פרק י, א
גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו. ישראל דומין לגפן המשיר כל פריו הטוב כך עזבו אותי שאני פרי הטוב והשוה לו. כרוב לפריו הרבה למזבחות. כשהשפעתי להם הטובה והם הרבו לעשות עגלים למזבחות, פרי ישוה לו. פרי אשר ישוה לו וייטב לו. דבר אחר: גפן בזוז ישראל פרי מעשיו גרם לו. פרי ישוה לו. יועיל לו להיות בוקק כי עשו המזבחות והועילו לכנסיה שלהן לרעה וזהו לשון התרגום. הטיבו מצבות. הרבו מצבות.

פרק י, ב
חלק לבם. ממני. עתה יאשמו. הוא הדבר אשר יערוף מזבחותם ישחית לשון וערפו שם (דברים כא) וערפתו (שמות יג) ישבור צוארם. דבר אחר: לפי מדרש אגדה גדול השלום שאפילו ישראל עבדו עבודת אלילים ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם, שנאמר: חבור עצבים אפרים הנח לו (לעיל ד), ושנוי המחלוקת, שנאמר: חלק לבם עתה יאשמו יש פתחון פה לשטן לקטרג.

פרק י, ג
כי עתה. בבא עליהם הרעה. יאמרו אין מלך לנו. מלכינו אשר בטחנו בו לאמר שיצא בראשונה וילחם את מלחמותינו אין מועיל לנו כלומר.

פרק י, ד
אלות שוא. השבע לשקר אלות כמו כרות לשון הווה. כרות ברית. לעבודת אלילים של מולך לפיכך יפרח עליהם משפט ייסורין ופורענות. כראש. שהוא עשב מר הפורח. על תלמי שדי. ויונתן תרגם על תלמי שדי בעון שמסיגין גבולי שדות תלמי שדי מענית המחרישה קרוי תלם. דבר אחר: על תלמי שדי שהם עושים שם מזבחותם. כמו שנאמר: גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי (לקמן יב). שם יפרח עליהם משפט עוונם. דבר אחר: אלות שוא. כל ברית שהם כורתים זה עם זה עוברים עליו. ופרח כראש. משפט על תלמי שדי כראש שהוא פורח על תלמי שדי שהוא עשב מר כך משפטיהם פורחים וגדלים תמרורים לעניים ואביונים, ואף עמוס אמר כן כי הפכתם ללענה משפט (עמוס ו).

פרק י, ה
לעגלות בית און וגו'. לפורענות העתידה לבא על עגלים שבבית אל שהיא נקראת בית און בספר יהושע. יגורו. יראו ממנו שכיניו שבשומרון, למה, כי אבל עליו עמו וכמריו אשר עליו יגילו תמיד עתה יאבלו על כבודו כי גלה.

פרק י, ו
גם אותו לאשור יובל. זה היה בשנת שתים עשרה לאחז ויער ה' את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי (דברי הימים א ה) וגו', ונטל עגלי הזהב אשר בבית אל והלך לו לקיים מה שנאמר: גם אותו לאשור יובל. מנחה למלך ירב. זה סנחריב. בשנה אפרים יקח. בשת יקח לו ירבעם שהוא משבט אפרים שהעמיד לו עגל זה לאלוה. ויבוש ישראל. מאותה עצה שנועצו לעשותם כמו שנאמר: (מלכים א יב) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב.

פרק י, ז
נדמה. נשתתק מלך שומרון והרי הוא כקצף שעל פני המים, שהוא אישקמ"א בלע"ז.

פרק י, ח
במות און. במות בית אל. קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם. שגלו עובדיהן ואין עוד פונה להם. ואמרו. ישראל. להרים כסונו. שלא יראונו אויבינו בבשתנו.

