ראב"ע הושע פרק ט

[ט, א]
אל -
הטעם: כל גוי אם ישמח בבא להם גילה, דין הוא כי אין אחד מהם שיזנה תחת אלהיו, כאשר עשית אתה, אהבת לתת אתנן לבעלים תחת מעשר אלהיך וזאת הזנות, על כן גרן ויקב כי זרים יקחום, יכחש בם כאילו לא יכירם.

[ט, ג]
לא ישבו, ובאשור טמא יאכלו
-
כי כן היו אוכלין בארץ ה', אחר שלא יתנו קודש השם ויתנו אתנן.

[ט, ד]
לא -
הנשארים ואלו היה להם לא יערבו לו.

כלחם אונים -
כמו: לא אכלתי באוני והוא שם דבר ולשון רבים אונים.

[ט, ה]
מה, חג ה' -
כנגד זבחיכם.

[ט, ו]
כי הנה הלכו -
מפחד שוד שיבואם יש מהם שימותו במצרים גם בדרכים, על כן אמר: תחמד לכספם, והנה לשוד ילכו.

[ט, ז]
באו ימי השִׁלום -
שישלם לכם השם שהייתם אומרים על נביא השם שהוא אויל. ואיש אשר רוח השם בו, הוא משוגע:.

על רב עונך, משטמה -
שיש בלב כל אחד.

[ז, ח]
צופה -
הטעם שאמר כי נביא השם הוא אויל והוא עושה מעצמו צופה, והוא כמו נביא שהוא צופה מה להיות וזה נביא השקר, הוא פח יקוש.

וטעם משטמה בבית אלהיו
כדרך שהזכיר בתחילה וכשל היום וכשל גם נביא:

[ט, ט]
העמיקו -
להרע.

כימי הגבעה -
שמרד בנימין.

[ט, י]
כענבים -
כדרך ימצאהו בארץ מדבר.

וטעם כענבים במדבר –
שאין שם יישוב, כל מוצאם ישמח בהן.

וככה כבכורה בתאנה –
ולא היתה שמחתי רק מעט כי לא עמדה, כי השתחוו לבעל פעור וינזרו מאחרי.

לבשת -
כמו: והבושת אכלה יגיע, שם לאליל.

ויהיו שקוצים -
שנטמאו בעבור אהבת נשי מדין.

[ט, יא]
אפרים -
טעם כעוף - על המהירות שלא ישמחו ולא יהיה להם כבוד מהלידה, גם מבטן כאשר תראה הבטן ההרה שתתנפח מההריון, כאשר יפסק דם האשה הנדה.
והנה הטעם כי ימעט ההריון ואם היה לא יגיע להראות, ואם הגיע ימות הולד לפני הלידה, והוא שם כמו דיעה, על כן אחריו אם ילדו ויגדלו את בניהם אשכלם, שלא יגיעו להיות אדם.

[ט, יב]
בשורי מהם -
שי"ן תחת סמ"ך.

[ט, יג]
אפרים -
יהיה כצור שהיתה שתולה בנוה וכסוה המים, כך ראיתי בנבואה שיוציא האב אל הורג בניו.

[ט, יד]
תן -
יתפלל הנביא אחר שגזרת עליהם שיוציא כל אחד בניו אל ההורג, אולי ימותו קטנים ולא יהיה צערם גדול, וזה תן רחם משכיל - שימותו בבטן והילודים ימותו באפס חלב.

צומקים -
כמו צמוקים יבשים.

[ט, טו]
כל -
טעם בגלגל - הוא המקום שהיו שם בעברם את הירדן, היה ראוי שיזכירו את טובתי בהיות אבותיהם שם, שהבאתים אל ארצי ועתה אגרשם מביתי.

[ט, טז]
הוכה -
הטעם הוכה העץ, משל לאבות ובנים.

[ט, יז]
ימאסם -
אמר הנביא: אמר השם אלי כי איננו אלהיהם.

הפרק הבא    הפרק הקודם