[א, א]
אין לנו דרך לדעת דורו ולפי הפשט איננו בן שמואל. ודע, כי כל נביא שיזכיר שם אביו היה נכבד ואם היה אבי אביו נכבד, יזכיר שניהם, כמו: צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה עד שהגיע אל הנכבד שהוא חזקיה המלך.

[א, ב]
שמעו -
זה הנביא התנבא על הארבה שיבוא להשחית את הארץ, ובימי משה היה מין ארבה לבדו ועתה עם הארבה גזם וילק וחסיל ואלה ג' מינים אסורין ואמר לזקנים, בעבור ההיתה כזאת.

[א, ג]
עליה -
מזה הפסוק נשמע, כי הדור איננו מספר ידוע.

[א, ד]
יתר הגזם -
בא תחילה.

אמר יפת:

כי גזם כמו גוזז והמ"ם כמו חנם ריקם וילק שילוק בלשונו תרגם כורת וחסיל כמו יחסלנו.

[א, ה]
הקיצו -
פועל עומד ולא ימצא זה הטעם יוצא.

עסיס -
מגזרת ועסותם רשעים כי ידרכוהו ברגל:

[א, ז]
שם -
דבר הנגזר להיות ידבר בלשון עבר.

לקצפה -
כמו קצף על פני מים שאין בו ממש.

חשוף חשפה -
שקלפה.

הלבינו -
פועל עומד כמו הקיץ.

[א, ח]
אלי -
אמרי אללי לי.

ויפת אמר:

כי האל"ף תחת ה"א כמו הילילי.

ולא דיבר נכונה, ואילו היה אומר כי האל"ף תחת יו"ד יללה, גם הוא נכון והנביא אומר לאדמה אלי, או לנפשו כבתולה שמת בעל נעוריה, בימי שמחתה.

[א, ט]
הכרת -
כדרך: כי מי נדה לא זורק עליו.
והטעם שיאמר לשכורים איך תמצאו אתם יין והנה הכרת מנחה ונסך, שהוא חיוב הציבור והזכיר המנחה, בעבור כי שדד דגן גם הנסוך, אם לא ימצא מעכב.

[א, י]
אבלה אדמה -
הטעם אבלו יושביה.

[א, יא]
הובישו -
אכר תואר והאל"ף שורש ואין כמשקלו.

[א, יב]
הגפן הובישה -
דרך משל וכן הוביש ששון.

[א, יג]
חגרו -
שק, והטעם אין לכם במה תתרצו אליו להקריב עולות, כי עולת התמיד אין לכם.

[א, יד]
קדשו -
כמו הכינו.

עצרה -
שלא יעשה אדם מלאכה.

ויפת אמר:

קהלת, כמו עצרת בוגדים.

אספו -
אתם זקנים.

כל יושבי -
ארץ ישראל.

בית ה' -
בחסרון מלת אל.

[א, טו]
אהה -
מלת זו תאמר בדרך פחד.

ויפת אמר:
כי האל"ף נוסף.

וכשוד -
הטעם: מי יוכל להמלט משוד שיבא מהשם?!

והנגיד ז"ל אמר:

כי שוד תואר כמו: עלי לבי דוי רק אמר כי היו"ד תחת אות הכפל, כמו: דליו שוקים מפסח והטעם מתגבר ומנצח על כן אמר: כי במקום הזה איננו שם הנכבד וככה כקול מים רבים כקול שדי וככה: והיה שדי בצריך תקיף והעד: וכסף תועפות לך וכתיב: ושית על עפר בצר.

ויפה אמר.

[א, טז]
הלא, נכרת -
ישרת בעבור אחר נכרת שמחה וגיל, בעבור היין המשמח אלהים והאנשים.

[א, יז]
עבשו -
אין לו חבר.

אמר רבי מרינוס:
התעפשו פרודות הם גרגרי החטה והשעורה הזרועים, שהם תחת מגרפותיהם.
והטעם העפר וככה יפרש או באגרוף והאל"ף נוסף.

נהרסו ממגורות -
מקומות חכורים לדגן, כמו אוצרות, כמו על דגן ותירוש יתגוררו והמלה זרה לתוספת שני ממי"ן.

[א, יח]
מה, נבוכו -
כמו: נבוכים, כי השורק בא תחת חולם נבוכו על משקל נכונו ללצים שפטים.

נאשמו -
כמו: תאשם שומרון.

[א, יט]
אליך -
דברי הנביא כי יספר שהיתה שנת בצורות וזהו אכלה נאות כמו נות רועים.

ורבי משה הכהן אמר:

כי הטעם כמו על עצי השדה אשר שם צפרים יקננו.

ויפת אמר:

כאילו אכלה אש.

ונכון היה לולי, כי יבשו אפיקי מים.

[א, כ]
גם -
דרך משל, כי עצי השדה צועקים.

גם בהמות, תערג -
כל אחת ואחת כדרך: בנות צעדה.

כי יבשו אפיקי מים -
המקומות ששם מים רבים עמוקים, כי אין להם מים לשתות.

ואש אכלה נאות המדבר -
ואין להם מה יאכלו.