למשה, שהוא אלהי המלאכים להיות להם לאלהים, על כן ה' זכרו.

[יב, ז]
ואתה -
לו שבת אל אלהיך היה עוזרך להשיבך אליו וזהו: ואתה באלהיך תשוב וקוה אליו ואל תסמוך אל עשרך ואל כוחך, כי הכח מאתו היה לך גם העושר.

[יב, ט]
ויאמר -
טעם אך לא נתן לי השם העושר, אני מעצמי עשרתי, כי איננו כמו כנען הוא הסוחר, כמו לא יהיה עוד כנעני והטעם למה יאמר חסד ומשפט שמור ולא יהיה עושק ככנעני, וכל יגיעי לא ימצאו בני אדם שחטאתי.

[יב, י]
ואנכי -
הטעם הלא תזכור כי אני העליתיך ממצרים בעושר רב שלא יגעת בו וכלכלתיך במדבר בהיותך באהלים, כמו כן יוכל לעשות לך כימי מועד צאתך ממצרים.

[יב, יא]

ודברתי -
והנה כבר דברתי כזאת וכזאת על הנביאים שיאמרו לכם שתניחו דברי שקר.

וביד הנביאים אדמה -
ששמתי דמיונות משלים שתבינו.

[יב, יב]
אם -
והנה היו אנשי הגלעד לפני הנביאים און.

אך שוא היו -
אחרי כן.

בגלגל שוורים זבחו -
לבעל.

כגלים -
דרך משל, שהיו רבים ונראים.

[יב, יג]
ויברח -
היה לכם לחשוב כי אביכם בברחו אל ארם עני היה וכן אמר: ונתן לי לחם לאכול.

ויעבד, באשה -
זהו הלא ברחל עבדתיך.

ובעבור אשה היה שומר צאן ואני העשרתיו גם העליתי בניו על יד נביא - הוא משה ושב ישראל כמו צאן ושומרן משה ושכח ישראל כל זה.

[יב, טו]
הכעיס -
השם.

תמרורים -
בגלוי, כמו: שימי לך תמרורים, ויתמרמר.

ודמיו -
דמי נקיים ששפך.

יטוש -
כמו והנם נטושים.