[ג, א]
והיה אחרי כן -
אמר רבי ישועה:

כל זאת הנבואה היא לעתיד.

ורבי משה הכהן אמר:

אם כן למה אמר אחרי כן רק והיה באחרית הימים? אולי זה הנביא היה בימי יהושפט, על כן יזכור עמק יהושפט, והנביאים ובני הנביאים היו רבים כי רבים יצאו לדבר עם אלישע, ועובדיהו לבדו החביא מהם ק'.

על כל בשר -
בארץ ישראל שהוא מקום ראוי להנבא.

[ג, ב]
וגם על העבדים -
ששבו לתורת השם וככה השפחות.

[ג, ג]
ונתתי -
מנהג אנשי לשון הקודש כאשר יזכרו ב' דברים, יחל לספר דברי השני בתחילה ואחר כן ישוב אל הראשון באחרונה, כמו: לך יום אף לך לילה.
ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו.
וככה זה: ונתתי דם בארץ ובשמים אש ותימרות עשן.

[ג, ד]
השמש -
יספר קדרות שיהיה לשמש בהתחברה עם הירח והירח יקדר ויהיה אדום, זה יהיה בהיותו רחוק מראש התלי וזנבו קרוב משש מעלות, ולעולם הם אותות על מלחמות, והיה לאות כי ימותו עמים רבים.

[ג, ה]
ובשרידים -
הטעם כפול.

וטעם אשר ה' קורא –
גוזר.