פרק י, ט
מימי הגבעה חטאת ישראל. חטאת זה נקוד רפי שהוא לשון נקבה ולשעבר כמו עשת באת אזלת יד מימי גבעת בנימין חטאת ישראל לפי שהיה מעשה פלגש בגבעה בימי עתניאל בן קנז שהיה ראשון לשופטים בימי כושן רשעתים ובימיו היה פסל מיכה וכל זה מצינו בסדר עולם. שם עמדו. באותה מדה אחזו להם מאז. לא תשיגם בגבעה מלחמה וגו'. ולפי שהיה עון עכו"ם בידיהם ולא הקפידו עליו לכך לא הצליחה ידם במלחמת הגבעה על בני בנימין וקראם בני עלוה בני גאוה שעשו עצמם עליונים ולא שמעו בקול אחיהם לתת את בני הגבעה. ויונתן תרגם על ששאלו להם מלך והמליכו את שאול ואינו מתיישב לי אחר לשון העברית, וגם שאר חיבור הפרשה נופל על לשון הראשון.

פרק י, י
באותי ואסרם. לפי רצוני תמיד יסרתים משופט לשופט ומסרתים ביד שוסיהם. ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עונותם. לפי שדימה אותם לעגלה, כמו שנאמר: אחריו אפרים עגלה מלומדה לכך דימה יסוריהם לפרה שמייגעין אותה בחרישה ואסרוה בעול המחרישה וסימלוני העול נוקבים ויורדים א' מכאן וא' מכאן אצל שני עיני השור. וכן תרגם יונתן כמיסר פדנא על תרתין עינוהי פדנא צמד בקר.

פרק י, יא
ואפרים עגלה מלומדה. פירפויינט"א בלע"ז עשויה חבורות חבורות במלמד הבקר שקורין דישגולויי"ן בלע"ז כלומר הרבה יסורין הבאתי עליה והרי היא לא נכנעה, ותמיד אוהבת לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא נכנעה להיות חורשת כלומר לא נכנעו לתורה, אלא אחר שרירות לבם. אוהבתי. יו"ד יתירה כמו (בראשית לא) גנובתי יום. ואני עברתי על טוב צוארה. לפיכך אני מביא עליהם מלכים שיתישו את כחם. ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו'. אם תרצו שארכיב אפרים על אומות יחרוש יהודה וישדד לו (יעקב) לעצמו חרישה של מעשים טובים כמו שהוא מפרש ואומר נירו לכם ניר וגו'.

פרק י, יב
זרעו לכם לצדקה. אבל אתם חרשתם רשע וגו' לפיכך וקם שאון בעמך. נירו לכם ניר. עסקו בתורה ומשם תלמדו ללכת בדרך טובה להתגבר על יצר הרע, כזה שהוא נר את השדה להפוך שרשי העשבים המכחישים בתבואה מימות החמה כמה ימים לפני הזרע, ועת תקבעו לדרוש את ה' לתלמוד תורה. עד יבא ויורה צדק לכם. כשתהיו יגעים בה הוא יבין אתכם להודיעכם צפונותיה בצדק. דבר אחר: נירו לכם ניר עשו מעשים טובים קודם שיבא עליכם הלחץ וזה יגרום לכם שתתקבל תפילתכם בעת הצורך, ואז יהיה עת ראוי לכם לדרוש הקדוש ברוך הוא בכל צרכיכם, כי אז תשמע צעקתכם ויורה צדק לכם וימטיר צדקה לכם כמו ירה בים (שמות טו).

פרק י, יג
אכלתם פרי כחש. איתקבלתון תושלמת עובדיכון.

פרק י, יד
וקאם שאון. קול ענות נוסו נוסו. כשד שלמן בית ארבאל. כבוזזים הבאים על עם יושב בשלום פתאום על יד מארב שלא נזהרו בם לברוח מפניהם ושודדים את הכל. בית ארבאל. יונתן תרגמו בית מארב ואל"ף ולמ"ד יתירה בו כמו יזרעאל שאינו שם עיר, כגון (לעיל ב) יענו את יזרעאל וקראו בלשון שם אף כאן קרא אותו כמין שם עיר, וכן חיברו מנחם אבל דונש פותרו שם מקום. רוטשה. נבקעה וכן נערים תרטשנה (ישעיה יג) ועולליהם ירוטשו (שם). לשון אחר: רוטשה עזובה כמו נוטשה.

פרק י, טו
ככה עשה לכם בית אל. כל הפורענות הזה גרם לכם העגל שבבית אל. רעת רעתכם. רעת רשעכם עבירות זדונכם. בשחר נדמה נדמה. נרדם כאילו בלילה כלומר אין בו כח ולמה כל זאת כי בהיות ישראל נער מנוער מכל טוב ואוהבהו.