[יד, א]
תאשם -
האל"ף בשו"א לבד והוא עניין שממה וכן ויאשמו יושבי בה.

וזכר שומרון, כי הוא ראש ממלכת אפרים וכן אמר וראש אפרים שומרון והיא נלכדה אחרונה שבארץ ישראל.

כי מרתה באלהיה -
כי היא החזיקה בעבודת העגלים, כי אם היו המלכים טובים היו מחזירים ישראל למוטב.

ירטשו -
דרך אכזריות להפיל הקטנים בקרקע או על הקירות לבקעם, וכן דרך אכזריות לבקע הנשים ההרות.

והריותיו -
בשקל דליותיו.

[יד, ב]
שובה ישראל, כי כשלת בעונך -
כי אתה רואה שכשלת בעונך, לפיכך יש לך לשוב אל ה' יתברך כי אין מקימך ממכשולך אלא תשובתך אליו.

ובאמרו עד כמו אל וכן ושבת עד ה' אלוהיך שובו עדי

ואמרו רז"ל:

גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר עד ה' אלהיך.

[יד, ג]
קחו עמכם דברים -
איני שואל מכם בתשובה לא כסף וזהב לא עולות אלא דברים טובים שתתודו בהם עונותיכם ושובו אל ה' בכל לבבכם ולא בשפתים בלבד.
או פירושו אחר שתשובו תתודו לפניו.

ואמרו אליו -
כלומר אמרו לפניו כדברים האלה וכיוצא בהם.

כל תשא עון -
כל עון תשא והוא הפוך כמו מקום שם קבר שהוא כמו מקום קבר שם.
או פירושו לכל תשא עון וקח טוב וקח דבר טוב, או לב טוב.

ונשלמה פרים שפתינו -
במקום פרים נשלמה לפניך וידוי שפתינו כי אתה רוצה בדברי תשובה יותר, כי אין הקרבנות מועילות בלא וידוי העון כי בכלם נאמר: והתודה אשר חטא ובשעיר המשתלח לא היה אלא וידוי דברים, כי לא היה קרב ממנו דבר על גבי המזבח אלא הוידוי כמו שנאמר: והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגומר.

[יד, ד]
אשור לא יושיענו -
והתודו לפניו ואמרו אשור שבטחנו בו עד עתה ידענו כי לא יושיענו כי אין בו כח להושיענו זולתך, כי לה' התשועה.

על סוס לא נרכב -
שהיינו שולחים רוכבי סוסים אל אשור להושיענו לא נעשה עוד זה.

ולא נאמר עוד -
מבואר הוא.

אשר בך ירוחם יתום -
כי ידענו כי בך לבדך ירוחם היתום ומי שאין בו כח, אתה תתן בו כח ותצילהו וכן תעשה לנו.

[יד, ה]
ארפא משובתם -
ואם אתם תעשו כן הוא יענה אתכם אעלה ארוכה ומרפא למשובתם ולמרדם שמרדו בי עד עתה.

אהבם נדבה -
אאהבם אהבת נדבה מלב טוב, כי אפי שהיה לי עליו שב ממני כיון שהוא שב בתשובה אלי ואומר לשון רבים על דרך פרט ולשון יחיד על דרך כלל.

[יד, ו]
אהיה כטל לישראל -
הפך מה שאמר ויבש מקורו.
ואמר טל לפי שאינו נפסק, כן טוב האל יתברך לא יהיה נפסק מהם וזה יהיה לעתיד בשוב הגלות.

יפרח כשושנה -
אמר כשושנה, לפי שנמשלה כנסת ישראל לשושנה כמו שכתוב: אני חבצלת השרון שושנת העמקים, ואמר כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. ואם תאמר השושנה אין לה שרשים ונוחה להיעקר.

ויך שרשיו כלבנון -
כמו עצי הלבנון שהם גדולים ושרשיהם רבים, כן יהיו נטועים באדמתם ויתנו שרשים חזקים לא יוכלו להנתש ממקומם, כמו שאמר: ולא ינתשו עוד מעל אדמתם ועל דרך הזה אמר הבאים ישרש יעקב.

ומה שאמר ויך - על דרך ומחה אל כתף ים כנרת, כלומר יכו השרשים הנה והנה באורך וברוחב.

[יד, ז]
ילכו יונקותיו -
וכמו שהשרשים יתנו למרחוק כן יונקותיו ילכו למרחוק, כלומר יתפשטו הנה והנה והיונקות הם הענפים הרכים כמו היונק, והיונקות הם משל לטובות המתחדשות להם בכל יום ויום.

או יהיה משל השרשים תורת משה רבינו עליו השלום שתהא קיימת לעד, והיונקות הם הדעות המתחדשות להם בידיעת האל יתברך יום ויום.

