פסוק א
לכו ונשובה. מוסב למעלה לומר הנה בעת יצר להם יאמרו כה זה לזה לכו ונשובה אל ה'
כי הוא טרף. ולא בכח ידו גבר האויב
וירפאנו. והוא ירפא אותנו כי הכל ממנו ובידו
יך. הוא הכה אותנו והוא יניח תחבושת על המכה וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
יחיינו מיומים. הנה שלח לנו רפואה משני העתים שעברו עלינו הוא גלות מצרים וגלות בבל
ביום השלישי. בעת השלישי בגאולה העתידה יקימנו מן הנפילה ונחיה לפניו עד עולם כי לא נבוא עוד לגולה:

פסוק ג
ונדעה. אז נדעו איך נרדפה לדעת את ה'
כשחר נכון מוצאו. ר"ל כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה' נכון ובטוח שימצאהו
ויבוא. רב טוב יבוא לנו כמרבית מי הגשם וכמלקוש המרוה את הארץ ומשביעה:

פסוק ד
מה אעשה לך. ר"ל אבל אתה הואיל ואינך שב אלי מהו הטובה והתרופה שאעשה לך הלא אין לכם זכות כי חסדכם היא כענן בוקר שאין מביא הגשם כי כן אתם מראים חסד ואין כל מאומה
וכטל. כמו הטל היורד בהשכמה שבחום השמש יפסק, וא"כ משכים בבוקר והולך מיד כן אתם אף אם תעשו מה מן הישר לא תאחזו בה זמן מרובה:

פסוק ה
על כן. הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע"י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע"י אמרי פי ר"ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה'
ומשפטיך. ואיך א"כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין:

פסוק ו
ולא זבח. ולא תצדקו א"כ בעבור הבאת הזבחים
מעולות. ר"ל חפצתי יותר מעולות:

פסוק ז
כאדם. כמו אדם הראשון שהמקום הכניסו לג"ע ועבר על מצות ה' ואכל מעץ הדעת כן המה עברו בריתי ובגדו בי בהארץ אשר נתתי להם וכאומר לכן כמו שגרשתי את אדם מג"ע כן אגרשם מארצם:

פסוק ח
קרית. עיר מלאה אנשים פועלי און
עקובה מדם. מלאה אורבים לשפוך דם נקי:

פסוק ט
וכחכי וגו'. כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו כן הוא חבורה של כהנים ירצחו בדרך כולם שכם א' ובדעה אחת
כי זמה עשו. כאומר לא רציחה ממש בידים כי הם ירצחו במעשיהם התעובים והמגונים ובהם מסבבים אבדן נפשות:

פסוק י
שערוריה. דבר מגונה ומאוס
שם זנות לאפרים. ר"ל כי שם ראיתי זנות לאפרים אשר יזנה אחר עגלי הזהב ושם נטמא ישראל כי כולם נגררו אחר העגלים :

פסוק יא
גם יהודה. ר"ל לא די שחטאת אתה ישראל אלא שגם יהודה עשה לך קציר וסעיף להוסיף על האשרות ר"ל גם הוא אחז בדרכך כשהיה בלבי להשיב מהגולה בני השבי של עמי וכאומר עם כי היה בלבי לרחמם הנה לא ארחמם כי בני יהודה הבעירו חמתי במה שאחזו בדרכי ישראל לעבוד עבודת כוכבים כמותם והם היו סיבה לזה: