[ג, א]
והיה אחרי כן -
כמו: והיה באחרית הימים, ואמר אחרי כן לפי שאמר וידעתם כי בקרב ישראל אני אמר עתה תדעו ולא ידיעה שלמה, כי עוד תשובו ותחטאו לפני אבל אחרי זאת הידיעה יבא זמן שתדעו אותי ידיעה שלמה ולא תחטאו עוד והוא לימות המשיח, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה'.

אשפוך רוחי על כל בשר -
פירש בישראל, כמו שאמרו במקום אחר כל בשר ואינו לכל בעלי חיים אלא האדם לבדו, ואומר ויברך כל בשר, יבא כל בשר כן פרט הנה כל בשר על ישראל הראויים להיות רוח הקדש עליהם.

ואמר כל –
ר"ל הגדולים והקטנים כמו שאמר כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

ורוחי –
היא רוח דעה והשכל, כמו שאמר: ונחה עליו רוח ה' ואחר כך פירש רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה', ומפני שיזדכך שכלם ויגבר במקצתם כח הדברי, עד שיתנבאו כי לא אמר כי כלם יתנבאו אלא ונבאו בניכם ובנותיכם, ובשפיכות הרוח אמר על כל בשר אבל בנבואה לא אמר כל אלא ונבאו בניכם ובנותיכם.

ואמר: זקניכם בחוריכם –
לא כלם והוא ע"ד שכתב החכם הגדול הרב ר' משה בן מימון ז"ל:

כי לא תבא לאדם הנבואה ואפילו עם התלמדות אלא אם כן קדם לו טבע בעת היצירה.

והבנים והבנות יתנבאו בנערותם, כמו שמואל הנביא והנבואה תהיה להם במראה החלום כמו שאמר חלומות חזיונות, וכן היתה נבואת רוב הנביאים, כמו שאמר: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, וכן יהיו בהם מעלות זה למעלה מזה כמו שהיו בנביאים שעברו עד שאולי יהיה בהם כמשה רבינו ע"ה.
והנה זכר שלשה מעלות אשר בשנות האדם: ימי הנערות וימי הבחרות וימי הזקנה.

[ג, ב]
וגם על העבדים -
כמו שאמר: ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם וגם אותם, לפי שיעמדו בארץ ישראל ויעבדו את ישראל תהיה להם רוח דעה והשכל, וענין שפיכות הרוח, ר"ל שתהיה בהם רוח לרוב כענין השפיכה.
וכן אמר: ושפכתי על בית דוד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים.

[ג, ג]
ונתתי מופתים -
באותו הזמן אתן מופתים על העתיד לבא והמופתים יהיו בשמים ובארץ, הדם בארץ לרוב ההרג שיהיה.

אש ותמרות עשן –
בשמים והם הברקים השורפים בנפלם והשרפה תעלה עשן והם יהיו מופת על מגפת הגוים הבאים עם גוג ומגוג על ירושלם.

ותמרות עשן -
עמודי עשן. ולפי שהתמר עץ גבוה וישר ושוה, ידמו הדבר הגבוה והישר אליו, לפיכך אמר ותמרות עשן על עמודי העשן.

וכן בדברי רז"ל:

על העשן אמרו משתעלה תמרתו.

ואמרו:

בית אבטינס היו על מעשה הקטרת ולא רצו ללמד ושלחו והביאו אומנים מאלכסנדריא והיו יודעים לפטם כמותם ולא היו יודעים להעלות העשן כמותם, שהללו מתמר ועולה כמקל והללו מפצל לכאן ולכאן.

ואלה הברקים שירדו שלא בטבעם או השמש שיהפך לחשך והירח לדם, פירשו המפרשים כמשמעו, כי באותו הזמן יהיו אלה המופתים.


וכן דעת החכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל:

ואמר: כי קדרות המאורות הוא מופת על מלחמות עצומות וקדרות המאורות יהיה באותו הזמן לפני בא יום ה' והיא יום מגפת גוג ומגוג והעמים אשר אתו והסימנים האלה יהיו מופתים על הדבר הזה.

ופירוש והירח לדם –
הוא קדרות הירח וכשיהיה הקדרות שלם - יהיה הירח שחור, וכשלא יהיה הקדרות שלם - יהיה אדום כדם, ז"ש והירח לדם.

והרמב"ם פירש:
כי זה והדומים לו הוא על דרך משל על הצרות שיבאו על העמים והמופתים שאמר: בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן.
וכן: השמש יהפך לחשך והירח לדם - כל זה הוא משל אל הצרות והמלחמות, כמ"ש על הארבה לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם.
וכן יאמר על מפלת גוג ומגוג: שמש ירח קדרו וכוכבים אספו נגהם,

ולפירוש הרמב"ם ז"ל:
מה שאמר לפני בא יום ה', היה לו לומר בבא יום ה'. ואפשר שאמר שהצרה הזאת תהיה לישראל ויהיה להם האור לחשך לפני בא יום מפלתו של גוג ומגוג שיעלה עם עמים רבים על ירושלם עד שילחמו עליה ויצא חצי העיר בגולה וזה הוא החשך כמו שאמר בנבואת זכריה, לא יהיה אור יקרות וקפאון ויום מפלת גוג ומגוג הוא יום ה' הגדול והנורא כמו שאמר בארבה כי גדול יום השם ונורא מאד:

[ג, ד]
השמש -
פירשנוהו.

[ג, ה]
והיה כל אשר יקרא -
כי אז במלחמת גוג ומגוג תהיה צרה גדולה לישראל זמן מועט, כמו שאמר על אותו הזמן: חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ואז יפלו רבים מישראל והקדושים ויראי האל באמת ימלטו. כמו שאמר בנבואת ישעיה: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם..
וכן אמר. כל אשר יקרא בשם ה' והוא שיקראוהו באמת, כמו שאמר: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת והם שרידים אשר ה' קורא כי הם יקראוהו באמת והוא יקרא אותם עבדי ואוהבי.

כי בהר ציון -
כי שם יעלו הגוים.

ובשרידים -
והפלטה תהיה בשרידים. או יהיה פירושו קורא קריאת הגדולה והכבוד וכן שלישים וקרואים קרואי העדה וקראתי לעבדי לאליקים.

ויונתן תירגם:

קורא – זמין.