זנח ישראל טוב אויב ירדפו -
א"ר פזי:
אין טוב אלא תורה, כמה דאת אמר: כי לקח טוב.
וכן הוא אומר: על עזבם את תורתי.

גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם -
אמר עולא:
פסוק זה בלשון ארמי נאמר, אם כלם יתנו בגויים - עתה אקבצם - ואם מעט מהם - ויחלו מעט ממשא מלך שרים.

רב נחמן בר חסדא שדא כרגא ארבנן,
א"ל רב נחמן בר רב יצחק:
עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי.
אדאורייתא, דכתיב: אף חובב עמים כל קדושיו בידך.
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, אפילו בשעה שאתה מחבב אומות העולם, יהיו כל קדושיו בידך.

והם תכו לרגליך -
תני רב יוסף:
אלו תלמידי חכמים שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה,

ישא מדברותיך -
לישא וליתן בדברו של מקום.

אדנביאי, דכתיב: כי יתנו בגוים כדאמרן.
אדכותבי, דכתיב: מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהום.

אמר רבא:
שרי ליה לצורבא מרבנן, לומר: לא יהיבנא כרגא.

ואמר רב יהודה:
מנדה - זה מנת המלך.
בלו - זו כסף גולגלתא,
והלך - זו ארנונא.

ר' אחא בשם ר' חנינא אמר תרתי,
ר' חנינא אמר:
אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות, שנאמר: גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם.

ר' חנינא אמר חורי:
כי ממזרח שמש ועד מבואו וגו' ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי -
וכי יש קמיצה והקטרה בבבל?
אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקים בה,ם מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבים אותם לפני.

אכתב לו רובי תורתי -
א"ר אלעזר:
רוב תורה בכתב ומעוט בעל פה, שנאמר: אכתב לו רובי תורתי.

ור' יוחנן אמר:
מעוטה בכתב ורובה בעל פה, דכתיב: כי על פי הדברים האלה.

א"ר יהודה בר שלום:
בקש משה שתהא המשנה בכתב, וצפה הקב"ה שעתידים עובדי אלילים לתרגם את התורה ולהיות קוראים בה יונית, ואומרים אף הם ישראל.
אומר הקב"ה לאומות: מה אתם אומרים, שאתם בני, איני יודע, אלא למי שמסטירין שלי בידו הוא בני!

ומהו המסטירין?
זה משנה, שאם היתה המשנה ביד האומות אם כן, כמו זר נחשבו.

ר' זעירא בשם רבי אלעזר:
אכתב לו רובי תורתי -
וכי רובה של תורה נכתבה?
אלא מרובים הם הדברים הנדרשים מן הכתב, מן הדברים הנדרשים בפה, אלא בעיני חביבים הם הדברים הנדרשים בפה מן הדברים הנדרשים מן הכתב.

רבי יהודה אומר:
אכתב לו רובי תורתי -
אלו התוכחות, אפילו כן, כמו זר נחשבו.

א"ר אבין:
אלו כתבתי לך רובי תורתי, לא כמו זר נחשבו?!

מה בינך לבין עו"א, אלו מוציאים ספריהם ואלו מוציאים ספריהם?
רבי חגי בר' שמלאי:
כתיב: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, הדא אמרה: אותם שבפה הם חביבים.

וישכח ישראל את עושהו -
ר' הושעיא רבה ור' חמא בר חנינא הוו מטיילין באלין כנישתא דלד.
אמר לו ר' חמא בר חנינא לר' הושעיא רבא:
כמה ממון שקעו אבותי כאן?
אמר לו: כמה נפשות אבדו כאן?
מי לא הוו בני אנשא דילעון באורייתא?!
ר' אבין עבדו ליה תרעא לסדרה רבה.
נחית אבי מני לגבה, אמר ליה: חזי מה דעבידת! קרי עלה: וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות - מי לא הוו בני אנשא דילעון באורייתא?!