 |
 |
ילקוט שמעוני, הושע פרק יג
המשך סימן תקכט
כדבר אפרים רתת -
(כתוב ברמז ש"כ).
ועתה יוסיפו לחטוא וגו' עד כתבונם עצבים -
מאי כתבונם עצבים?
א"ר יצחק:
מלמד, שכל אחד ואחד עושה יראתו ומניחה בכיסו, בשעה שזוכרה מוציאה מתוך חיקו ומחבקה ומנשקה.
מאי זובחי אדם עגלים ישקון?
א"ר יצחק דבי ר' אמי:
שהיו כהנים נותנים עיניהם בבעלי ממון ומרעיבים את העגלים ועושים דמות עצביהם ומעמידים בצד אבוסיהם ומוציאם אותם לחוץ, כיון שראו אותם רצים אחריהם וממשמשין בהם (ואומר( [אומרים]: אלילים חפץ בו, יבא ויזבח עצמו לו.
אמר רבא:
האי זובחי אדם עגלים ישקון -
עגלים ישקון לזובחי אדם מבעי ליה?
אלא אמר רבא:
כל הזובח דורון לאלילים, אומר לו: דורון גדול הקריב לו יבא וישק לו (ברמז רע"ז).
צרור עון אפרים צפונה חטאתו -
כל מי שיש בידו עבירה (ד) ומתבייש לעשות תשובה, יחליפנה במעשה הטוב ויעשה תשובה ויתקבל.
משל לאדם שיש לו צרורות של זוזים רעים, ילך אצל חנוני ויתן לו תוספת ומחליפם בזוזים טובים, אף כל מי שיש בידו מעשים רעים יעשה תשובה ומעשים טובים.
מיד שאול אפדם -
א"ר אלעזר:
לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול, שנאמר: מיד שאול אפדם.
דבר אחר:
מפני שקרוב לשונם ללשון תורה.
ר' יוחנן אמר:
ששלחם לבית אמם.
והיינו דאמר ר' אלכסנדרי:
שלשה חזרו למטעתן (ברמז ר"ה).
תני ר' חייא:
ידע הקב"ה שאין ישראל יכולין לקבל גזרות רומיים, עמד והגלה אותם לבבל, שנאמר: אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה.
כי הוא בין אחים יפריא -
(כתוב ברמז ש').
אמר רב חנן בר אבא:
ד' רוחות מנשבות בכל יום ויום ורוח צפונית מנשבת עם כל אחד ואחד, שאלמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, ורוח דרומית קשה מכלן, ואלמלא בן נץ מעמידה, מחרבת את כל העולם כלו, שנאמר: המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן.
סימן תקל
כד חזא דרב נחמן בר יעקב הוה, אזיל לגביה גליא לדרעיה, אמר: שדיא נשיב.
אמר רבה, הכי אמר רב:
אשה מפלת בו.
ושמואל אמר:
אפי' מרגלית שבים מרקבת בו.
ורבי אמר:
אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו.
א"ר נחמן בר יצחק:
ושלשתם מקרא אחד דרשו: כי הוא בין אחים יפריא יבא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו - זה מקורו של אשה.
ויחרב מעינו -
זה שכבת זרע של איש במעי אשה.
הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה -
זו מרגליות שבים.
מאי היא כי הוא בין אחים יפריא?
אמר רבה:
אפילו שופתא בקופינא דמרא רפיא,
רב יוסף אמר:
אפילו סיכתא בדופנא רפיא.
רב אחא בר יעקב אומר:
אפילו קניא בכופתא רפיא.
הפרק הבא הפרק הקודם