[ו, א]
לכו -
עניין זרוז המעשה, כמו לכו ונחשבה על ירמיהו, לכה נא אנסכה בשמחה והדומים להם, שאין ענינם הליכה ממש אלא זרוז המעשה, ולפי שההליכה זרוז והישיבה עצלה, נאמר זרוז בלשון הליכה יאמר איש לחבירו לכו ונשובה אל ה' וזה היה בימי יאשיהו שבקשו את ה' ועבדוהו.

כי הוא טרף -
כולו קמוץ ואף על פי שהוא פעל עבר כי יש רבים קמוצים, כמו שכתבנו בספר מכלול.

ואמר ונשובה אל השם כי הוא טרף –
כמו שאמר אטרוף וגומר.

ואין מציל -
ואם נשוב אליו הוא המוחץ והוא הרופא וכפל הענין במלות שונות.
ואמר יך ויחבשנו.

יך -
בתשלומו יכה והוא עתיד במקום עבר.

[ו, ב]
יחיינו מיומים -
עניין רפואה כמו עד חיותם וכמו וימרחו על השחין ויחי אמר אם חלינו יומים הוא ירפאינו מחוליינו עד שביום השלישי יקימנו ונחיה זמן רב לפניו, כלומר אם ארכו צרותינו זמן רב והוא משל יומים, בקרוב יביא לנו ישועתו והוא משל ביום השלישי.

והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש:

ביום השלישי הפך כל נשבר כי אז יכאב וכן אמר: ביום השלישי בהיותם כואבים.

ופירש עוד:

יחיינו מיומים - זה המאמר הוא על העתיד ומיומים משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל ביום השלישי משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו ונחיה לפניו שלא נגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי, עד שלא נחטא עוד.

[ו, ג]
ונדעה נרדפה -
תהיה הסכמתינו ודעתינו כאחד ונרדפה כלנו לדעת את ה'.

ונדעה -
כמו ונדעה בינינו מה טוב לדעת את ה' לעשות משפט וצדקה, כמו שכתוב: הלא היא הדעת אותי נאם ה'.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

נדעה אותו - ויתברר אצלינו כאשר התברר אור השחר שאין שם עבים, זהו נכון מוצאו כאשר אמר דוד לשלמה בנו: דע את אלהי אביך ועבדהו, בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו, כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד?!
על כן אמר: ונדעה נרדפה בתחלה נדעה ואח"כ נרדפה לדעת את ה' כלומר לעבדו.

והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש:

ונדעה נרדפה - נדעה שנרדפה לדעת את ה', כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם רק לא יוכל לדעת את ה' עד שילמוד חכמות הרבה שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה.
וטעם כשחר כי בתחלה ידע המשכיל את השם יתברך במעשיו כמו השחר בצאתו, ורגע אחר רגע יגדל האור עד שיראה האמת, ויבא הטעם שהשם יעזרנו ויורנו האמת, על דרך יערף כמטר לקחי.

ואחרים אמרו:

כי יבא לנו מרפא מה' כגשם אשר לא יקוה לאיש, והטעם כי אין מרפא רק מאתו יתברך.

ולפירושנו כשחר נכון מוצאו - פירושו: אם נעשה זה שנרדפה לדעת את ה', הוא יהיה לנו כשחר נכון מוצאו, כלומר שיופיע אורו וטובו עלינו.

ועוד המשיל משל אחר ואמר:
ויבא כגשם לנו -
כמו הגשם שמחיה הזרעים המתים, כן האדם השרוי בצער דומה למת וכשתבא לו התשועה תדמה לו שחיה מתמותתו וכפל עוד הענין ואמר: כמלקוש יורה ארץ, ופירש כמלקוש ויורה שיבא בארץ, כן יבא לנו.

ויונתן תירגם:

כמלקושא דמרוי ארעא,

ויהיה לפירושו יורה כמו ירוה הפוך.

[ו, ד]
מה אעשה לך אפרים -
איך ארפא אתכם ואיך אחבוש ותשובתכם אינה שלמה, כי אם עשו מלכי ישראל הישר בעיני השם, מהרה שבו לעשות הרע כמו יהוא, וכן מלכי יהודה אשר עשו בימי יאשיהו הישר בעיני השם, שבו לעשות הרע בימי בנו ובן בנו, וזהו וחסדכם כענן בקר כמו ענן הבקר או הטל, כי בחם השמש יפסק.

משכים -
שם בשקל יתן אוכל למשביר, כלומר בהשכמה הולך.

ותרגם יונתן:

וכטלא דמוהי פסיק.

[ו, ה]
על כן חצבתי בנביאים -
כמו חוצב בהר שכורת האבנים ופירש על כן בעבור שחסדכם כענן בקר הוגעתי בנביאים יום ויום השכם ודבר להזהירכם שתעמדו בדרך הישרה ולא שמעתם, ומרוב הוגיעי אותם בשליחותי, הרי הם כאלו הרגתים, וכל זה עשיתי בעבור שמשפטיך אור יצא כלומר שיהיה משפטיך כאור שיצא, כלומר בצאתו כמו שאמר כשחר נכון מוצאו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

חצבתי בנביאים הרגתים - מתו בשליחותי כמו זכריה ואוריה.

