פסוק א
והיה אחרי כן. ר"ל אחרי ימים מרובים בזמן המשיח
אשפוך את רוחי. ר"ל רוח חכמה והכרת אלהות אשפוך על כל בשר כי אף העכו"ם יכירו אז וידעו שה' הוא האלהים
ונבאו בניכם ובנותיכם. לא כמו בימי הגולה שנעדרת הנבואה מישראל כי אז ינבאו בניכם ובנותיכם עם כי האבות לא נבאו
חלומות יחלומון. ר"ל חלום נבואי
חזיונות יראו. גם הוא ענין מראה נבואה:

פסוק ב
אשפוך את רוחי. רוח חכמה לדעת את ה':

פסוק ג
דם. ר"ל בארץ ישפך דם הרבה ויאמר זה על גוג ומגוג
ואש. מן השמים תרד עליו אש כמ"ש ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו' אש וגפרית אמטיר עליו (יחזקאל ל"ח)
ותמרות עשן. עשן השריפה תעלה למעלה זקוף כאילן תמר:

פסוק ד
יהפך לחשך. ר"ל מגודל הצרה הבא עליהם יחשך להם מאור היום
ודם. יהפוך למראה דם כי אז לא תאיר כדרכה והוא ענין מליצה כי כשאדם בצרה העולם חשוך בעדו
לפני בוא יום ה'. כל זה יהיה לפני הגאולה וסמוך לה
הגדול והנורא. כי אז יראה גדולת ממשלתו ומעשיו הנוראים:

פסוק ה
כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ר"ל הקוראים בשם ה' המה ימלטו מן הצרה הבאה על העכו"ם
כי בהר ציון. ר"ל כי הפליטה תהיה בהר ציון לבד כמו שהבטיח ה' וגם שם לא לכולם כי רק בהנשארים המבוררים שבהם אשר כל א' מהם קורא אל ה' וצועק אליו ומשים בו בטחונו: