פרק ט, א
אל תשמח ישראל. כשאר עמים הקדמונים שהם לא קבלו תורה ולא באו לחלקי ואתה זנית מעלי ואבדת טובות הרבה. אהבת. להיות כזונה לקבל אתנן. על כל גרנות. כדרך זונה שנותנין לה דגן בגורן באתננה.

פרק ט, ג
לא ישבו בארץ ה'. לא יתעכבו בארצם.

פרק ט, ד
לא יסכו. לשון נסך. לא יערבו לו. לא תהא מנחתם עריבה עליו. כלחם אונים. כלחם גזילה הבא ע"י כח ואונים. כי לחמם לנפשם. ראוי הוא זה להם למאכל ולא לבוא לבית ה' דבר אחר: כלחם אונים כלחם אבלים שהוא טמא וסופו מוכיח כל אוכליו יטמאו.

פרק ט, ה
ליום מועד. ליום זמן קבוע להיות האויב נועד עליכם. חג ה'. זבח הריגה שיש לו בכם.

פרק ט, ו
כי הנה הלכו. ממקומם מרוב שודדים שיבאו עליהם עם נבוכדנצר. מוף. מארץ מצרים היא. מחמד לכספם. בתי חמדת אוצרות כספם. קימוש וגו' חוח. מיני חיות תרגם יונתן.

פרק ט, ז
הפקודה. שיפקדו עונותיכם. השלום. תושלמת חובין. אויל הנביא. אף מנביאי אמת שלהם יהיו אוילים כגון חנניה בן עזור שתחלתו נביא אמת היה. ורבה משטמה. שהקב"ה שונא מעשיכם.

פרק ט, ח
צופה אפרים עם אלהי. הם מעמידין להם נביאיהם הממשיכין אותן לצד עבודת אלילים שלהם. נביא פח יקוש על כל דרכיו. ולנביאי האמת הם טומנין פחים ללכדם. משטמה בבית אלהיו. בבית המקדש הרגו את זכריה ויבקשו להרוג את ירמיה, כענין שנאמר: (ירמיה כו) משפט מות לאיש הזה וגו'.

פרק ט, ט
כימי הגבעה. יש אומרים זה גבעת בנימין בפלגש (שופטים ט), ויש אומרים זה גבעת שאול (שמואל א כ"ה), ששאלו להם מלך ומרדו בדברי הנביא.

פרק ט, י
כענבים במדבר. כענבים שהם חביבים במדבר כך חיבבתי את ישראל. כביכורה בתאנה. כתאנה מבושלת בעץ התאנה. בראשיתה. בתחלת בישול התאנים. ראיתי אבותיכם. כן נראו אבותיכם בעיני לחבבם. וינזרו. אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישה.
לבושת. לעבודת אלילים שהיא בשתם. ויהי שקוצים. לפני. כאהבם. את בנות מואב.

פרק ט, יא
אפרים כעוף יתעופף וגו'. אמר הנביא הלואי ויהיו כעוף הזה הנודד מקינו וחדל מפריה ורביה כך ישכלו את זרעם או בשעת לידה או יתעכל בבטן ויפילו או בשעת הריון לא יקלוטו, כי מה בצע בגדלם את בניהם שהם יגדלו ושכלתים מאדם.

פרק ט, יב
כי גם. לאבות אוי. בשורי מהם. כמו בסורי מהן והוא מן מסורות כתבין שי"ן וקריין סמ"ך דבר אחר: כעוף יתעופף כבודם וגו' כעוף זה שפורח ואיננו כן יעוף ויברח כל כבודם כל מה שנצטערו בבניהם בלידה ובהריון מלידה זה צער לידה ומבטן אלו ימי העיבור ומהריון בשעת תשמיש כל טרחם זה יכלה, כיצד? שהרי כשיגדלו את בניהם ושכלתים.

פרק ט, יג
אפרים כאשר ראיתי לצור. בשלוותה מעוטרת ועשירה על כל המדינות כן ראיתי לאפרים שתולה בנוה ואפרים מה גמול שלם לי נתעסק להוציא אל הורג בניו לזובחם לעכו"ם של מולך כן תירגם יונתן.

פרק ט, יד
תן להם ה' מה תתן. הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול, לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם (בראשית ג) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם, מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים. תן להם רחם משכיל. בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק.

פרק ט, טו
כל רעתם בגלגל. שם הרבו לעבוד עבודת אלילים בבמות לפי שהיה שם המשכן בתחלה היו אומרים להם נביאי הבעל שהוא מקום נבחר והוא היה למלכי ישראל. לא אוסיף אהבתם. לאהוב אותם.

פרק ט, טז
פרי בל יעשון. לא טוב להם לפרות ולרבות שהרי גם כי ילדו והמתי מחמדי בטנם.

פרק ט, יז
ימאסם אלהי. איננו קללה אלא בשורה עתיד הוא למאסם.