ויהי כזית הודו -
שיהא כח לחותו קיים כמו הזית שעליו לחים כל השנה, כלומר שלא יפסק טובו כל הימים.

וריח לו כלבנון -
כמו כריח השדה אשר ברכו ה' כי הלבנון יש בו מינים רבים מעצים ומעשבים ויש בהם נותני ריח טוב, רוצה לומר שילך שמם הטוב למרחוק.

[יד, ח]
ישובו יושבי בצלו -
ישובו לארצם ויהיו יושבים בצל האל יתברך.

יחיו דגן -
יחיו עצמם בכל עת במצוות האל יתברך, שיקיימו כמו הדגן המחיה את האדם ברוב דגן חסר כ"ף הדמיון וכמוהו לב שמח ייטיב גהה, כי חטאת קסם מרי והדומים להם.
ואם תאמר יפסק טובם כמו הדגן הפוסק ויבש עד שיזרעו אותו פעם אחרת, לא אלא ויפרחו כגפן כמו הגפן, כי אחר שלקטו פירותיו אינו נפסק ויבש אלא יפרח שנה אחרת וכן בכל שנה ושנה.

זכרו כיין לבנון -
ריחו כמו אזכרתה לה' אמר ריח יין הגפן שנמשלו ישראל לו יהיה כריח יין לבנון שיש לו ריח טוב.
וראיתי בספר אסף הרופא:

כי יין לבנון ויין חרמון ויין הכרמל ויין הרי ישראל וירושלם ויין הרי שומרון ויין הרי כפתור מצרים, אלה היינות הם עליונים על כל מיני היין לריח ולטעם אף למרפא.

ומשל הריח יהיה השם הטוב שיהיה לישראל בכל העמים לעתיד.

ויש מפרשים:

ישובו ינוחו, כמו: בשובה ונחת.

ויש מפרשים:

יחיו דגן - שיהיה שנוי טבע בדגן לעתיד בבא הגואל שיחיו אותו, כמו הגפן ולא יצטרכו לזרוע הדגן אלא פעם אחת כמו הגפן וכיוצא בזה.

זכרו רבותינו ז"ל:

בשנוי טבע שיהיה לעתיד בחטה:

[יד, ט]
אפרים -
ואז יאמרו מה לי עוד לעצבים כי בעוד שהייתי עובד אותם היה לי כל הרע ועתה שאעבוד את ה' יהיה לי כל הטוב הזה, ואמר הקדוש ברוך הוא כשיאמר אפרים זה –
אני עניתי ואשורנו -
כלומר אביט אליו בעת רצון הפך והסתרתי פני מהם ומה אומר לו -
אני כברוש רענן -
אני אהיה לך כמו הברוש רענן שכופפין ראשו אצל שרשיו, כן אני מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, ואם תאמר הברוש אינו עושה פירות ממני, פריך נמצא בכל עת ובכל זמן.

[יד, י]
מי חכם ויבן אלה -
וכשהשלים הושע נבואתו אמר: מי בכם חכם ויבין אלה התוכחות שדברתי עד הנה.

כי ישרים דרכי ה' -
לא כאותם שאומרים לא יתכן דרך ה', כמו שאמר ביחזקאל, כי אם תשובו בתשובה שלמה לא תזכרנה לכם תועבותיכם הראשונות.

וצדיקים ילכו בם -
כי יכירו וידעו כי כל דרכיו משפט, ואם יראו צדיק ורע לו או רשע וטוב לו יחשבו כי הכל אמת ודרך ישר מהאל יתברך, כי הצדיק שאנו רואים אולי אינו צדיק בלבו כמו שהוא בנראה והאל בוחן לב וחוקר כליות או מיסרו לטובתו לעולם הבא שהוא עולם השכר, וכן הרשע וטוב לו אולי עשה קצת טובות ומשלם לו האל יתברך בחייו כדי שיאבד ברוב רשעו לעולם הבא, כמו שאמר בתורת משה רבינו עליו השלום: ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.

ופושעים ייכשלו בם -
כי יאמרו אין מסדר ומנהיג העולם ואיננו בדרך ישר, כי הצדיק יבואנו רע והרשע יבואנו טוב לפיכך אינם שבים מרשעם וילכו אחרי תאות לבם ויכשלו ויאבדו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

ופושעים ייכשלו בם - כאשר ישובו הפושעים לדרכי ה' ולא היו רגילים בהם כמו הצדיקים ייכשלו בהם כאדם שאינו יודע הדרך וזה נאמר על הפושעים שלבם עוד בדרך פשעם, אך השבים בלב שלם אלהיהם יעזרם כדי שלא ייכשלו והצדיקים במנהגם ילכו דרך סלולה וישרה.