ומשפטיך אור יצא -
בתמיהה.

ויונתן תירגם:

דעל כן דאזהרתינון וגו'.

[ו, ו]
כי חסד -
אעפ"י ששבו לעבוד את ה' בבית המקדש בימי הושע בן אלה שביטל פרדסיאות, שהושיב ירבעם בדרכים, אף על פי כן חסד ודעת אלוהים לא היה בהם וכן ביהודה שעבדוהו בימי יאשיהו שהרס הבמות והמזבחות והעלו זבחיהם בבית המקדש.
עשות החסד הוא העיקר ודעת אלוהים שהוא לעשות משפט וצדקה.

ותרגם יונתן:

ודעת אלוהים ועבדי אורייתא דה'.

והמה כאדם עברו ברית -
כאדם שבוגד בחבירו ועובר על בריתו, כן נקל ביניהם לבגוד בי ולעבור על בריתי, ופירש שם בארצם, במקום שהשפעתי עליהם טובה שם בגדו בי.

ויש מפרשים:

כאדם - כאדם הראשון.

ויונתן תרגם:

ואינון כדריא קדמאי וגומר:

[ו, ח]
גלעד. עקובה מדם -
מן עקוב הלב ויהוא עשה בעקבה, עניין תרמית והערמה.

וכן פירשוהו רבותינו זכרונם לברכה:

עקובה מדם - שהיו עוקבים להרוג נפשות, כלומר מערימים

ובמקום אחר פירשו:

עקובה - מלוכלכת מרוב דם ששופכין בה, כמו שאמר בתלמוד ירושלמי אם יש בה עקיבת יין אסור, ואמר מה הוא עקיבת יין, כההוא דמלכלך, כדכתיב: עקובה מדם.

[ו, ט]
וכחכי איש גדודים -
היו"ד במקום ה"א חכה והוא מקור, אמר כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו, כן הוא חבר כוהנים, רוצה לומר כהני הבמות שמתחברים לשלול עוברי דרך.

דרך ירצחו שכמה -
בדרך ירצחו כולם שכם אחד, כי מי שישלול ירצח אם יעמוד כנגדו בעל הממון ירצחנו.

כי זמה עשה -
כל מעשה רע ותועבה עשו וכן הוא זמות יעץ, כלומר לא זה בלבד עשו אלא זמה היא כל מעשיהם.
ואפשר לפרש זמה – מחשבה, כלומר כמו שחשבו בלבם כן עשו.

ויונתן תרגם:
גם כן וכחכי עניין חכו לי.
שתרגם:

וכמה דמסביר אינש למשריין וגו'.

ויש מפרשים:

וכחכי - מן ובחכה העלה ויפרשו גדודים מן מלא על כל גדותיו, כלומר כמו שמשליכים ציידי הדגים החכה למשוך הדגים אשר ביאור, והציידים בהשליכם החכה עומדים על גדות הנהר או היאור ומשם צדים הדגים, כן חבר הכהנים צדים בני אדם.

וכן פירש רב סעדיה גאון זכרונו לברכה.

ואדוני אבי זכרונו לברכה פירש:

כוהנים שרים וגדולים כמו: ובני דוד כוהנים היו:

[ו, י]
בבית ישראל ראיתי שערוריה -
בבית אל ובדן כי שם העגלים, שהם שערוריה לשון כיעור וטנוף, כמו התאנים השוערים שערורית עשתה.

שם זנות לאפרים -
העגלים שעשה ירבעם משבט אפרים וזנה אחריהם.

נטמא ישראל -
נטמאו בהם ישראל שעבדו עשרת השבטים אותם, ופירש שם בבית אל ובדן.

ויונתן תרגם:

בבית ישראל וגו'.

[ו, יא]
גם יהודה שת קציר לך -
פירשו בו: כי גם יהודה שם עצמו לעבוד עכו"ם כמו אפרים, אע"פ שהיה בית המקדש בחלקו, ופירש: שת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע, כלומר נטע גם כן נטע זר כמו אפרים.

בשובי שבות עמי -
כשחשבתי לשוב שבות עמי, לפי שלא היו כולם עבר אחד לעבוד עכו"ם, אבל אחר שיהודה עבד עכו"ם גם כן, הנחתים ביד אויביהם.

ולפי דעתי כי יהודה קריאה כמו יהודה אתה יודוך אחיך כלומר אתה יהודה ,גם לך שת קציר המשיב שבות עמי והוא ירבעם בן יואש מלך ישראל, כי אף על פי שהיו מרעים ישראל ויהודה כמו שהקדים בשובי שבות עמי ע"י ירבעם, כי ראיתי עוני ישראל, מורה מאד גם לך יהודה שת קציר ונטע טוב ירבעם, שהשיב את דמשק ואת חמת ליהודה, ואעפ"כ לא חזרתם למוטב לא ישראל ולא יהודה, וזה שאמר אחר זה: כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים וגו' וזו היא הרפואה כמו שכתוב: הוא השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה וזהו פירושו: בשובי את שבות עמי ופירש כרפאי לישראל.

ויונתן תירגם: אף דבית יהודה וגו':