פרק ח, א
אל חכך שופר. שכינה אומרת לנביא השמע קול חכך וקרא כשופר, ואומר עופו ומהרו האויבים כאשר ידאה הנשר ובא אל בית ה' אל חכך שופר, כאילו השופר נתון אל חכך.

פרק ח, ב
לי יזעקו. כשתבוא עליהם הרעה. אלהי ידענוך. הלא עמך אנחנו וסרסוהו ודרשוהו לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך ואני לא אשמע להם כי.

פרק ח, ג
זנח ישראל טוב. לפיכך אויב ירדפו.

פרק ח, ד
השירו. עשו שרים. דבר אחר: הסירו את זה ממלוכה והמליכו את זה ובספר המסורת מוכיח כן שחברו במסורה כתבין שי"ן וקריין סמ"ך ופתרונו סמ"ך. למען יכרת. למען כי היה להם זהב לרוב, וגרמו להם שיכרת העושר מהם.

פרק ח, ה
זנח. הקב"ה אתכם בני שומרון בעון עגלים שבבית אל שמלכי שומרון עובדים שם. עד מתי לא יוכלו. להפנות לבם להנקות מאותו טינוף.

פרק ח, ו
כי מישראל והוא. מכספם וזהבם של כל אחד ואחד הוא גבוי והחרש עשהו והוי"ו של והוא נופל ויש הרבה וי"ו דומין לו (יחזקאל מו) בצאתיו וגבאיו ולא ירפאו אף כאן כי מישראל הזמנתו והכנתו והוא נעשה ויש לישב הוי"ו הזאת כן כי מישראל והוא אף העגל הזה מאתם בא כמות העגל הראשון. שבבים. לנסרי לווחין, ולשון ארמית הוא שיבא מכשורא (סנהדרין ז).

פרק ח, ז
קמה אין לו. לזרע שלהם כלומר לא יצליחו במעשיהם. אולי יעשה. אף אם יעשה קמח. זרים יבלעוהו. אף אם יצליחו בנכסיהם סופו ליפול ביד זרים.

פרק ח, ט
פרא בודד לו. נעשו כפרא שהולך בודד לעצמו שואף רוח ממקום למקום לנוד. התנו אהבים. יונתן תרגם לשון תנים כמו ערוד זה שהולך במדברות שאפו רוח כתנים לקנות להם אוהבים נואפים זרים. התנו. אידגזניו"ט בלע"ז ויש לפרש לשון אתנן.

פרק ח, י
גם כי יתנו בגוים. אע"פ שעשו זאת שהתנו אהבים של גוים. עתה אקבצם. בבא עת גאולתם לא אעכבנה. ויחלו מעט ממשא מלך שרים. ויכנעו מעט בגלותם בבבל מיראת משא מלך שרים מעול מלכי האומות שהיו בתוכם.

פרק ח, יא
כי הרבה אפרים. לפיכך אחילנו ממשא מלך שרים.

פרק ח, יב
אכתוב לו. אני תמיד מוכיחו על ידי נביאי וכותב לו רובי תורתי והם כמו זר נחשבו.

פרק ח, יג
זבחי הבהבי. זבחי עולתי שהם מהבהבים לפני באש שעל מזבחי. יזבחו בשר ויאכלו. למה לי שמביאים אותם יזבחו להיות להם בשר למאכלם ויאכלום כי אינני רוצה אותם.