שמעו זאת הכהנים -
(כתוב ברמז שנ"ו).

ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם -
א"ר יוחנן:
אמר הקב"ה: הם העמיקו יותר משלי, אני אמרתי: כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה, והם אמרו: כל העולה לרגל ידקר בחרב.

בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' -
א"ל ההוא מינאה לרבן גמליאל:
עמא דחלץ ליה מאריה, דכתיב: בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם.
א"ל: שוטה, מי כתיב להם?
מהם כתיב, אלא יבמה דחלצו מינה אחים מידי מששא אית ביה?!

בה' בגדו כי בנים זרים ילדו -
אמר רבה בר רב אדא בר אהבה:
כל הנושא אשה לשם ממון הויין ליה בנים שאינם מהוגנים, שנאמר: בנים זרים ילדו.

ושמא תאמר ממונם פלט?
תלמוד לומר: עתה יאכלם חדש את חלקיהם.

ושמא תאמר חלקו ולא חלקה?
ת"ל: חלקיהם.

ושמא תאמר לזמן מרובה?
תלמוד לומר: חדש.

מאי משמע?
אמר רב נחמן בר יצחק:
חדש נכנס חדש יוצא וממונם אבד.

ואמר רבה בר רב אדא, ואמרי לה אמר רב סלא, אמר רב המנונא:
כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, אליהו כופתו והקב"ה רוצעו.

ותאנא:
על כלם אליהו כותב והקב"ה חותם, אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו, וכל הפוסל - פסול ואינו מדבר בשבח אדם לעולם.

ואמר שמואל:
ובמומו פוסל.

דבר אחר:
(ג) מדבר במצרים.

בה' בגדו כי בנים זרים ילדו -
שהיו מולידים ולא מלים.

עתה יאכלם חדש -
שנאמר: ויקם מלך חדש.
אמר הקב"ה: אתם חדשתם על עצמכם עבודה, אף אני אעמיד עליכם מי שמחדש עליכם שעבוד.

את חלקיהם -
שנחלקו מאחר הקב"ה.

אפרים לשמה תהיה -
אימתי?
ביום תוכחה.

ר' אבא בשם ר' חנינא:
ביום שעתיד הקב"ה להוכח עמהם בדין.
אתה מוצא, בשעה שגלו עשרת השבטים ולא גלו שבט יהודה ובנימין, היו עשרת השבטים אומרים: מפני מה הגלה אותנו ואותם לא הגלה?
מפני שהם בני פלטין שלו.

דילמא משוא פנים יש כאן?
חס ושלום, אין כאן משוא פנים, אלא עדין לא חטאו וכיון שחטאו הגלה אותם.
חזרו ואמרו: הא אלהא הא תקיף הא קשוט דאפילו לבני ביתא לא נסיב אפין.

היו שרי יהודה כמסיגי גבול -
א"ר איבו:
הם לא פלשו אחר מדת הדין ומדת הדין לא פלשה אחריהם.
הם לא פלשו אחר מדת הדין, היו שרי יהודה מסיגי גבול אין כתיב כאן, אלא כמסיגי גבול, כי פרה סוררה אין כתיב כאן, אלא כפרה סוררה.
ויהי העם מתאוננים אין כתיב כאן, אלא כמתאוננים.
ומדת הדין לא פלשה אחריהם.
היתה אלמנה אין כתיב כאן, אלא כאלמנה.
היה ה' אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב.
דרך קשתו אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב.

עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו -
(כתוב בפרשת בראשית בפסוק ויצו ה' אלהים).

אלך אשובה אל מקומי -
(כתוב ברמז ש"נ):