ואכרה לי בחמשה עשר כסף -
א"ר יוחנן משום דבי רבי שמעון בן יהוצדק:
אין כירה אלא לשון מכירה.
וכן הוא אומר: בקברי אשר כריתי לי.

בחמשה עשר -
זה ט"ו בניסן, שבו נגאלו ישראל ממצרים.

כסף -
אלו הצדיקים.
וכן הוא אומר: צרור הכסף לקח בידו.

וחומר שעורים ולתך שעורים -
אלו ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים עליהם, ואיני יודע אם שלשים כאן וחמשה עשר בארץ ישראל או אם שלשים בארץ ישראל וחמשה עשר כאן.
כשהוא אומר: ואקחה שלשים הכסף וגו', הוי אומר: שלשים בארץ ישראל וחמשה עשר כאן. רובי רובייהו משתכחו בכנישתא דתותי אפתי.

דבר אחר:
ואכרה לי בחמשה עשר כסף -
הרי חמשה עשר בניסן.

וחומר שעורים -
הרי שלשים.

ולתך שעורים -
הרי ששים.
אלו שלש פרשיות שכתב לנו משה בתורה וכל אחת ואחת יש בה ששים מצות, ואלו הם:
פרשת פסחים,
פרשת נזיקין,
פרשת קדושים.

דבר אחר:
ואכרה לי בחמשה עשר כסף -
זה ט"ו בניסן.

וחומר שעורים -
הרי שלשים.

ולתך שעורים -
הרי ארבעים וחמשה.
הא אינון חמשא אוחרנייא, ואמר עליה ימים רבים תשבי לי.

תני, רבי חייא אמר:
ימים, שנים
רבים, שלשה.

לא תזני -
לא תעשה לך פסל.

ולא תהיי לאיש -
לא יהיה לך אלהים אחרים.
אם עשיתם כן, וגם אני אליך.

אימתי?
בחדש השלישי:

כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר -
וכי ימים רבים היו (כתוב ברמז ה'):

אחר ישובו בני ישראל וגו' ופחדו אל ה' ואל טובו -
מלמד, שכיון שבאים לירושלים בא דוד, לכך קבעו: ולירושלים, את צמח דוד.
וכיון שבא דוד באת תפלה, שנאמר: והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי (כתוב ברמז ק"ו):